1 משלי שלמה בן דוד מלך ישראל | 1 מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן־דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל |
2 לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | 2 לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה |
3 לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים | 3 לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים |
4 לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | 4 לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה |
5 ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | 5 יִשְׁמַע חָכָם וְיֹוסֶף לֶקַח וְנָבֹון תַּחְבֻּלֹות יִקְנֶה |
6 להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | 6 לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם |
7 יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | 7 יִרְאַת יְהוָה רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ׃ פ |
8 שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך | 8 שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל־תִּטֹּשׁ תֹּורַת אִמֶּךָ |
9 כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך | 9 כִּי ׀ לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ |
10 בני אם יפתוך חטאים אל תבא | 10 בְּנִי אִם־יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל־תֹּבֵא |
11 אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | 11 אִם־יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם |
12 נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור | 12 נִבְלָעֵם כִּשְׁאֹול חַיִּים וּתְמִימִים כְּיֹורְדֵי בֹור |
13 כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | 13 כָּל־הֹון יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל |
14 גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | 14 גֹּורָלְךָ תַּפִּיל בְּתֹוכֵנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ |
15 בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | 15 בְּנִי אַל־תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם |
16 כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם | 16 כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ־דָּם |
17 כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף | 17 כִּי־חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל־בַּעַל כָּנָף |
18 והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | 18 וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם |
19 כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח | 19 כֵּן אָרְחֹות כָּל־בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת־נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח׃ פ |
20 חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | 20 חָכְמֹות בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבֹות תִּתֵּן קֹולָהּ |
21 בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר | 21 בְּרֹאשׁ הֹמִיֹּות תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר |
22 עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת | 22 עַד־מָתַי ׀ פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצֹון חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ־דָעַת |
23 תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | 23 תָּשׁוּבוּ לְתֹוכַחְתִּי הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי אֹודִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם |
24 יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | 24 יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּ נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב |
25 ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם | 25 וַתִּפְרְעוּ כָל־עֲצָתִי וְתֹוכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם |
26 גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | 26 גַּם־אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק אֶלְעַג בְּבֹא פַחְדְּכֶם |
27 בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | 27 בְּבֹא [כְשַׁאֲוָה כ] (כְשֹׁואָה ׀ ק) פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה |
28 אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | 28 אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי |
29 תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | 29 תַּחַת כִּי־שָׂנְאוּ דָעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה לֹא בָחָרוּ |
30 לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי | 30 לֹא־אָבוּ לַעֲצָתִי נָאֲצוּ כָּל־תֹּוכַחְתִּי |
31 ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | 31 וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ |
32 כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | 32 כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם |
33 ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה | 33 וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן־בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה׃ פ |