Isaiah (ישעיה) - Isaia 144

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה	1 [Von David] Gelobt sei der Herr, der mein Fels ist, der meine Hände den Kampf gelehrt hat, meine Finger den Krieg.
2 חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי	2 Du bist meine Huld und Burg, meine Festung, mein Retter, mein Schild, dem ich vertraue. Er macht mir Völker untertan.
3 יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו	3 Herr, was ist der Mensch, dass du dich um ihn kümmerst, des Menschen Kind, dass du es beachtest?
4 אדם להבל דמה ימיו כצל עובר	4 Der Mensch gleicht einem Hauch, seine Tage sind wie ein flüchtiger Schatten.
5 יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו	5 Herr, neig deinen Himmel und steig herab, rühre die Berge an, sodass sie rauchen.
6 ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם	6 Schleudre Blitze und zerstreue die Feinde, schieß deine Pfeile ab und jag sie dahin!
7 שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר	7 Streck deine Hände aus der Höhe herab und befreie mich; reiß mich heraus aus gewaltigen Wassern, aus der Hand der Fremden!
8 אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר	8 Alles, was ihr Mund sagt, ist Lüge, Meineide schwört ihre Rechte.
9 אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך	9 Ein neues Lied will ich, o Gott, dir singen, auf der zehnsaitigen Harfe will ich dir spielen,
10 הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה	10 der du den Königen den Sieg verleihst und David, deinen Knecht, errettest. Vor dem bösen Schwert
11 פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר	11 errette mich, entreiß mich der Hand der Fremden! Alles, was ihr Mund sagt, ist Lüge, Meineide schwört ihre Rechte.
12 אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל	12 Unsre Söhne seien wie junge Bäume, hoch gewachsen in ihrer Jugend, unsre Töchter wie schlanke Säulen, die geschnitzt sind für den Tempel.
13 מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו	13 Unsre Speicher seien gefüllt, überquellend von vielerlei Vorrat; unsre Herden mögen sich tausendfach mehren, vieltausendfach auf unsren Fluren.
14 אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו	14 Unsre Kühe mögen tragen, ohne zu verwerfen und ohne Unfall; kein Wehgeschrei werde laut auf unsern Straßen.
15 אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו	15 Wohl dem Volk, dem es so ergeht, glücklich das Volk, dessen Gott der Herr ist!