Isaiah (ישעיה) - Isaia 78

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי	1 Méditation d’Asaf. Écoute, ô mon peuple, cet enseignement, prends au sérieux ces paroles de ma bouche.
2 אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם	2 Je te parle: c’est un poème, je reprendrai les énigmes du passé.
3 אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו	3 Ce qu’on nous a transmis, et ce que nous savons, ce que nos pères nous ont raconté,
4 לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה	4 il ne faut pas que nos fils l’ignorent. Nous redirons à la génération qui monte les exploits du Seigneur, sa puissance, les merveilles qu’il a faites.
5 ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם	5 Il enracina en Jacob ses déclarations, à Israël il donna une loi. Puis il ordonna à nos pères de le faire connaître à leurs enfants,
6 למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם	6 pour que leurs successeurs en aient la connaissance, tous ces fils qui allaient naître. Ils devaient se charger d’en instruire leurs fils
7 וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו	7 pour que ceux-ci mettent en Dieu leur espoir, qu’ils n’oublient pas les exploits de leur Dieu mais qu’ils observent ses lois;
8 ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו	8 qu’ils n’aillent pas imiter leurs pères, cette génération rebelle et révoltée, incapable de fixer sa décision, dont l’esprit n’était pas fidèle à Dieu.
9 בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב	9 Voyez Éphraïm et ses tireurs à l’arc: ils ont pris la fuite au jour du combat.
10 לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת	10 C’est qu’ils ne respectaient pas l’alliance de Dieu, ils avaient refusé de suivre sa loi.
11 וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם	11 Ils avaient oublié ses exploits, ses merveilles déjà faites sous leurs yeux.
12 נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען	12 Quelles merveilles ne fit-il pas devant leurs pères, au pays d’Égypte, aux champs de Tanis?
13 בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד	13 Il ouvrit la mer et les fit passer entre deux barrières d’eau.
14 וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש	14 Il les guida de jour par une nuée, et chaque nuit, par une lueur de feu.
15 יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה	15 Il fendit les roches dans le désert afin qu’ils aient, pour boire, toute l’eau du monde.
16 ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים	16 Il fit jaillir des ruisseaux de la roche, des eaux qui s’écoulaient comme les eaux d’un fleuve.
17 ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה	17 Mais ils recommencèrent à pécher contre lui: aux terres arides ils ont défié le Très-Haut.
18 וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם	18 Ils voulurent le mettre à l’épreuve, ils lui demandèrent à manger pour survivre,
19 וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר	19 avec des paroles insultantes pour Dieu. Ils disaient: “Dieu en est-il capable, va-t-il nous dresser la table au désert?
20 הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו	20 Il a frappé la roche et l’eau a coulé, des torrents se sont échappés; sera-t-il capable aussi de donner du pain, de servir de la viande à son peuple?”
21 לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל	21 Le Seigneur avait entendu, il s’emporta; un feu flamba contre Jacob, une fois de plus la colère frappa Israël.
22 כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו	22 C’est qu’ils n’avaient pas cru en Dieu, ils n’avaient pas compté sur lui pour les sauver.
23 ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח	23 Mais il donna un ordre aux nuées d’en haut, il ouvrit les portillons du firmament.
24 וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו	24 Il leur fit pleuvoir le manger: c’était la manne, le blé céleste.
25 לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע	25 Et l’homme a mangé le pain des Forts quand Dieu donnait à la pause autant qu’on en voulait.
26 יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן	26 Il fit souffler dans les cieux le vent d’est, il déchaîna sa force avec le vent du sud
27 וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף	27 et fit pleuvoir sur eux, non la poussière mais la viande, des volailles sans nombre comme sables des mers,
28 ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו	28 qui tombaient dans leur camp tout autour de leurs tentes.
29 ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם	29 Ils mangèrent plus que leur compte: c’était tout leur désir et Dieu l’avait comblé.
30 לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם	30 Le désir était encore là, dans leur cœur, et la nourriture encore dans leur bouche,
31 ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע	31 quand la colère de Dieu se retourna contre eux. Il fit périr les plus solides d’entre eux, il massacra l’élite de la jeunesse d’Israël.
32 בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו	32 Après tout cela ils péchèrent encore, ils ne croyaient toujours pas à ses miracles.
33 ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה	33 Aussi Dieu, d’un souffle, éteignait leurs jours, leurs années s’achevaient dans l’épouvante.
34 אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל	34 Quand Dieu les massacrait, ils le cherchaient, ils revenaient, ils étaient tout à lui.
35 ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם	35 Ils se rappelaient que Dieu est leur rocher, que le Très-Haut est leur rédempteur.
36 ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו	36 Mais tout restait en paroles, leur langue ne pouvait que mentir
37 ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו	37 car leur cœur ne se donnait pas à fond: ils n’avaient pas foi en son alliance.
38 והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו	38 Lui était toujours tendresse et compassion, il pardonnait la faute plutôt que de les perdre. Que de fois n’a-t-il pas fait taire sa colère au lieu de réveiller toute sa fureur!
39 ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב	39 Ils ne sont que chair, se disait-il, quand le souffle s’échappe, il ne revient pas.
40 כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון	40 Comme ils l’ont défié au désert, comme ils ont su l’énerver dans la steppe!
41 וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו	41 Une fois de plus ils mettaient Dieu à l’épreuve, ils exaspéraient le Saint d’Israël.
42 לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר	42 Ils ne pensaient plus à son intervention au jour qu’il les sauva de l’adversaire,
43 אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען	43 quand il fit en Égypte des signes, des miracles en terre de Tanis.
44 ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון	44 Il avait changé les eaux du fleuve en sang, l’eau des ruisseaux n’était plus bonne à boire.
45 ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם	45 Puis c’étaient des moustiques pour les dévorer, et des grenouilles qui faisaient des ravages.
46 ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה	46 Il avait livré leurs récoltes au criquet, la sauterelle avait mangé tout leur travail.
47 יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל	47 Les grêlons massacraient la vigne, le givre avait tué le sycomore.
48 ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים	48 Il avait livré à la grêle leur bétail, la foudre tombait sur leurs bêtes.
49 ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים	49 Il déchaîna sur eux l’ardeur de sa colère, et ce fut l’emportement, la fureur, la détresse, un bel envoi d’anges de malheur.
50 יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר	50 Comme il donnait libre cours à sa colère, il ne leur épargna pas même la mort: il les livra à la peste.
51 ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם	51 Il frappa tout premier-né en Égypte, les premiers engendrés dans les tentes de Kam.
52 ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר	52 Alors il fit partir son peuple, ses brebis, il guida son troupeau au désert.
53 וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים	53 Il les fit aller sûrs et sans crainte tandis que la mer passait sur leurs ennemis.
54 ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו	54 Il les fit entrer dans ses frontières saintes, les montagnes que lui-même a conquises.
55 ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל	55 Il chassa devant eux les nations, pour installer dans leurs tentes les tribus d’Israël et répartir au cordeau cet héritage.
56 וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו	56 Mais eux, ils défiaient le Dieu Très-Haut, ils le mettaient à l’épreuve: ils ne tenaient pas compte de ses paroles.
57 ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה	57 Ils déviaient comme leurs pères, ils trahissaient, ils se retournaient comme l’arc qui tire à faux.
58 ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו	58 Leurs sanctuaires l’ont irrité, leurs idoles l’ont rendu jaloux.
59 שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל	59 Dieu les entendait, il s’est emporté, il a rejeté pour de bon Israël.
60 ויטש משכן שלו אהל שכן באדם	60 Il abandonna sa demeure de Silo, sa tente qu’il avait plantée chez les hommes.
61 ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר	61 Il voulut que sa Gloire aille en captivité, que son diadème tombe aux mains de l’ennemi.
62 ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר	62 Il en voulait tellement aux siens qu’il livra son peuple à l’épée.
63 בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו	63 Les garçons périrent dans les flammes et les filles restèrent sans se marier.
64 כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה	64 Ses prêtres tombèrent sous l’épée et leurs veuves ne se lamentèrent pas.
65 ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין	65 Mais le Seigneur, comme un dormeur, se réveilla, comme un homme solide qui a cuvé son vin.
66 ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו	66 Il frappa l’adversaire par derrière, il le laissa humilié pour toujours.
67 וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר	67 Puis il a écarté la famille de Joseph, il n’a pas choisi la tribu d’Éphraïm.
68 ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב	68 Son choix est allé à la tribu de Juda, à ce mont Sion qu’il aimait.
69 ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם	69 Il a bâti son sanctuaire, pareil aux montagnes, et comme le monde, stable à jamais.
70 ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן	70 Il a choisi David, son serviteur, qu’il trouva à l’enclos des moutons
71 מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו	71 alors qu’il soignait les brebis mères. Il lui a fait paître Jacob, son peuple, Israël, son héritage.
72 וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם	72 Il s’est fait leur pasteur, son cœur était sans faille, et d’une main sage, il les guidait.