| 1 Parole qui fut adressée à Jérémie par le Seigneur, la dixième année de Sédécias, roi de Juda, qui est la dix-huitième année de Nabuchodonosor. | 1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בשנת העשרית לצדקיהו מלך יהודה היא השנה שמנה עשרה שנה לנבוכדראצר |
| 2 Alors l'armée du roi de Babylone assiégeait Jérusalem, et le prophète Jérémie était enfermé dans le vestibule de la prison qui était dans la maison du roi de Juda. | 2 ואז חיל מלך בבל צרים על ירושלם וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית מלך יהודה |
| 3 Car Sédécias, roi de Juda, l'avait fait enfermer, en disant : Pourquoi prophétises-tu en disant : Ainsi parle le Seigneur : Voici, je livrerai cette ville entre les mains du roi de Babylone, et il la prendra ; (?) | 3 אשר כלאו צדקיהו מלך יהודה לאמר מדוע אתה נבא לאמר כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ולכדה |
| 4 et (Et) Sédécias, roi de Juda, n'échappera pas à la main des Chaldéens, mais il sera livré entre les mains du roi de Babylone ; sa bouche parlera à sa bouche, et ses yeux verront ses yeux ; (.) | 4 וצדקיהו מלך יהודה לא ימלט מיד הכשדים כי הנתן ינתן ביד מלך בבל ודבר פיו עם פיו ועיניו את עינו תראינה |
| 5 et (Et) Sédécias sera mené à Babylone, et il y demeurera jusqu'à ce que je le visite, dit le Seigneur ; si vous combattez contre les Chaldéens vous n'aurez aucun succès ? (.) | 5 ובבל יולך את צדקיהו ושם יהיה עד פקדי אתו נאם יהוה כי תלחמו את הכשדים לא תצליחו |
| 6 Jérémie (répon)dit : la parole du Seigneur m'a été adressée en ces termes : | 6 ויאמר ירמיהו היה דבר יהוה אלי לאמר |
| 7 Voici qu'Hanaméel, ton cousin germain, fils de Sellum, viendra auprès de toi, pour te dire : Achète mon champ qui est à Anathoth, car c'est toi qui as le droit de l'acheter en vertu de la (ta) parenté. | 7 הנה חנמאל בן שלם דדך בא אליך לאמר קנה לך את שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאלה לקנות |
| 8 Et Hanaméel, fils de mon oncle, vint auprès de moi dans le vestibule de la prison, selon la parole du Seigneur, et il me dit : Achète mon champ qui est à Anathoth, dans la terre de Benjamin, car l'héritage t'appartient, et tu as le droit de l'acheter, comme proche parent. Or je compris que c'était la parole du Seigneur. | 8 ויבא אלי חנמאל בן דדי כדבר יהוה אל חצר המטרה ויאמר אלי קנה נא את שדי אשר בענתות אשר בארץ בנימין כי לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה לך ואדע כי דבר יהוה הוא |
| 9 J'achetai donc d'Hanaméel, fils de mon oncle, le champ qui est à Anathoth, et je lui pesai l'argent : sept sicles (statères), et dix pièces d'argent. | 9 ואקנה את השדה מאת חנמאל בן דדי אשר בענתות ואשקלה לו את הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף |
| 10 Et j'écrivis le contrat, que je cachetai, et je pris des témoins, et je pesai l'argent dans une balance. | 10 ואכתב בספר ואחתם ואעד עדים ואשקל הכסף במאזנים |
| 11 Je pris ensuite le contrat d'acquisition cacheté, avec les dispositions et les clauses, et les sceaux extérieurs ; | 11 ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי |
| 12 et je donnai ce contrat d'acquisition à Baruch, fils de Néri, fils de Maasias, en présence d'Hanaméel, mon cousin germain, en présence des témoins qui avaient signé le contrat d'acquisition, et en présence de tous les Juifs qui étaient assis dans le vestibule de la prison ; | 12 ואתן את הספר המקנה אל ברוך בן נריה בן מחסיה לעיני חנמאל דדי ולעיני העדים הכתבים בספר המקנה לעיני כל היהודים הישבים בחצר המטרה |
| 13 et je donnai devant eux cet ordre à Baruch, en disant : | 13 ואצוה את ברוך לעיניהם לאמר |
| 14 Ainsi parle le Seigneur des armées, le Dieu d'Israël : Prends ces contrats, ce contrat d'acquisition qui est cacheté, et cet autre qui est ouvert, et mets-les dans un vase de terre ; afin qu'ils puissent se conserver longtemps ; | 14 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לקוח את הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים |
| 15 car ainsi parle le Seigneur des armées, le Dieu d'Israël : On achètera encore des maisons, des champs et des vignes dans ce pays. | 15 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת |
| 16 Et après que j'eus remis le contrat d'acquisition à Baruch, fils de Néri, je priai le Seigneur, en disant : | 16 ואתפלל אל יהוה אחרי תתי את ספר המקנה אל ברוך בן נריה לאמר |
| 17 Hélas, hélas, hélas, Seigneur (, mon) Dieu ! c'est vous qui avez fait le ciel et la terre par votre grande puissance et par votre bras étendu ; rien ne vous est (sera) difficile ; | 17 אהה אדני יהוה הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר |
| 18 vous (qui) faites miséricorde à des milliers, et vous (qui) rendez l'iniquité des pères dans le sein de leurs enfants (fils) qui viennent après eux ; ô très fort, grand et puissant, le Seigneur des armées est votre nom. | 18 עשה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם האל הגדול הגבור יהוה צבאות שמו |
| 19 Vous êtes grand en conseil, et incompréhensible dans vos pensées ; vos yeux sont ouverts sur toutes les voies des enfants d'Adam, pour rendre à chacun selon ses voies et selon le fruit de sesœuvres (inventions). | 19 גדל העצה ורב העליליה אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו |
| 20 Vous avez fait des miracles et des prodiges dans le pays d'Egypte jusqu'à ce jour, et dans Israël, et parmi les hommes, et vous vous êtes fait un nom tel qu'il est aujourd'hui. | 20 אשר שמת אתות ומפתים בארץ מצרים עד היום הזה ובישראל ובאדם ותעשה לך שם כיום הזה |
| 21 Vous avez fait sortir votre peuple Israël de la terre d'Egypte par des miracles (signes) et des prodiges, avec une main forte et un bras étendu, et avec une grande terreur. | 21 ותצא את עמך את ישראל מארץ מצרים באתות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול |
| 22 Et vous leur avez donné ce pays, que vous aviez juré à leurs pères de leur donner, (un) pays où coulent le lait et le miel. | 22 ותתן להם את הארץ הזאת אשר נשבעת לאבותם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש |
| 23 Ils y sont entrés, et ils l'ont possédé, et ils n'ont pas obéi à votre voix, et ils n'ont pas marché dans votre loi ; ils n'ont pas fait tout ce que vous leur aviez ordonné de faire, et tous ces maux leur sont arrivés. | 23 ויבאו וירשו אתה ולא שמעו בקולך ובתרותך לא הלכו את כל אשר צויתה להם לעשות לא עשו ותקרא אתם את כל הרעה הזאת |
| 24 Voici que des retranchements ont été élevés contre la ville pour la prendre, et elle a été livrée entre les mains des Chaldéens qui l'assiègent, au glaive, à la famine et à la peste, et tout ce que vous avez dit est arrivé, comme vous le voyez vous-même. | 24 הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשר דברת היה והנך ראה |
| 25 Et vous me dites, Seigneur Dieu : Achète un champ à prix d'argent, et prends des témoins, et (quoique) la ville a(it) été livrée entre les mains des Chaldéens. | 25 ואתה אמרת אלי אדני יהוה קנה לך השדה בכסף והעד עדים והעיר נתנה ביד הכשדים |
| 26 Alors la parole du Seigneur fut adressée à Jérémie en ces termes : | 26 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר |
| 27 C'est moi qui suis le Seigneur, le Dieu de toute chair ; y a-t-il rien qui me soit (sera) difficile ? | 27 הנה אני יהוה אלהי כל בשר הממני יפלא כל דבר |
| 28 C'est pourquoi ainsi parle le Seigneur : Voici, je livrerai cette ville entre les mains des Chaldéens et entre les mains du roi de Babylone, et ils la prendront. | 28 לכן כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך בבל ולכדה |
| 29 Et les Chaldéens viendront attaquer cette ville ; ils y mettront le feu et ils la brûleront, avec les maisons sur les toits desquelles on sacrifiait à Baal, et on faisait des libations à des dieux étrangers, pour m'irriter. | 29 ובאו הכשדים הנלחמים על העיר הזאת והציתו את העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קטרו על גגותיהם לבעל והסכו נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני |
| 30 Car les enfants d'Israël et les enfants de Juda ont toujours fait, depuis leur jeunesse, ce qui est mal à mes yeux ; ces enfants d'Israël, qui jusqu'à maintenant m'irritent (me révoltaient) par lesœuvres de leurs mains, dit le Seigneur. | 30 כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עשים הרע בעיני מנערתיהם כי בני ישראל אך מכעסים אתי במעשה ידיהם נאם יהוה |
| 31 Car cette ville est devenue l'objet de ma fureur et de mon indignation, depuis le jour où elle a été bâtie jusqu'au jour où je l'enlèverai (elle disparaîtra) de devant ma face, | 31 כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה להסירה מעל פני |
| 32 à cause du mal que les enfants d'Israël et les enfants de Juda ont commis pour exciter ma colère, eux et leurs rois, leurs princes, et leurs prêtres, et leurs prophètes, les hommes de Juda et les habitants de Jérusalem. | 32 על כל רעת בני ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעסני המה מלכיהם שריהם כהניהם ונביאיהם ואיש יהודה וישבי ירושלם |
| 33 Ils m'ont tourné le dos et non le visage, lorsque je les enseignais et les instruisais de grand matin ; et ils n'ont pas voulu écouter, ni recevoir l'instruction. | 33 ויפנו אלי ערף ולא פנים ולמד אתם השכם ולמד ואינם שמעים לקחת מוסר |
| 34 Et ils ont mis leurs idoles dans la maison où mon nom a été invoqué, pour la profaner. | 34 וישימו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו |
| 35 Et ils ont bâti à Baal les hauts lieux qui sont dans la vallée du fils d'Ennom, pour sacrifier (consacrer) à Moloch leurs fils et leurs filles, ce que je ne leur ai pas commandé, et il ne m'est pas venu à la pensée qu'ils commettraient cette abomination, et qu'ils porteraient Juda au péché. | 35 ויבנו את במות הבעל אשר בגיא בן הנם להעביר את בניהם ואת בנותיהם למלך אשר לא צויתים ולא עלתה על לבי לעשות התועבה הזאת למען החטי את יהודה |
| 36 Après cela néanmoins, ainsi parle le Seigneur, le Dieu d'Israël, à cette ville, dont vous dites qu'elle sera livrée entre les mains du roi de Babylone, par le glaive, par la famine et par la peste : | 36 ועתה לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל אל העיר הזאת אשר אתם אמרים נתנה ביד מלך בבל בחרב וברעב ובדבר |
| 37 Voici, je les rassemblerai de tous les pays où je les aurai chassés dans ma fureur, et dans ma colère, et dans ma grande indignation ; et je les ramènerai en ce lieu, et je les y ferai habiter en sûreté (assurance). | 37 הנני מקבצם מכל הארצות אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול והשבתים אל המקום הזה והשבתים לבטח |
| 38 Ils seront mon peuple, et je serai leur Dieu. | 38 והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים |
| 39 Je leur donnerai un même (seul) cœur et une même (seule) voie, afin qu'ils me craignent tous les jours (de leur vie), et qu'ils soient heureux, eux et leurs enfants après eux. | 39 ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל הימים לטוב להם ולבניהם אחריהם |
| 40 Je ferai avec eux une alliance éternelle, et je ne cesserai pas de leur faire du bien, et je mettrai ma crainte dans leur cœur, afin qu'ils ne se retirent pas de moi. | 40 וכרתי להם ברית עולם אשר לא אשוב מאחריהם להיטיבי אותם ואת יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעלי |
| 41 Et je me réjouirai à leur sujet, lorsque je leur aurai fait du bien ; je les planterai dans ce pays, de tout mon cœur et de toute mon âme. | 41 וששתי עליהם להטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל לבי ובכל נפשי |
| 42 Car ainsi parle le Seigneur : De même que j'ai amené sur ce peuple tous ces grands maux, de même j'amènerai sur eux tout le bien que je leur promets, | 42 כי כה אמר יהוה כאשר הבאתי אל העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת כן אנכי מביא עליהם את כל הטובה אשר אנכי דבר עליהם |
| 43 et l'on achètera des champs (auprès des possesseurs) dans ce pays, dont vous dites qu'il est désert, parce qu'il n'y reste ni homme bi bête, et parce qu'il a été livré entre les mains des Chaldéens. | 43 ונקנה השדה בארץ הזאת אשר אתם אמרים שממה היא מאין אדם ובהמה נתנה ביד הכשדים |
| 44 On y achètera des champs à prix d'argent, on en écrira les contrats, et on y mettra le sceau, et on emploiera des témoins, dans la terre de Benjamin et aux environs de Jérusalem, dans les villes de Juda, dans les villes des montagnes, dans les villes de la plaine et dans les villes du midi, car je ramènerai leurs captifs, dit le Seigneur. | 44 שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי אשיב את שבותם נאם יהוה |
