Yehzqè'l (יחזקאל) - Ezechiele 7

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן	1 Convertere, convertere, Sula mitis; convertere, convertere, ut intueamur te. Quid aspicitis in Sulamitem, cum saltat inter binos choros?
2 שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים	2 Quam pulchri sunt pedes tui in calceamentis, filia principis! Flexurae femorum tuorum sicut monilia, quae fabricata sunt manu artificis.
3 שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה	3 Gremium tuum crater tornatilis: numquam indigeat vino mixto; venter tuus sicut acervus tritici vallatus liliis.
4 צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק	4 Duo ubera tua sicut duo hinnuli, gemelli capreae,
5 ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים	5 collum tuum sicut turris eburnea. Oculi tui sicut piscinae in Hesebon, quae sunt ad portam Bathrabbim; nasus tuus sicut turris Libani, quae respicit contra Damascum.
6 מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים	6 Caput tuum ut Carmelus, et comae capitis tui sicut purpura; rex vincitur cincinnis.
7 זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות	7 Quam pulchra es et quam decora, carissima, in deliciis!
8 אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים	8 Statura tua assimilata est palmae, et ubera tua botris.
9 וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים	9 Dixi: “ Ascendam in palmam et apprehendam fructus eius ”. Et erunt ubera tua sicut botri vineae, et odor oris tui sicut malorum.
10 אני לדודי ועלי תשוקתו	10 Guttur tuum sicut vinum optimum, dignum dilecto meo ad potandum, labiisque et dentibus illius ad ruminandum.
11 לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים	11 Ego dilecto meo, et ad me appetitus eius.
12 נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך	12 Veni, dilecte mi, egrediamur in agrum, commoremur in villis;
13 הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך	13 mane properabimus ad vineas, videbimus; si floruit vinea, si flores aperiuntur, si floruerunt mala punica; ibi dabo tibi amores meos.
	14 Mandragorae dederunt odorem; in portis nostris omnia poma optima, nova et vetera, dilecte mi, servavi tibi.