Job 11

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Then Sophar the Naamathite answered, and said:	1 ויען צפר הנעמתי ויאמר
2 Shall not he that speaketh much, hear also? or shall a man full of talk be justified?	2 הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק
3 Shall men hold their peace to thee only? and when thou hast mocked others, shall no man confute thee?	3 בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם
4 For thou hast said: My word is pure, and I am clean in thy sight.	4 ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך
5 And I wish that God would speak with thee, and would open his lips to thee,	5 ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך
6 That he might shew thee the secrets of wisdom, and that his law is manifold, and thou mightest understand that he exacteth much less of thee, than thy iniquity deserveth.	6 ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך
7 Peradventure thou wilt comprehend the steps of God, and wilt find out the Almighty perfectly?	7 החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא
8 He is higher than heaven, and what wilt thou do ? he is deeper than hell, and how wilt thou know?	8 גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע
9 The measure of him is longer than the earth, and broader than the sea.	9 ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים
10 If he shall overturn all things, or shall press them together, who shall contradict him?	10 אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו
11 For he knoweth the vanity of men, and when he seeth iniquity, doth he not consider it?	11 כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן
12 A vain man is lifted up into pride, and thinketh himself born free like a wild ass's colt.	12 ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד
13 Rut thou hast hardened thy heart, and hast spread thy hands to him.	13 אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך
14 If thou wilt put away from thee the iniquity that is in thy hand, and lot not injustice remain in thy tabernacle:	14 אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה
15 Then mayst thou lift up thy face without spot, and thou shalt be steadfast, and shalt not fear.	15 כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא
16 Thou shalt also forget misery, and remember it only as waters that are passed away.	16 כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר
17 And brightness like that of the noonday, shall arise to thee at evening: and when thou shalt think thyself consumed, thou shalt rise as the day star.	17 ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה
18 And thou shalt have confidence, hope being set before thee, and being buried thou shalt sleep secure.	18 ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב
19 Thou shalt rest, and there shall be none to make thee afraid: and many shall entreat thy face.	19 ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים
20 But the eyes of the wicked shall decay, and the way to escape shall fail them, and their hope the abomination of the soul.	20 ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש