Giobbe 13

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Ecco, l’occhio mio ha vedute tutte queste cose, L’orecchio mio le ha udite, e le ha intese.	1 הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה
2 Quanto sapete voi, so anch’io; Io non son da men di voi.	2 כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם
3 E pure io parlerò all’Onnipotente; Io avrò a grado di venire a ragione con lui.	3 אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ
4 Ma certo, quant’è a voi, voi siete rappezzatori di menzogna; Voi siete medici da nulla tutti quanti.	4 ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם
5 Oh! vi taceste pur del tutto, Ciò vi sarebbe reputato in saviezza!	5 מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה
6 Deh! ascoltate la difesa della mia ragione, Ed attendete agli argomenti delle mie labbra.	6 שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו
7 Convienvisi in favor di Dio parlar perversamente, E per rispetto suo parlar frodolentemente?	7 הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה
8 Convienvisi aver riguardo alla qualità sua? Convienvisi litigar per Iddio?	8 הפניו תשאון אם לאל תריבון
9 Sarebbe egli ben per voi ch’egli vi esaminasse? Gabberestelo voi come si gabba un uomo?	9 הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו
10 Egli del certo vi arguirà, Se di nascosto avete riguardo alla qualità delle persone.	10 הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון
11 La sua altezza non vi sgomenterà ella? Lo spavento di lui non vi caderà egli addosso?	11 הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם
12 I vostri detti memorandi son simili a cenere; Ed i vostri sublimi ragionamenti a mucchi di fango	12 זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם
13 Tacetevi, e lasciatemi stare, ed io parlerò; E passimi addosso che che sia.	13 החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה
14 Perchè mi strappo io la carne co’ denti, E perchè tengo l’anima mia nella palma della mia mano?	14 על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי
15 Ecco, uccidami egli pure; sì spererò in lui; Ma tuttavia difenderò le mie vie nel suo cospetto.	15 הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח
16 Ed egli stesso mi sarà in salvazione; Perciocchè l’ipocrita non gli verrà davanti.	16 גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא
17 Ascoltate attentamente il mio ragionamento; Ed entrivi negli orecchi la mia dichiarazione.	17 שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם
18 Ecco ora, quando io avrò esposta per ordine la mia ragione, Io so che sarò trovato giusto.	18 הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק
19 Chi è colui che voglia litigar meco? Conciossiachè di presente mi tacerò, e spirerò.	19 מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע
20 Sol non farmi due cose, Ed allora io non mi nasconderò dal tuo cospetto.	20 אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר
21 Allontana la tua mano d’addosso a me, E non mi spaventi il tuo terrore.	21 כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני
22 E poi chiama, ed io risponderò; Ovvero, io parlerò, e tu rispondimi	22 וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני
23 Quante iniquità e peccati ho io? Mostrami il mio misfatto, e il mio peccato.	23 כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני
24 Perchè nascondi la tua faccia, E mi reputi tuo nemico?	24 למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך
25 Stritolerai tu una fronda sospinta? O perseguiterai tu della stoppia secca?	25 העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף
26 Che tu mi sentenzii a pene amare, E mi faccia eredar l’iniquità della mia fanciullezza!	26 כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי
27 E metta i miei piedi ne’ ceppi, E spii tutti i miei sentieri, E stampi le tue pedate in su le radici de’ miei piedi!	27 ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה
28 Onde costui si disfa come del legno intarlato, Come un vestimento roso dalle tignuole	28 והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש