Psalmen 59

Pattloch Bibel	MODERN HEBREW BIBLE
1 [Dem Chorleiter. Nach "Laß nicht verderben". Von David. Geschriebenes Lied, als Saul hinschickte und man das Haus bewachte, um ihn zu töten (1Sam 19,11).]	1 למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני
2 Vor meinen Feinden rette mich, mein Gott, behüte mich vor meinen Widersachern!	2 הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני
3 Rette mich vor Übeltätern, schütze mich vor Blutbefleckten!	3 כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי יהוה
4 Denn sieh, man lauert auf mein Leben; Mächtige stellen mir nach. Und doch liegt keine Schuld auf mir und keine Sünde, Herr.	4 בלי עון ירוצון ויכוננו עורה לקראתי וראה
5 Obgleich ich Unrecht nicht beging, stürmen sie an und stellen sich auf. Erwache, komm mir entgegen und schau!	5 ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה
6 Du bist ja, Herr der Heerscharen, Israels Gott! Wach auf, um alle Völker zu strafen! Verschone keinen treulosen Sünder! [Zwischenspiel]	6 ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר
7 Jeden Abend kehren sie wieder, heulen wie Hunde und durchschweifen die Stadt.	7 הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע
8 Siehe, sie lästern mit ihrem Mund, Schwerter sind ihre Lippen: "Es gibt keinen (Gott), der hört!"	8 ואתה יהוה תשחק למו תלעג לכל גוים
9 Du aber, Herr, lachst ihrer; du spottest aller Völker.	9 עזו אליך אשמרה כי אלהים משגבי
10 Mein Hort, auf dich will ich achten; denn Gott ist meine hohe Burg.	10 אלהי חסדו יקדמני אלהים יראני בשררי
11 Mein gütiger Gott kommt mir entgegen, Gott läßt mich herabblicken auf meine Gegner.	11 אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני
12 Töte sie nicht, damit es mein Volk nie vergesse! Zerstreue sie durch deine Macht und wirf sie nieder, Herr, unser Schild!	12 חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו
13 Wegen der Sünde ihres Mundes und der Rede ihrer Lippen sollen sie sich fangen in ihrem Stolz! Wegen des Fluches und wegen der Lüge, die sie sprechen,	13 כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה
14 vertilge im Zorn, vertilge, daß keiner mehr übrigbleibt! Dann wird man erkennen, daß Gott herrscht in Jakob und bis an die Enden der Erde. [Zwischenspiel]	14 וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר
15 Jeden Abend kehren sie wieder, heulen wie Hunde und durchschweifen die Stadt.	15 המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו
16 Sie streunen umher nach Nahrung; werden sie nicht satt, so verbleiben sie die Nacht hindurch.	16 ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי
17 Ich aber besinge deine Macht und preise am Morgen deine Huld. Denn du bist für mich eine hohe Burg und eine Zuflucht am Tage der Not.	17 עזי אליך אזמרה כי אלהים משגבי אלהי חסדי
18 Mein Hort, dir will ich singen; denn Gott ist meine hohe Burg, mein gütiger Gott.