Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 4

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 ויען אליפז התימני ויאמר	1 Da antwortete Elifas von Teman und sprach:
2 הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל	2 Versucht man ein Wort an dich, ist es dir lästig? Doch die Rede aufzuhalten, wer vermag es?
3 הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק	3 Sieh, viele hast du unterwiesen und erschlaffte Hände stark gemacht.
4 כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ	4 Dem Strauchelnden halfen deine Worte auf, wankenden Knien gabst du Halt.
5 כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל	5 Nun kommt es über dich, da gibst du auf, nun fasst es dich an, da bist du verstört.
6 הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך	6 Ist deine Gottesfurcht nicht deine Zuversicht, dein lauterer Lebensweg nicht deine Hoffnung?
7 זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו	7 Bedenk doch! Wer geht ohne Schuld zugrunde? Wo werden Redliche im Stich gelassen?
8 כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו	8 Wohin ich schaue: Wer Unrecht pflügt, wer Unheil sät, der erntet es auch.
9 מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו	9 Durch Gottes Atem gehen sie zugrunde, sie schwinden hin im Hauch seines Zornes.
10 שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו	10 Des Löwen Brüllen, des Leuen Knurren, des Junglöwen Zähne werden enttäuscht.
11 ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו	11 Der Löwe verendet aus Mangel an Beute, die Jungen der Löwin zerstreuen sich.
12 ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו	12 Zu mir hat sich ein Wort gestohlen, geflüstert hat es mein Ohr erreicht.
13 בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים	13 Im Grübeln und bei Nachtgesichten, wenn tiefer Schlaf die Menschen überfällt,
14 פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד	14 kam Furcht und Zittern über mich und ließ erschaudern alle meine Glieder.
15 ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי	15 Ein Geist schwebt an meinem Gesicht vorüber, die Haare meines Leibes sträuben sich.
16 יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע	16 Er steht, ich kann sein Aussehen nicht erkennen, eine Gestalt nur vor meinen Augen, ich höre eine Stimme flüstern:
17 האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר	17 Ist wohl ein Mensch vor Gott gerecht, ein Mann vor seinem Schöpfer rein?
18 הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה	18 Selbst seinen Dienern traut er nicht, zeiht seine Engel noch des Irrtums.
19 אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש	19 Wie erst jene, die im Lehmhaus wohnen, die auf den Staub gegründet sind; schneller als eine Motte werden sie zerdrückt.
20 מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו	20 Vom Morgen bis zum Abend werden sie zerschlagen, für immer gehen sie zugrunde, unbeachtet.
21 הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה	21 Wird nicht das Zelt über ihnen abgebrochen, sodass sie sterben ohne Einsicht?