Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 23

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיַּעַן אִיֹּוב וַיֹּאמַר	1 Respondens autem Iob ait:
2 גַּם־הַיֹּום מְרִי שִׂחִי יָדִי כָּבְדָה עַל־אַנְחָתִי	2 “ Nunc quoque in amaritu tudine est querela mea, et manus eius aggravata est super gemitum meum.
3 מִי־יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבֹוא עַד־תְּכוּנָתֹו	3 Quis mihi tribuat, ut cognoscam et inveniam illum et veniam usque ad solium eius?
4 אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט וּפִי אֲמַלֵּא תֹוכָחֹות	4 Ponam coram eo iudicium et os meum replebo increpationibus,
5 אֵדְעָה מִלִּים יַעֲנֵנִי וְאָבִינָה מַה־יֹּאמַר לִי	5 ut sciam verba, quae mihi respondeat, et intellegam quid loquatur mihi.
6 הַבְּרָב־כֹּחַ יָרִיב עִמָּדִי לֹא אַךְ־הוּא יָשִׂם בִּי	6 Num multa fortitudine contendet mecum? Non! Ipse tantum audiat!
7 שָׁם יָשָׁר נֹוכָח עִמֹּו וַאֲפַלְּטָה לָנֶצַח מִשֹּׁפְטִי	7 Tunc iustus disceptabit cum illo, et ego evaderem in perpetuo a iudice meo.
8 הֵן קֶדֶם אֶהֱלֹךְ וְאֵינֶנּוּ וְאָחֹור וְלֹא־אָבִין לֹו	8 Si ad orientem iero, non apparet; si ad occidentem, non intellegam eum.
9 שְׂמֹאול בַּעֲשֹׂתֹו וְלֹא־אָחַז יַעְטֹף יָמִין וְלֹא אֶרְאֶה	9 Si ad sinistram pergam, non apprehendam eum; si me vertam ad dexteram, non videbo illum.
10 כִּי־יָדַע דֶּרֶךְ עִמָּדִי בְּחָנַנִי כַּזָּהָב אֵצֵא	10 Ipse vero scit viam meam, et, si probaverit me, quasi aurum egrediar.
11 בַּאֲשֻׁרֹו אָחֲזָה רַגְלִי דַּרְכֹּו שָׁמַרְתִּי וְלֹא־אָט	11 Vestigia eius secutus est pes meus, viam eius custodivi et non declinavi ex ea.
12 מִצְוַת פָתָיו וְלֹא אָמִישׁ מֵחֻקִּי צָפַנְתִּי אִמְרֵי־פִיו	12 A mandatis labiorum eius non recessi et in sinu meo abscondi verba oris eius.
13 וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשֹׁו אִוְּתָה וַיָּעַשׂ	13 Ipse enim solus est, et quis repellet eum? Et anima eius, quodcumque voluit, hoc fecit.
14 כִּי יַשְׁלִים חֻקִּי וְכָהֵנָּה רַבֹּות עִמֹּו	14 Cum expleverit in me voluntatem suam, et alia multa similia praesto sunt ei;
15 עַל־כֵּן מִפָּנָיו אֶבָּהֵל אֶתְבֹּונֵן וְאֶפְחַד מִמֶּנּוּ	15 et idcirco a facie eius turbatus sum et considerans eum timore sollicitor.
16 וְאֵל הֵרַךְ לִבִּי וְשַׁדַּי הִבְהִילָנִי	16 Deus mollivit cor meum, et Omnipotens conturbavit me.
17 כִּי־לֹא נִצְמַתִּי מִפְּנֵי־חֹשֶׁךְ וּמִפָּנַי כִּסָּה־אֹפֶל	17 Non enim perii propter imminentes tenebras, nec faciem meam operuit caligo.