Ezekiel 19

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 As for you, son of man, raise a lamentation over the prince of Israel:	1 ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל
2 What a lioness was your mother, a lion of lions! Among young lions she couched to rear her whelps.	2 ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה
3 One whelp she raised up, a young lion he became; He learned to seize prey, men he devoured.	3 ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל
4 Then nations raised cries against him, in their pit he was caught; They took him away with hooks to the land of Egypt.	4 וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים
5 Then she saw that in vain she had waited, her hope was destroyed. She took another of her whelps, him she made a young lion.	5 ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו
6 He prowled among the lions, a young lion he became; He learned to seize prey, men he devoured;	6 ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל
7 He ravaged their strongholds, their cities he wasted. The land and all in it were appalled at the noise of his roar.	7 וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו
8 Nations laid out against him snares all about him; They spread their net to take him, in their pit he was caught.	8 ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש
9 They put him in a cage and took him away to the king of Babylon, So that his voice would not be heard on the mountains of Israel.	9 ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל
10 Your mother was like a vine planted by the water; Fruitful and branchy was she because of the abundant water.	10 אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים
11 One strong branch she put out as a royal scepter. Stately was her height amid the dense foliage; Notably tall was she with her many clusters.	11 ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו
12 But she was torn up in fury and flung to the ground; The east wind withered her up, her fruit was torn off; Then her strong branch withered up, fire devoured it.	12 ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו
13 So now she is planted in the desert, in a land dry and parched,	13 ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא
14 For fire came out of the branch and devoured her shoots; She is now without a strong branch, a ruler's scepter. This is a lamentation and serves as a lamentation.	14 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה