Isaiah (ישעיה) - Isaia 73

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב	1 [Ein Psalm Asafs.] Lauter Güte ist Gott für Israel, für alle Menschen mit reinem Herzen.
2 ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי	2 Ich aber - fast wären meine Füße gestrauchelt, beinahe wäre ich gefallen.
3 כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה	3 Denn ich habe mich über die Prahler ereifert, als ich sah, dass es diesen Frevlern so gut ging.
4 כי אין חרצבות למותם ובריא אולם	4 Sie leiden ja keine Qualen, ihr Leib ist gesund und wohlgenährt.
5 בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו	5 Sie kennen nicht die Mühsal der Sterblichen, sind nicht geplagt wie andere Menschen.
6 לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו	6 Darum ist Hochmut ihr Halsschmuck, wie ein Gewand umhüllt sie Gewalttat.
7 יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב	7 Sie sehen kaum aus den Augen vor Fett, ihr Herz läuft über von bösen Plänen.
8 ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו	8 Sie höhnen, und was sie sagen, ist schlecht; sie sind falsch und reden von oben herab.
9 שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ	9 Sie reißen ihr Maul bis zum Himmel auf und lassen auf Erden ihrer Zunge freien Lauf.
10 לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו	10 Darum wendet sich das Volk ihnen zu und schlürft ihre Worte in vollen Zügen.
11 ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון	11 Sie sagen: «Wie sollte Gott das merken? Wie kann der Höchste das wissen?»
12 הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל	12 Wahrhaftig, so sind die Frevler: Immer im Glück, häufen sie Reichtum auf Reichtum.
13 אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי	13 Also hielt ich umsonst mein Herz rein und wusch meine Hände in Unschuld.
14 ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים	14 Und doch war ich alle Tage geplagt und wurde jeden Morgen gezüchtigt.
15 אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי	15 Hätte ich gesagt: «Ich will reden wie sie», dann hätte ich an deinen Kindern Verrat geübt.
16 ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני	16 Da sann ich nach, um das zu begreifen; es war eine Qual für mich,
17 עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם	17 bis ich dann eintrat ins Heiligtum Gottes und begriff, wie sie enden.
18 אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות	18 Ja, du stellst sie auf schlüpfrigen Grund, du stürzt sie in Täuschung und Trug.
19 איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות	19 Sie werden plötzlich zunichte, werden dahingerafft und nehmen ein schreckliches Ende,
20 כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה	20 wie ein Traum, der beim Erwachen verblasst, dessen Bild man vergisst, wenn man aufsteht.
21 כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן	21 Mein Herz war verbittert, mir bohrte der Schmerz in den Nieren;
22 ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך	22 ich war töricht und ohne Verstand, war wie ein Stück Vieh vor dir.
23 ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני	23 Ich aber bleibe immer bei dir, du hältst mich an meiner Rechten.
24 בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני	24 Du leitest mich nach deinem Ratschluss und nimmst mich am Ende auf in Herrlichkeit.
25 מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ	25 Was habe ich im Himmel außer dir? Neben dir erfreut mich nichts auf der Erde.
26 כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם	26 Auch wenn mein Leib und mein Herz verschmachten, Gott ist der Fels meines Herzens und mein Anteil auf ewig.
27 כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך	27 Ja, wer dir fern ist, geht zugrunde; du vernichtest alle, die dich treulos verlassen.
28 ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך	28 Ich aber - Gott nahe zu sein ist mein Glück. Ich setze auf Gott, den Herrn, mein Vertrauen. Ich will all deine Taten verkünden.