Die Apostelgeschichte 4

Torna indietro

Pattloch Bibel	תנ"ך - מקרא על פי המסורה
¹ Während sie zum Volke redeten, traten die Priester, der Hauptmann des Tempels und die Sadduzäer auf sie zu,	¹ וַיְהִי בְּדַבְּרָם אֶל־הָעָם וַיָּקוּמוּ עֲלֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וּנְגִיד בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְהַצַּדּוּקִים
² voll Unwillen, daß sie das Volk lehrten und in Jesus die Auferstehung von den Toten verkündeten.	² כִּי־חָרָה לָהֶם עַל־אֲשֶׁר לִמְּדוּ אֶת־הָעָם וְהִגִּידוּ בְיֵשׁוּעַ אֶת־תְּחִיַּת הַמֵּתִים
³ Sie legten Hand an sie und setzten sie bis zum folgenden Tag in Gewahrsam; denn es war schon Abend.	³ וַיִּשְׁלְחוּ בָהֶם אֶת־יְדֵיהֶם וַיְשִׂימוּם בְּמִשְׁמָר עַד לְמָחָר כִּי־כְבָר בָּא הָעָרֶב
⁴ Viele aber von denen, die das Wort vernommen hatten, wurden gläubig, und die Zahl der Männer stieg auf etwa fünftausend.	⁴ וְרַבִּים מֵהַשֹּׁמְעִים אֶת־הַדָּבָר הֶאֱמִינוּ וַיְהִי מִסְפַּר הָאֲנָשִׁים כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים
⁵ Am anderen Tag war es, da versammelten sich ihre Führer, die Ältesten und Schriftgelehrten in Jerusalem,	⁵ וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיִּקָּהֲלוּ שָׂרֵיהֶם רָאשֵׁיהֶם וְזִקְנֵיהֶם וְסוֹפְרֵיהֶם יְרוּשָׁלָיִם
⁶ sowie Annas, der Hohepriester, und Kaiphas, Johannes und Alexander und alle, die aus dem hohenpriesterlichen Geschlechte waren.	⁶ וְחָנָן הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְקַיָּפָא וְיוֹחָנָן וַאֲלֶכְסַנְדְּרוֹס וְכֹל אֲשֶׁר מִמִּשְׁפַּחַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל
⁷ Man ließ sie hintreten vor sie und befragte sie: "In welcher Kraft oder in welchem Namen habt ihr dies getan?"	⁷ וַיַּעֲמִידוּ אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּשְׁאָלוּם בְּאֵיזֶה כֹחַ וּבְאֵיזֶה שֵׁם עֲשִׂיתֶם זֹאת
⁸ Da sprach Petrus, erfüllt von Heiligem Geiste, zu ihnen: "Führer des Volkes und ihr Ältesten!	⁸ וַיִּמָּלֵא פֶטְרוֹס רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם רָאשֵׁי הָעָם וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל
⁹ Wenn wir heute zur Rechenschaft gezogen werden wegen einer Wohltat an einem kranken Menschen und über die Ursache seiner Heilung,	⁹ אִם־אֲנַחְנוּ נֶחְקָרִים הַיּוֹם עַל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְאִישׁ חוֹלֶה וּשְׁאֶלְתֶּם בַּמֶּה זֶה נוֹשָׁע
¹⁰ so sei euch allen und dem ganzen Volk Israel kund: Durch den Namen [unseres Herrn] Jesus Christus, des Nazoräers, den ihr gekreuzigt, den Gott von den Toten auferweckt hat, durch ihn steht dieser gesund vor euch.	¹⁰ יִוָּדַע לְכֻלְּכֶם וּלְכָל־עַם יִשְׂרָאֵל כִּי־בְשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הַנָּצְרִי אֲשֶׁר צְלַבְתֶּם אוֹתוֹ וַאֲשֶׁר הָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים כִּי־בִשְׁמוֹ עֹמֵד זֶה לִפְנֵיכֶם בָּרִיא
¹¹ Er ist "der Stein, der, von euch Bauleuten verworfen, zum Eckstein geworden ist" (Ps 118,22).	¹¹ וְהוּא הָאֶבֶן אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם אַתֶּם הַבּוֹנִים וַתְּהִי לְרֹאשׁ פִּנָּה
¹² Und in keinem anderen ist das Heil; denn es ist auch kein anderer Name unter dem Himmel, der gegeben wäre unter Menschen, daß wir in ihm sollten gerettet werden."	¹² וְאֵין הַיְשׁוּעָה בְּאַחֵר וְאֵין תַּחַת הַשָּׁמַיִם שֵׁם אַחֵר הַנִּתָּן לִבְנֵי אָדָם אֲשֶׁר־בּוֹ נִוָּשֵׁעַ
¹³ Da sie den Freimut des Petrus und Johannes sahen und in Erfahrung brachten, daß sie ungelehrte und bildungslose Leute seien, wunderten sie sich. Sie erkannten sie zwar als Anhänger Jesu,	¹³ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאוּ אֶת־בִּטְחוֹן לִבָּם שֶׁל־פֶּטְרוֹס וְיוֹחָנָן וְהֵבִינוּ כִּי הֶדְיוֹטוֹת וְלֹא בַעֲלֵי חָכְמָה הֵמָּה וַיִּתְמְהוּ עֲלֵיהֶם וַיַּכִּירוּם כִּי הִתְהַלְּכוּ עִם־יֵשׁוּעַ
¹⁴ wußten aber im Anblick des Geheilten, der bei ihnen stand, nichts gegen sie zu sagen.	¹⁴ וּבִרְאוֹתָם אֶת־הָאִישׁ הַנִּרְפָּא עֹמֵד אֶצְלָם לֹא מָצְאוּ לְדַבֵּר נֶגְדָּם דָּבָר
¹⁵ Sie ließen sie aus der Versammlung hinausgehen und hielten Rat miteinander,	¹⁵ וַיְצַוּוּ אֹתָם לָצֵאת חוּצָה מִן־הַסַּנְהֶדְרִין וַיִּתְיָעֲצוּ יַחְדָּו
¹⁶ indem sie sprachen: "Was sollen wir tun mit diesen Menschen? Daß ein offenbares Wunderzeichen durch sie geschah, ist allen, die in Jerusalem wohnen, bekannt, und wir können es nicht bestreiten.	¹⁶ וַיֹּאמְרוּ מַה־נַּעֲשֶׂה לָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הִנֵּה אוֹת גָּלוּי נַעֲשָׂה עַל־יְדֵיהֶם וְגַם־מְפֻרְסָם לְכָל־ישְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם וְלֹא נוּכַל לְכַחֶשׁ בּוֹ
¹⁷ Damit es aber nicht noch mehr unter dem Volke verbreitet werde, wollen wir ihnen unter Drohung einschärfen, nicht mehr in diesem Namen zu irgendeinem Menschen zu reden."	¹⁷ אַךְ לְמַעַן לֹא־יִרְבֶּה הַדָּבָר בָּעָם וְיִפְרֹץ נַזְהִירָה אֹתָם בִּגְעָרָה לְבִלְתִּי דַבֵּר עוֹד לְכָל־אָדָם בַּשֵּׁם הַזֶּה
¹⁸ Man rief sie herein und eröffnete ihnen, sie dürften in keiner Weise sprechen und lehren im Namen Jesu.	¹⁸ וַיִּקְרְאוּ אֹתָם וַיְצַוּוּם אֲשֶׁר לֹא־יְדַבְּרוּ דָבָר וְלֹא יְלַמְּדוּ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ
¹⁹ Petrus aber und Johannes antworteten ihnen: "Ob es recht ist vor Gott, euch mehr zu gehorchen als Gott, das entscheidet selbst;	¹⁹ וַיַּעֲנוּ פֶּטְרוֹס וְיוֹחָנָן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הֲנָכוֹן הוּא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים שְׁמֹעַ לָכֶם יוֹתֵר מִשְּׁמֹעַ לֵאלֹהִים שִׁפְטוּ אַתֶּם
²⁰ denn wir können unmöglich schweigen von dem, was wir gesehen und gehört haben."	²⁰ כִּי לֹא נוּכַל אֲנַחְנוּ לַחֲדֹל מִדַּבֵּר אֵת אֲשֶׁר רָאִינוּ וְשָׁמָעְנוּ
²¹ Unter weiteren Androhungen entließ man sie, weil man des Volkes wegen keine Möglichkeit fand, sie zu bestrafen; alle nämlich priesen Gott wegen des Geschehenen.	²¹ וַיּוֹסִיפוּ לִגְעָר־בָּם וַיִּפְטְרוּ אֹתָם בַּאֲשֶׁר לֹא־מָצְאוּ דָבָר לַעֲנוֹשׁ אֹתָם מִפְּנֵי הָעָם כִּי כֻלָּם מְהַלְלִים אֶת־הָאֱלֹהִים עַל־הַנַּעֲשָׂה
²² Denn mehr als vierzig Jahre zählte der Mann, an dem dieses Wunder der Heilung geschehen war.	²² כִּי בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה וָמַעְלָה הָיָה הָאִישׁ הַהוּא אֲשֶׁר נַעֲשָׂה־עִמּוֹ אוֹת הָרְפוּאָה הַזֹּאת
²³ Nach ihrer Freilassung kehrten sie zurück zu den Ihrigen und berichteten ihnen alles, was die Hohenpriester und Ältesten zu ihnen gesagt hatten.	²³ וְאַחֲרֵי הִפָּטְרָם בָּאוּ אֶל־אֲחֵיהֶם וַיְסַפְּרוּ לָהֶם אֵת אֲשֶׁר אָמְרוּ אֲלֵיהֶם הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַזְּקֵנִים
²⁴ Als diese es vernahmen, erhoben sie einmütig ihre Stimme zu Gott und sprachen: "Herr, du bist es, der "den Himmel schuf und die Erde und das Meer und alles, was in ihnen ist" (2Mos 20,11);	²⁴ וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת־זֹאת וַיִּשְׂאוּ אֶת־קוֹלָם בְּלֵב אֶחָד לֵאלֹהִים וַיֹּאמְרוּ אֲדֹנָי אַתָּה הָאֵל הָעֹשֶׂה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ וְאֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם
²⁵ du hast durch den Heiligen Geist durch den Mund deines Knechtes David [, unseres Vaters,] gesprochen: "Warum tobten die Heiden und sannen Eitles die Völker?	²⁵ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ בְּפִי עַבְדְּךָ דָוִד אָבִינוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ־רִיק
²⁶ Es standen auf die Könige der Erde, und es taten die Machthaber sich zusammen gegen den Herrn und gegen seinen Gesalbten" (Ps 2,1f).	²⁶ יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ־יָחַד עַל־יְהוָֹה וְעַל־מְשִׁיחוֹ
²⁷ Wahrhaftig, es haben sich zusammengetan in dieser Stadt gegen deinen heiligen Knecht Jesus, den du gesalbt hast, Herodes und Pontius Pilatus mit Heiden und Völkern Israels,	²⁷ כִּי אָמְנָם נוֹסְדוּ בָּעִיר הַזֹּאת הוֹרְדוֹס וּפָנְטִיּוֹס פִּילָטוֹס עִם־הַגּוֹיִם וּלְאֻמֵּי יִשְׂרָאֵל עַל־יֵשׁוּעַ עַבְדְּךָ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר מָשָׁחְתָּ
²⁸ um auszuführen, was deine Hand und dein Ratschluß vorherbestimmt hat, daß es geschehe.	²⁸ לַעֲשׂוֹת אֵת אֲשֶׁר יָדְךָ וַעֲצָתְךָ מִקֶּדֶם גָּזְרָה לִהְיוֹת
²⁹ Und nun, Herr, siehe an ihre Drohungen und gib deinen Knechten, daß sie mit allem Freimut dein Wort verkünden,	²⁹ וְעַתָּה אֲדֹנָי רְאֵה אֶת־גַּעֲרָתָם וְתֵן לַעֲבָדֶיךָ לְדַבֵּר אֶת־דְּבָרְךָ בְּכָל־בִּטְחוֹן לִבָּם
³⁰ in dem du deine Hand ausstreckst zu Heilung und Zeichen geschehen läßt und Wunder durch den Namen deines heiligen Knechtes Jesus."	³⁰ בִּנְטֹתְךָ אֶת־יָדְךָ לְמַרְפֵּא וְלָתֵת אֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ עַבְדְּךָ הַקָּדוֹשׁ
³¹ Als sie so beteten, erbebte der Ort, wo sie versammelt waren, und alle wurden erfüllt vom Heiligen Geist und verkündeten das Wort Gottes mit Freimut.	³¹ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלְלוּ וַיָּנַע הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיוּ נִקְהָלִים שָׁם וַיִּמָּלְאוּ כֻלָּם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיְדַבְּרוּ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים בְּבִטְחוֹן לֵבָב
³² Die Gesamtheit der Gläubigen war ein Herz und eine Seele, und nicht ein einziger nannte etwas von dem, was er besaß, sein eigen, sondern sie hatten alles gemeinsam.	³² וּקְהַל הַמַּאֲמִינִים הָיָה לָהֶם לֵב אֶחָד וְנֶפֶשׁ אַחַת וְאֵין אִישׁ מֵהֶם אוֹמֵר עַל־אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לִי הוּא כִּי הַכֹּל הָיָה לָהֶם בְּשֻׁתָּפוּת
³³ Mit großer Macht gaben die Apostel Zeugnis von der Auferstehung des Herrn Jesus [Christus], und große Gnade ruhte auf ihnen allen.	³³ וּבִגְבוּרָה גְדוֹלָה יָעִידוּ הַשְּׁלִיחִים עַל־תְּקוּמַת הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְחֶסֶד גָּדוֹל נִמְשַׁךְ לְכֻלָּם
³⁴ Denn kein Notleidender war unter ihnen. Alle nämlich, die Grundstücke oder Häuser besaßen, verkauften sie und brachten den Erlös vom Verkauften	³⁴ כִּי לֹא־הָיָה בָהֶם חֲסַר דָּבָר כִּי כָל־בַּעֲלֵי שָׂדוֹת וּבָתִּים מָכְרוּ אֹתָם וַיָּבִיאוּ אֶת־כֶּסֶף מְחִירָם
³⁵ und legten ihn zu den Füßen der Apostel, und es wurde einem jeden zugeteilt, je nachdem einer bedürftig war.	³⁵ וַיְשִׂימֻהוּ לְרַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים וַיֻּתַּן לְכָל־אִישׁ וָאִישׁ דֵּי מַחְסֹרוֹ
³⁶ Joseph, der von den Aposteln den Beinamen Barnabas, das heißt Sohn der Tröstung, erhielt, ein Levit, der aus Cypern stammte,	³⁶ וְיוֹסֵף אֲשֶׁר כִּנּוּהוּ הַשְּׁלִיחִים בְּשֵׁם בַּר־נַבָּא פֵּרוּשׁוֹ בֶן־הַנֶּחָמָה אִישׁ לֵוִי אֲשֶׁר נוֹלַד בְּאֶרֶץ כִּתִּים
³⁷ verkaufte den Acker, den er besaß, brachte das Geld und legte es zu den Füßen der Apostel.	³⁷ גַּם־לוֹ הָיָה שָׂדֶה וַיִּמְכְּרֵהוּ וַיָּבֵא אֶת־הַכֶּסֶף וַיְשִׂימֵהוּ לְרַגְלֵי הַשְּׁלִיחִים

Altes Testament

Neues Testament

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati