Romans 9

NEW JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 This is the truth and I am speaking in Christ, without pretence, as my conscience testifies for me in theHoly Spirit;	1 אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש
2 there is great sorrow and unremitting agony in my heart:	2 כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי
3 I could pray that I myself might be accursed and cut off from Christ, if this could benefit the brotherswho are my own flesh and blood.	3 כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי
4 They are Israelites; it was they who were adopted as children, the glory was theirs and the covenants;to them were given the Law and the worship of God and the promises.	4 אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות
5 To them belong the fathers and out of them, so far as physical descent is concerned, came Christ whois above al , God, blessed for ever. Amen.	5 ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן
6 It is not that God's promise has failed. Not all born Israelites belong to Israel,	6 אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה
7 and not all the descendants of Abraham count as his children, for Isaac is the one through whom yourName will be carried on.	7 ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע
8 That is, it is not by being children through physical descent that people become children of God; it isthe children of the promise that are counted as the heirs.	8 כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע
9 The actual words of the promise were: I shal come back to you at this season, and Sarah wil have ason.	9 כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן
10 Even more to the point is what was said to Rebecca when she was pregnant by our ancestor, Isaac,	10 ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו
11 before her children were born, so that neither had yet done anything either good or bad, but in orderthat it should be God's choice which prevailed	11 כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא
12 -not human merit, but his cal -- she was told: the elder one wil serve the younger.	12 נאמר לה כי רב יעבד צעיר
13 Or as scripture says elsewhere: I loved Jacob but hated Esau.	13 ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי
14 What should we say, then? That God is unjust? Out of the question!	14 אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה
15 For speaking to Moses, he said: I am gracious to those to whom I am gracious and I take pity onthose on whom I take pity.	15 כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם
16 So it is not a matter of what any person wants or what any person does, but only of God havingmercy.	16 ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם
17 Scripture says to Pharaoh: I raised you up for this reason, to display my power in you and to have myname talked of throughout the world.	17 כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ
18 In other words, if God wants to show mercy on someone, he does so, and if he wants to hardensomeone's heart, he does so.	18 ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו
19 Then you wil ask me, 'How then can he ever blame anyone, since no one can oppose his wil ?'	19 וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב
20 But you -- who do you think you, a human being, are, to answer back to God? Something that wasmade, can it say to its maker: why did you make me this shape?	20 אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני
21 A potter surely has the right over his clay to make out of the same lump either a pot for special use orone for ordinary use.	21 אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון
22 But suppose that God, although all the time he wanted to reveal his retribution and demonstrate hispower, has with great patience gone on putting up with those who are the instruments of his retribution anddesigned to be destroyed;	22 ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון
23 so that he may make known the glorious riches ready for the people who are the instruments of hisfaithful love and were long ago prepared for that glory.	23 להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד
24 We are that people, cal ed by him not only out of the Jews but out of the gentiles too.	24 והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים
25 Just as he says in the book of Hosea: I shal tell those who were not my people, 'You are my people,'and I shall take pity on those on whom I had no pity.	25 כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה
26 And in the very place where they were told, 'You are not my people,' they wil be told that they are'children of the living God'.	26 והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי
27 And about Israel, this is what Isaiah cried out: Though the people of Israel are like the sand of thesea, only a remnant will be saved;	27 וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה
28 for without hesitation or delay the Lord wil execute his sentence on the earth.	28 כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ
29 As Isaiah foretold: Had the Lord Sabaoth not left us a few survivors, we should be like Sodom, weshould be the same as Gomorrah.	29 וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו
30 What should we say, then? That the gentiles, although they were not looking for saving justice, foundit, and this was the saving justice that comes of faith;	30 ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה
31 while Israel, looking for saving justice by law-keeping, did not succeed in fulfilling the Law.	31 וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע
32 And why? Because they were trying to find it in actions and not in faith, and so they stumbled over thestumbling-stone-	32 ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף
33 as it says in scripture: Now I am laying in Zion a stumbling-stone, a rock to trip people up; but he whorelies on this wil not be brought to disgrace.	33 ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש