ΙΩΒ - Giobbe - Job 21

LXX	MODERN HEBREW BIBLE
1 υπολαβων δε ιωβ λεγει	1 ויען איוב ויאמר
2 ακουσατε ακουσατε μου των λογων ινα μη η μοι παρ' υμων αυτη η παρακλησις	2 שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם
3 αρατε με εγω δε λαλησω ειτ' ου καταγελασετε μου	3 שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג
4 τι γαρ μη ανθρωπου μου η ελεγξις η δια τι ου θυμωθησομαι	4 האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי
5 εισβλεψαντες εις εμε θαυμασατε χειρα θεντες επι σιαγονι	5 פנו אלי והשמו ושימו יד על פה
6 εαν τε γαρ μνησθω εσπουδακα εχουσιν δε μου τας σαρκας οδυναι	6 ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות
7 δια τι ασεβεις ζωσιν πεπαλαιωνται δε και εν πλουτω	7 מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל
8 ο σπορος αυτων κατα ψυχην τα δε τεκνα αυτων εν οφθαλμοις	8 זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם
9 οι οικοι αυτων ευθηνουσιν φοβος δε ουδαμου μαστιξ δε παρα κυριου ουκ εστιν επ' αυτοις	9 בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם
10 η βους αυτων ουκ ωμοτοκησεν διεσωθη δε αυτων εν γαστρι εχουσα και ουκ εσφαλεν	10 שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל
11 μενουσιν δε ως προβατα αιωνια τα δε παιδια αυτων προσπαιζουσιν	11 ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון
12 αναλαβοντες ψαλτηριον και κιθαραν και ευφραινονται φωνη ψαλμου	12 ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב
13 συνετελεσαν δε εν αγαθοις τον βιον αυτων εν δε αναπαυσει αδου εκοιμηθησαν	13 יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו
14 λεγει δε κυριω αποστα απ' εμου οδους σου ειδεναι ου βουλομαι	14 ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו
15 τι ικανος οτι δουλευσομεν αυτω και τις ωφελεια οτι απαντησομεν αυτω	15 מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו
16 εν χερσιν γαρ ην αυτων τα αγαθα εργα δε ασεβων ουκ εφορα	16 הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני
17 ου μην δε αλλα και ασεβων λυχνος σβεσθησεται επελευσεται δε αυτοις η καταστροφη ωδινες δε αυτους εξουσιν απο οργης	17 כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו
18 εσονται δε ωσπερ αχυρα προ ανεμου η ωσπερ κονιορτος ον υφειλατο λαιλαψ	18 יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה
19 εκλιποι υιους τα υπαρχοντα αυτου ανταποδωσει προς αυτον και γνωσεται	19 אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע
20 ιδοισαν οι οφθαλμοι αυτου την εαυτου σφαγην απο δε κυριου μη διασωθειη	20 יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה
21 οτι τι θελημα αυτου εν οικω αυτου μετ' αυτον και αριθμοι μηνων αυτου διηρεθησαν	21 כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו
22 ποτερον ουχι ο κυριος εστιν ο διδασκων συνεσιν και επιστημην αυτος δε φονους διακρινει	22 הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט
23 ουτος αποθανειται εν κρατει απλοσυνης αυτου ολος δε ευπαθων και ευθηνων	23 זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו
24 τα δε εγκατα αυτου πληρη στεατος μυελος δε αυτου διαχειται	24 עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה
25 ο δε τελευτα υπο πικριας ψυχης ου φαγων ουδεν αγαθον	25 וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה
26 ομοθυμαδον δε επι γης κοιμωνται σαπρια δε αυτους εκαλυψεν	26 יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם
27 ωστε οιδα υμας οτι τολμη επικεισθε μοι	27 הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו
28 οτι ερειτε που εστιν οικος αρχοντος και που εστιν η σκεπη των σκηνωματων των ασεβων	28 כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים
29 ερωτησατε παραπορευομενους οδον και τα σημεια αυτων ουκ απαλλοτριωσετε	29 הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו
30 οτι εις ημεραν απωλειας κουφιζεται ο πονηρος εις ημεραν οργης αυτου απαχθησονται	30 כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו
31 τις απαγγελει επι προσωπου αυτου την οδον αυτου και αυτος εποιησεν τις ανταποδωσει αυτω	31 מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו
32 και αυτος εις ταφους απηνεχθη και επι σορω ηγρυπνησεν	32 והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד
33 εγλυκανθησαν αυτω χαλικες χειμαρρου και οπισω αυτου πας ανθρωπος απελευσεται και εμπροσθεν αυτου αναριθμητοι	33 מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר
34 πως δε παρακαλειτε με κενα το δε εμε καταπαυσασθαι αφ' υμων ουδεν	34 ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל