| 1 Este Melquisedec, rey de Salén, sacerdote del Dios altísimo, salió al encuentro de Abrahán cuando este regresaba de derrotar a los reyes, lo bendijo | 1 כי זה מלכי צדק מלך שלם כהן לאל עליון אשר יצא לקראת אברהם בשובו מהכות את המלכים ויברכהו |
| 2 y recibió de Abrahán el diezmo del botín. Su nombre significa, en primer lugar, Rey de Justicia, y, después, Rey de Salén, es decir, Rey de Paz. | 2 ואשר חלק לו אברהם מעשר מכל שמו יפרש מלך הצדק ועוד מלך שלם הוא מלך השלום |
| 3 Sin padre, sin madre, sin genealogía; no se menciona el principio de sus días ni el fin de su vida. En virtud de esta semejanza con el Hijo de Dios, es sacerdote perpetuamente. | 3 באין אב באין אם באין יחש ולימיו אין תחלה ולחייו אין סוף כי אם נדמה לבן האלהים הוא עומד בכהנתו לנצח |
| 4 Considerad cuán grande es este a quien el mismo patriarca Abrahán le dio el diezmo del botín. | 4 ראו עתה מה גדול הוא אשר גם אברהם אבינו נתן לו מעשר מראשית השלל |
| 5 Pues a los hijos de Leví, que reciben el sacerdocio, la ley les manda cobrar un diezmo al pueblo, es decir, a sus hermanos, a pesar de que todos descienden de Abrahán. | 5 הן אלה מבני לוי אשר נחלי את הכהנה יש להם חק על פי התורה לקחת את המעשרות מן העם מן אחיהם אשר אף הם יצאי ירך אברהם |
| 6 En cambio, Melquisedec, que no tenía ascendencia común con ellos, percibe el diezmo de Abrahán y bendice al titular de la promesa. | 6 ואשר איננו מתיחש למשפחתם הוא לקח את המעשר מן אברהם ויברך את אשר היתה לו ההבטחה |
| 7 Está fuera de discusión que el mayor bendice al menor. | 7 והנה נכון הדבר כי הקטן יברך על ידי הגדול ממנו |
| 8 Y aquí los que cobran el diezmo son hombres que mueren, mientras que allí fue uno de quien se declara que vive. | 8 ופה בני אדם שימותו לקחים את המעשר אבל שם לקחו מי שהועד עליו כי הוא חי |
| 9 Por así decirlo, también Leví, que es quien cobra el diezmo, lo pagó en la persona de Abrahán, | 9 ויתכן לומר כי גם לוי הלקח את המעשרות היה מעשר בעשר אברהם |
| 10 pues aquel estaba ya presente en su padre cuando Melquisedec le salió al encuentro. | 10 כי עוד בירך האב היה בצאת מלכי צדק לקראתו |
| 11 Si la perfección se alcanzara mediante el sacerdocio levítico —pues el pueblo había recibido una ley respecto al mismo—, ¿qué falta hacía que surgiese otro sacerdote en la línea de Melquisedec y no en la línea de Aarón? | 11 על כן אלו היתה שלמות על ידי כהנת בני לוי אשר בה נתנה התורה לעם למה זה צריך לקום עוד כהן אחר על דברתי מלכי צדק ולא יאמר על דברתי אהרן |
| 12 Porque cambiar el sacerdocio implica forzosamente cambiar la ley; | 12 כי בהשתנות הכהנה מן הצרך שתשתנה גם התורה |
| 13 y aquel de quien habla el texto pertenece a una tribu diferente, de la cual nadie ha oficiado en el altar. | 13 כי אשר מדבר בו כזאת הוא משבט אחר אשר מעולם לא שרת איש ממנו את המזבח |
| 14 Es cosa sabida que nuestro Señor procede de Judá, una tribu de la que nunca habló Moisés tratando del sacerdocio. | 14 כי גלוי לכל אשר אדנינו זרח מיהודה מן השבט אשר משה לא דבר אליו דבר על הכהנה |
| 15 Y esto resulta mucho más evidente si surge otro sacerdote a semejanza de Melquisedec, | 15 ועוד יותר ברור הוא אם יוקם על דמיון מלכי צדק כהן אחר |
| 16 que no ha llegado a serlo en virtud de una legislación carnal, sino en fuerza de una vida imperecedera; | 16 אשר איננו על פי חקת בשר ודם אלא על פי כח חיים בלתי נפסקים |
| 17 pues está atestiguado: Tú eres sacerdote para siempre | según el rito de Melquisedec. | 17 כי העיד עליו אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק |
| 18 De este modo, por un lado, se deroga una disposición anterior, por ser ineficaz e inútil, | 18 בעבור כי המצוה הקדמת הוסרה בהיותה חלושה וקצרת יד מהועיל |
| 19 pues la ley no llevó nada a la perfección, y, por otro, se introduce una esperanza más valiosa, por la cual nos acercamos a Dios. | 19 כי התורה לא השלימה דבר והנה נכנסה במקומה תקוה טובה ממנה אשר נקרב על ידה לאלהים |
| 20 Además, aquí no falta un juramento, pues aquellos fueron sacerdotes sin juramento; | 20 וכפי אשר לא היתה זאת בלי שבועה |
| 21 este, en cambio, por el juramento que le hicieron al decirle: El Señor lo ha jurado y no se arrepiente: | Tú eres sacerdote para siempre. | 21 כי המה נתכהנו בלי שבועה וזה בשבועה על ידי האמר לו נשבע יהוה ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק |
| 22 Esto es señal de que Jesús es garante de una alianza más valiosa. | 22 גם הברית טובה ויתרה היא אשר ישוע ערב אותה |
| 23 De aquellos ha habido multitud de sacerdotes, porque la muerte les impedía permanecer; | 23 ושם נתכהנו רבים מפני אשר המות לא הניחם להותר בארץ |
| 24 en cambio, este, como permanece para siempre, tiene el sacerdocio que no pasa. | 24 אבל זה בעמדו לעולם יש לו כהנה אשר לא תעבר ממנו |
| 25 De ahí que puede salvar definitivamente a los que se acercan a Dios por medio de él, pues vive siempre para interceder a favor de ellos. | 25 אשר על כן יוכל גם להושיע בכל וכל את הנגשים על ידו לאלהים כי חי הוא תמיד להפגיע בעדם |
| 26 Y tal convenía que fuese nuestro sumo sacerdote: santo, inocente, sin mancha, separado de los pecadores y encumbrado sobre el cielo. | 26 כי נאוה לנו כהן כזה שהוא חסיד ותמים וטהור ונבדל מן החטאים ונשא מהשמים |
| 27 Él no necesita ofrecer sacrificios cada día como los sumos sacerdotes, que ofrecían primero por los propios pecados, después por los del pueblo, porque lo hizo de una vez para siempre, ofreciéndose a sí mismo. | 27 אשר איננו צריך יום יום ככהנים הגדולים ההם להקריב בראשונה על חטאתיו ואחרי כן על חטאת העם כי זאת עשה בפעם אחת בהקריבו את נפשו |
| 28 En efecto, la ley hace sumos sacerdotes a hombres llenos de debilidades. En cambio, la palabra del juramento, posterior a la ley, consagra al Hijo, perfecto para siempre. | 28 כי התורה העמידה לכהנים גדולים בני אדם חלשים אבל דבר השבועה הבאה אחרי התורה העמיד את הבן המשלם לעולם |
