| 1 El rey convocó a todos los ancianos de Judá y de Jerusalén y se reunieron ante él. | 1 וישלח המלך ויאספו אליו כל זקני יהודה וירושלם |
| 2 Subió el rey al templo del Señor con todos los hombres de Judá y los habitantes de Jerusalén; los sacerdotes, profetas y todo el pueblo, desde el menor al mayor, y leyó a sus oídos todas las palabras del libro de la Alianza hallado en el templo del Señor. | 2 ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה וכל ישבי ירושלם אתו והכהנים והנביאים וכל העם למקטן ועד גדול ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בבית יהוה |
| 3 Se situó el rey de pie junto a la columna y, en presencia del Señor, estableció la alianza, con el compromiso de caminar tras el Señor y guardar sus mandamientos, testimonios y preceptos, con todo el corazón y con toda el alma, y poner en vigor las palabras de la alianza escritas en el libro. Todo el pueblo confirmó la alianza. | 3 ויעמד המלך על העמוד ויכרת את הברית לפני יהוה ללכת אחר יהוה ולשמר מצותיו ואת עדותיו ואת חקתיו בכל לב ובכל נפש להקים את דברי הברית הזאת הכתבים על הספר הזה ויעמד כל העם בברית |
| 4 El rey ordenó a Jilquías, al segundo de los sacerdotes y a los guardias del umbral que sacaran del santuario del Señor todos los objetos fabricados para Baal, Aserá y todo el ejército de los cielos. Luego los quemó fuera de Jerusalén, en los yermos del Cedrón, y llevó sus cenizas a Betel. | 4 ויצו המלך את חלקיהו הכהן הגדול ואת כהני המשנה ואת שמרי הסף להוציא מהיכל יהוה את כל הכלים העשוים לבעל ולאשרה ולכל צבא השמים וישרפם מחוץ לירושלם בשדמות קדרון ונשא את עפרם בית אל |
| 5 Suprimió los sacerdotes paganos designados por los reyes de Judá, los cuales quemaban incienso en los altozanos, en las ciudades de Judá y en los alrededores de Jerusalén. Eliminó igualmente a los que ofrecían incienso a Baal, al sol, a la luna, a los astros celestes y a todo el ejército de los cielos. | 5 והשבית את הכמרים אשר נתנו מלכי יהודה ויקטר בבמות בערי יהודה ומסבי ירושלם ואת המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים |
| 6 Sacó la Aserá del templo del Señor fuera de Jerusalén, al torrente Cedrón, y la quemó allí, en el torrente Cedrón, reduciéndola a unas cenizas que esparció sobre las tumbas de los hijos del pueblo. | 6 ויצא את האשרה מבית יהוה מחוץ לירושלם אל נחל קדרון וישרף אתה בנחל קדרון וידק לעפר וישלך את עפרה על קבר בני העם |
| 7 Derribó igualmente las dependencias de los consagrados a la prostitución, que estaban en el templo del Señor, donde las mujeres tejían velos para Aserá. | 7 ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית יהוה אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה |
| 8 E hizo venir a todos los sacerdotes de las ciudades de Judá y profanó los altozanos donde quemaban incienso, desde Gabá hasta Berseba. Derribó también los templetes de las puertas que estaban a la entrada de la puerta de Josué, gobernador de la ciudad, a la izquierda según se pasa la puerta de la ciudad. | 8 ויבא את כל הכהנים מערי יהודה ויטמא את הבמות אשר קטרו שמה הכהנים מגבע עד באר שבע ונתץ את במות השערים אשר פתח שער יהושע שר העיר אשר על שמאול איש בשער העיר |
| 9 Con todo, los sacerdotes de los altozanos no podían acercarse al altar del Señor en Jerusalén, aunque sí comían los panes ácimos en medio de sus hermanos. | 9 אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח יהוה בירושלם כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם |
| 10 Profanó el Tofet del valle de Ben Hinnón, para que nadie hiciera pasar por el fuego a su hijo o a su hija, en honor de Mólec. | 10 וטמא את התפת אשר בגי בני הנם לבלתי להעביר איש את בנו ואת בתו באש למלך |
| 11 Suprimió los caballos que los reyes de Judá habían dedicado al Sol, a la entrada del templo del Señor, cerca de la cámara del eunuco Netán Mélec que estaba en las dependencias, y quemó el carro del Sol. | 11 וישבת את הסוסים אשר נתנו מלכי יהודה לשמש מבא בית יהוה אל לשכת נתן מלך הסריס אשר בפרורים ואת מרכבות השמש שרף באש |
| 12 El rey derribó los altares que construyeron los reyes de Judá sobre el terrado de la cámara superior de Ajaz y los altares de Manasés que se hallaban en los dos patios del templo del Señor, los destruyó allí mismo y arrojó sus cenizas al torrente Cedrón. | 12 ואת המזבחות אשר על הגג עלית אחז אשר עשו מלכי יהודה ואת המזבחות אשר עשה מנשה בשתי חצרות בית יהוה נתץ המלך וירץ משם והשליך את עפרם אל נחל קדרון |
| 13 El rey profanó también los altozanos que estaban frente a Jerusalén, al sur del monte de los Olivos, los que Salomón, rey de Israel, había erigido a Astarté, monstruo abominable de los sidonios; profanó igualmente a Camós, monstruo abominable de Moab, y a Milcón, abominación de los amonitas. | 13 ואת הבמות אשר על פני ירושלם אשר מימין להר המשחית אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב ולמלכם תועבת בני עמון טמא המלך |
| 14 Luego rompió las estelas, cortó los cipos sagrados y llenó sus emplazamientos de huesos humanos. | 14 ושבר את המצבות ויכרת את האשרים וימלא את מקומם עצמות אדם |
| 15 Además derribó el altar que había en Betel y el altozano que hizo Jeroboán, hijo de Nebat, el que hizo pecar a Israel. Quemó el altozano, rompió luego las piedras, las redujo a polvo y quemó el cipo sagrado. | 15 וגם את המזבח אשר בבית אל הבמה אשר עשה ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל גם את המזבח ההוא ואת הבמה נתץ וישרף את הבמה הדק לעפר ושרף אשרה |
| 16 Al volver la cabeza Josías, vio los sepulcros que había en la montaña. Mandó recoger los huesos de las tumbas y los quemó sobre el altar, profanándolo. Así se cumplió la palabra del Señor que había comunicado el hombre de Dios, mientras Jeroboán estaba en pie junto al altar durante la fiesta. Se volvió Josías y, al ver la tumba del hombre de Dios que había predicho estas cosas, | 16 ויפן יאשיהו וירא את הקברים אשר שם בהר וישלח ויקח את העצמות מן הקברים וישרף על המזבח ויטמאהו כדבר יהוה אשר קרא איש האלהים אשר קרא את הדברים האלה |
| 17 preguntó: «¿Qué monumento es ese que veo?». Los hombres de la ciudad le respondieron: «Es la tumba del hombre de Dios que vino de Judá y anunció estas cosas que has hecho contra el altar de Betel». | 17 ויאמר מה הציון הלז אשר אני ראה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בית אל |
| 18 Y dijo el rey: «Dejadlo en paz. Que nadie toque sus huesos». Y preservaron así sus huesos, junto con los huesos del profeta que vino de Samaría. | 18 ויאמר הניחו לו איש אל ינע עצמתיו וימלטו עצמתיו את עצמות הנביא אשר בא משמרון |
| 19 Josías hizo desaparecer después todos los santuarios de los altozanos que habían construido los reyes de Israel en las ciudades de Samaría, irritando al Señor, e hizo con ellos exactamente lo mismo que había hecho en Betel: | 19 וגם את כל בתי הבמות אשר בערי שמרון אשר עשו מלכי ישראל להכעיס הסיר יאשיהו ויעש להם ככל המעשים אשר עשה בבית אל |
| 20 inmoló sobre los altares a todos los sacerdotes de los altozanos que allí se encontraban y quemó sobre ellos huesos humanos. Luego regresó a Jerusalén. | 20 ויזבח את כל כהני הבמות אשר שם על המזבחות וישרף את עצמות אדם עליהם וישב ירושלם |
| 21 El rey dio esta orden a todo el pueblo: «Celebrad la Pascua en honor del Señor, vuestro Dios, según está escrito en este libro de la Alianza». | 21 ויצו המלך את כל העם לאמר עשו פסח ליהוה אלהיכם ככתוב על ספר הברית הזה |
| 22 No se había celebrado una Pascua como aquella desde los días de los Jueces que juzgaron a Israel, ni en los días de los reyes de Israel y de los reyes de Judá. | 22 כי לא נעשה כפסח הזה מימי השפטים אשר שפטו את ישראל וכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה |
| 23 Tan solo el año dieciocho del rey Josías se celebró una Pascua así, en honor del Señor, en Jerusalén. | 23 כי אם בשמנה עשרה שנה למלך יאשיהו נעשה הפסח הזה ליהוה בירושלם |
| 24 Asimismo, los adivinos y los nigromantes, los terafim y los ídolos, y todos los monstruos abominables que se veían en la tierra de Judá y en Jerusalén fueron eliminados por Josías, para poner en vigor las palabras de la ley escritas en el libro que halló el sacerdote Jilquías en el templo del Señor. | 24 וגם את האבות ואת הידענים ואת התרפים ואת הגללים ואת כל השקצים אשר נראו בארץ יהודה ובירושלם בער יאשיהו למען הקים את דברי התורה הכתבים על הספר אשר מצא חלקיהו הכהן בית יהוה |
| 25 Antes que él no había surgido ningún rey que se volviese al Señor como él, con todo su corazón, con toda su alma y con todas sus fuerzas, según la doctrina de Moisés. Ni después de él se ha levantado nadie como él. | 25 וכמהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל יהוה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו ככל תורת משה ואחריו לא קם כמהו |
| 26 Sin embargo, el Señor no se apartó del ardor de su gran cólera, la que se le había encendido contra Judá, por la irritación que le produjeron todas las acciones de Manasés. | 26 אך לא שב יהוה מחרון אפו הגדול אשר חרה אפו ביהודה על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה |
| 27 Pues el Señor había dicho: «También apartaré a Judá de mi presencia, como he apartado a Israel, rechazando Jerusalén, esta ciudad que había elegido y el templo del que dije: “Mi Nombre estará en él”». | 27 ויאמר יהוה גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסרתי את ישראל ומאסתי את העיר הזאת אשר בחרתי את ירושלם ואת הבית אשר אמרתי יהיה שמי שם |
| 28 El resto de los hechos de Josías, cuanto hizo, ¿no se halla escrito en el libro de los Anales de los Reyes de Judá? | 28 ויתר דברי יאשיהו וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה |
| 29 En sus días subió el faraón Necó, rey de Egipto, contra el rey de Asiria, que se hallaba junto al río Éufrates. El rey Josías fue a su encuentro, pero Necó lo mató en Meguido nada más verlo. | 29 בימיו עלה פרעה נכה מלך מצרים על מלך אשור על נהר פרת וילך המלך יאשיהו לקראתו וימיתהו במגדו כראתו אתו |
| 30 Sus servidores trasladaron el cadáver de Josías en carro desde Meguido, lo condujeron a Jerusalén y le dieron sepultura en su sepulcro. El pueblo de la tierra tomó a Joacaz, hijo de Josías, y lo ungió, proclamándolo rey en lugar de su padre. | 30 וירכבהו עבדיו מת ממגדו ויבאהו ירושלם ויקברהו בקברתו ויקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחו אתו וימליכו אתו תחת אביו |
| 31 Tenía Joacaz veintitrés años cuando comenzó a reinar y lo hizo por tres meses en Jerusalén; el nombre de su madre era Jamital, hija de Jeremías, de Libná. | 31 בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו חמוטל בת ירמיהו מלבנה |
| 32 Hizo el mal a los ojos del Señor, exactamente lo mismo que lo habían hecho sus padres. | 32 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו |
| 33 Y el faraón Necó lo hizo prisionero en Riblá, en la tierra de Jamat, para que no reinara más en Jerusalén, e impuso al país un impuesto de cien talentos de plata y diez de oro. | 33 ויאסרהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת במלך בירושלם ויתן ענש על הארץ מאה ככר כסף וככר זהב |
| 34 El faraón Necó, además, puso por rey a Eliaquín, hijo de Josías, en lugar de su padre, y le cambió el nombre en Joaquim. En cuanto a Joacaz, lo tomó y lo llevó a Egipto, donde murió. | 34 וימלך פרעה נכה את אליקים בן יאשיהו תחת יאשיהו אביו ויסב את שמו יהויקים ואת יהואחז לקח ויבא מצרים וימת שם |
| 35 Joaquim hizo entrega de la plata y el oro al faraón pero, para pagar el dinero según la orden del faraón, impuso un gravamen sobre el país, a cada cual según sus bienes, apremiando al pueblo de la tierra por el dinero que había de entregar al faraón Necó. | 35 והכסף והזהב נתן יהויקים לפרעה אך העריך את הארץ לתת את הכסף על פי פרעה איש כערכו נגש את הכסף ואת הזהב את עם הארץ לתת לפרעה נכה |
| 36 Veinticinco años tenía Joaquim cuando inició su reinado y reinó once años en Jerusalén. El nombre de su madre era Zebidá, hija de Pedaías, de Rumá. | 36 בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו זבידה בת פדיה מן רומה |
| 37 E hizo el mal a los ojos del Señor, exactamente lo mismo que hicieron sus padres. | 37 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו |
