John 11

CATHOLIC PUBLIC DOMAIN	MODERN HEBREW BIBLE
1 Now there was a certain sick man, Lazarus of Bethania, from the town of Mary and her sister Martha.	1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה
2 And Mary was the one who anointed the Lord with ointment and wiped his feet with her hair; her brother Lazarus was sick.	2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה
3 Therefore, his sisters sent to him, saying: “Lord, behold, he whom you love is sick.”	3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא
4 Then, upon hearing this, Jesus said to them: “This sickness is not unto death, but for the glory of God, so that the Son of God may be glorified by it.”	4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים
5 Now Jesus loved Martha, and her sister Mary, and Lazarus.	5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר
6 Even so, after he heard that he was sick, he then still remained in the same place for two days.	6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם
7 Then, after these things, he said to his disciples, “Let us go into Judea again.”	7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה
8 The disciples said to him: “Rabbi, the Jews are even now seeking to stone you. And would you go there again?”	8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה
9 Jesus responded: “Are there not twelve hours in the day? If anyone walks in the daylight, he does not stumble, because he sees the light of this world.	9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה
10 But if he walks in the nighttime, he stumbles, because the light is not in him.”	10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו
11 He said these things, and after this, he said to them: “Lazarus our friend is sleeping. But I am going, so that I may awaken him from sleep.”	11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו
12 And so his disciples said, “Lord, if he is sleeping, he shall be healthy.”	12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע
13 But Jesus had spoken about his death. Yet they thought that he spoke about the repose of sleep.	13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר
14 Therefore, Jesus then said to them plainly, “Lazarus has died.	14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת
15 And I am glad for your sake that I was not there, so that you may believe. But let us go to him.”	15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו
16 And then Thomas, who is called the Twin, said to his fellow disciples, “Let us go, too, so that we may die with him.”	16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו
17 And so Jesus went. And he found that he had already been in the tomb for four days.	17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר
18 (Now Bethania was near Jerusalem, about fifteen stadia.)	18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס
19 And many of the Jews had come to Martha and Mary, so as to console them over their brother.	19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן
20 Therefore, Martha, when she heard that Jesus was arriving, went out to meet him. But Mary was sitting at home.	20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית
21 And then Martha said to Jesus: “Lord, if you had been here, my brother would not have died.	21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
22 But even now, I know that whatever you will request from God, God will give to you.”	22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים
23 Jesus said to her, “Your brother shall rise again.”	23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך
24 Martha said to him, “I know that he shall rise again, at the resurrection on the last day.”	24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון
25 Jesus said to her: “I am the Resurrection and the Life. Whoever believes in me, even though he has died, he shall live.	25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות
26 And everyone who lives and believes in me shall not die for eternity. Do you believe this?”	26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת
27 She said to him: “Certainly, Lord. I have believed that you are the Christ, the Son of the living God, who has come into this world.”	27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם
28 And when she had said these things, she went and called her sister Mary quietly, saying, “The Teacher is here, and he is calling you.”	28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך
29 When she heard this, she rose up quickly and went to him.	29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו
30 For Jesus had not yet arrived in the town. But he was still at that place where Martha had met him.	30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא
31 Therefore, the Jews who were with her in the house and who were consoling her, when they had seen that Mary rose up quickly and went out, they followed her, saying, “She is going to the tomb, so that she may weep there.”	31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה
32 Therefore, when Mary had arrived to where Jesus was, seeing him, she fell down at his feet, and she said to him. “Lord, if you had been here, my brother would not have died.”	32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
33 And then, when Jesus saw her weeping, and the Jews who had arrived with her weeping, he groaned in spirit and became troubled.	33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד
34 And he said, “Where have you laid him?” They said to him, “Lord, come and see.”	34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה
35 And Jesus wept.	35 ויבך ישוע
36 Therefore, the Jews said, “See how much he loved him!”	36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו
37 But some of them said, “Would not he who opened the eyes of one born blind have been able to cause this man not to die?”	37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות
38 Therefore, Jesus, again groaning from within himself, went to the tomb. Now it was a cave, and a stone had been placed over it.	38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה
39 Jesus said, “Take away the stone.” Martha, the sister of him who had died, said to him, “Lord, by now it will smell, for this is the fourth day.”	39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו
40 Jesus said to her, “Did I not say to you that if you believe, you shall see the glory of God?”	40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים
41 Therefore, they took away the stone. Then, lifting up his eyes, Jesus said: “Father, I give thanks to you because you have heard me.	41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני
42 And I know that you always hear me, but I have said this for the sake of the people who are standing nearby, so that they may believe that you have sent me.”	42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני
43 When he had said these things, he cried in a loud voice, “Lazarus, come out.”	43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא
44 And immediately, he who had been dead went forth, bound at the feet and hands with winding bands. And his face was bound with a separate cloth. Jesus said to them, “Release him and let him go.”	44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו
45 Therefore, many of the Jews, who had come to Mary and Martha, and who had seen the things that Jesus did, believed in him.	45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו
46 But certain ones among them went to the Pharisees and told them the things that Jesus had done.	46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע
47 And so, the high priests and the Pharisees gathered a council, and they were saying: “What can we do? For this man accomplishes many signs.	47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה
48 If we leave him alone, in this way all will believe in him. And then the Romans will come and take away our place and our nation.”	48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו
49 Then one of them, named Caiaphas, since he was the high priest that year, said to them: “You do not understand anything.	49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה
50 Nor do you realize that it is expedient for you that one man should die for the people, and that the entire nation should not perish.”	50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו
51 Yet he did not say this from himself, but since he was the high priest that year, he prophesied that Jesus would die for the nation.	51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם
52 And not only for the nation, but in order to gather together as one the children of God who have been dispersed.	52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים
53 Therefore, from that day, they planned to put him to death.	53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה
54 And so, Jesus no longer walked in public with the Jews. But he went into a region near the desert, to a city which is called Ephraim. And he lodged there with his disciples.	54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו
55 Now the Passover of the Jews was near. And many from the countryside ascended to Jerusalem before the Passover, so that they might sanctify themselves.	55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו
56 Therefore, they were seeking Jesus. And they conferred with one another, while standing in the temple: “What do you think? Will he come to the feast day?”	56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג
57 And the high priests and Pharisees had given an order, so that if anyone would know where he may be, he should reveal it, so that they might apprehend him.	57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו