Johannes 11

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Ein Mann war krank, Lazarus aus Betanien, dem Dorf, in dem Maria und ihre Schwester Marta wohnten.	1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה
2 Maria ist die, die den Herrn mit Öl gesalbt und seine Füße mit ihrem Haar abgetrocknet hat; deren Bruder Lazarus war krank.	2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה
3 Daher sandten die Schwestern Jesus die Nachricht: Herr, dein Freund ist krank.	3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא
4 Als Jesus das hörte, sagte er: Diese Krankheit wird nicht zum Tod führen, sondern dient der Verherrlichung Gottes: Durch sie soll der Sohn Gottes verherrlicht werden.	4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים
5 Denn Jesus liebte Marta, ihre Schwester und Lazarus.	5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר
6 Als er hörte, dass Lazarus krank war, blieb er noch zwei Tage an dem Ort, wo er sich aufhielt.	6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם
7 Danach sagte er zu den Jüngern: Lasst uns wieder nach Judäa gehen.	7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה
8 Die Jünger entgegneten ihm: Rabbi, eben noch wollten dich die Juden steinigen und du gehst wieder dorthin?	8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה
9 Jesus antwortete: Hat der Tag nicht zwölf Stunden? Wenn jemand am Tag umhergeht, stößt er nicht an, weil er das Licht dieser Welt sieht;	9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה
10 wenn aber jemand in der Nacht umhergeht, stößt er an, weil das Licht nicht in ihm ist.	10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו
11 So sprach er. Dann sagte er zu ihnen: Lazarus, unser Freund, schläft; aber ich gehe hin, um ihn aufzuwecken.	11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו
12 Da sagten die Jünger zu ihm: Herr, wenn er schläft, dann wird er gesund werden.	12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע
13 Jesus hatte aber von seinem Tod gesprochen, während sie meinten, er spreche von dem gewöhnlichen Schlaf.	13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר
14 Darauf sagte ihnen Jesus unverhüllt: Lazarus ist gestorben.	14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת
15 Und ich freue mich für euch, dass ich nicht dort war; denn ich will, dass ihr glaubt. Doch wir wollen zu ihm gehen.	15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו
16 Da sagte Thomas, genannt Didymus (Zwilling), zu den anderen Jüngern: Dann lasst uns mit ihm gehen, um mit ihm zu sterben.	16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו
17 Als Jesus ankam, fand er Lazarus schon vier Tage im Grab liegen.	17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר
18 Betanien war nahe bei Jerusalem, etwa fünfzehn Stadien entfernt.	18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס
19 Viele Juden waren zu Marta und Maria gekommen, um sie wegen ihres Bruders zu trösten.	19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן
20 Als Marta hörte, dass Jesus komme, ging sie ihm entgegen, Maria aber blieb im Haus.	20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית
21 Marta sagte zu Jesus: Herr, wärst du hier gewesen, dann wäre mein Bruder nicht gestorben.	21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
22 Aber auch jetzt weiß ich: Alles, worum du Gott bittest, wird Gott dir geben.	22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים
23 Jesus sagte zu ihr: Dein Bruder wird auferstehen.	23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך
24 Marta sagte zu ihm: Ich weiß, dass er auferstehen wird bei der Auferstehung am Letzten Tag.	24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון
25 Jesus erwiderte ihr: Ich bin die Auferstehung und das Leben. Wer an mich glaubt, wird leben, auch wenn er stirbt,	25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות
26 und jeder, der lebt und an mich glaubt, wird auf ewig nicht sterben. Glaubst du das?	26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת
27 Marta antwortete ihm: Ja, Herr, ich glaube, dass du der Messias bist, der Sohn Gottes, der in die Welt kommen soll.	27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם
28 Nach diesen Worten ging sie weg, rief heimlich ihre Schwester Maria und sagte zu ihr: Der Meister ist da und lässt dich rufen.	28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך
29 Als Maria das hörte, stand sie sofort auf und ging zu ihm.	29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו
30 Denn Jesus war noch nicht in das Dorf gekommen; er war noch dort, wo ihn Marta getroffen hatte.	30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא
31 Die Juden, die bei Maria im Haus waren und sie trösteten, sahen, dass sie plötzlich aufstand und hinausging. Da folgten sie ihr, weil sie meinten, sie gehe zum Grab, um dort zu weinen.	31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה
32 Als Maria dorthin kam, wo Jesus war, und ihn sah, fiel sie ihm zu Füßen und sagte zu ihm: Herr, wärst du hier gewesen, dann wäre mein Bruder nicht gestorben.	32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי
33 Als Jesus sah, wie sie weinte und wie auch die Juden weinten, die mit ihr gekommen waren, war er im Innersten erregt und erschüttert.	33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד
34 Er sagte: Wo habt ihr ihn bestattet? Sie antworteten ihm: Herr, komm und sieh!	34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה
35 Da weinte Jesus.	35 ויבך ישוע
36 Die Juden sagten: Seht, wie lieb er ihn hatte!	36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו
37 Einige aber sagten: Wenn er dem Blinden die Augen geöffnet hat, hätte er dann nicht auch verhindern können, dass dieser hier starb?	37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות
38 Da wurde Jesus wiederum innerlich erregt und er ging zum Grab. Es war eine Höhle, die mit einem Stein verschlossen war.	38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה
39 Jesus sagte: Nehmt den Stein weg! Marta, die Schwester des Verstorbenen, entgegnete ihm: Herr, er riecht aber schon, denn es ist bereits der vierte Tag.	39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו
40 Jesus sagte zu ihr: Habe ich dir nicht gesagt: Wenn du glaubst, wirst du die Herrlichkeit Gottes sehen?	40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים
41 Da nahmen sie den Stein weg. Jesus aber erhob seine Augen und sprach: Vater, ich danke dir, dass du mich erhört hast.	41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני
42 Ich wusste, dass du mich immer erhörst; aber wegen der Menge, die um mich herum steht, habe ich es gesagt; denn sie sollen glauben, dass du mich gesandt hast.	42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני
43 Nachdem er dies gesagt hatte, rief er mit lauter Stimme: Lazarus, komm heraus!	43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא
44 Da kam der Verstorbene heraus; seine Füße und Hände waren mit Binden umwickelt, und sein Gesicht war mit einem Schweißtuch verhüllt. Jesus sagte zu ihnen: Löst ihm die Binden und lasst ihn weggehen!	44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו
45 Viele der Juden, die zu Maria gekommen waren und gesehen hatten, was Jesus getan hatte, kamen zum Glauben an ihn.	45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו
46 Aber einige von ihnen gingen zu den Pharisäern und berichteten ihnen, was er getan hatte.	46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע
47 Da beriefen die Hohenpriester und die Pharisäer eine Versammlung des Hohen Rates ein. Sie sagten: Was sollen wir tun? Dieser Mensch tut viele Zeichen.	47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה
48 Wenn wir ihn gewähren lassen, werden alle an ihn glauben. Dann werden die Römer kommen und uns die heilige Stätte und das Volk nehmen.	48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו
49 Einer von ihnen, Kajaphas, der Hohepriester jenes Jahres, sagte zu ihnen: Ihr versteht überhaupt nichts.	49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה
50 Ihr bedenkt nicht, dass es besser für euch ist, wenn ein einziger Mensch für das Volk stirbt, als wenn das ganze Volk zugrunde geht.	50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו
51 Das sagte er nicht aus sich selbst; sondern weil er der Hohepriester jenes Jahres war, sagte er aus prophetischer Eingebung, dass Jesus für das Volk sterben werde.	51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם
52 Aber er sollte nicht nur für das Volk sterben, sondern auch, um die versprengten Kinder Gottes wieder zu sammeln.	52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים
53 Von diesem Tag an waren sie entschlossen, ihn zu töten.	53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה
54 Jesus bewegte sich von nun an nicht mehr öffentlich unter den Juden, sondern zog sich von dort in die Gegend nahe der Wüste zurück, an einen Ort namens Efraim. Dort blieb er mit seinen Jüngern.	54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו
55 Das Paschafest der Juden war nahe und viele zogen schon vor dem Paschafest aus dem ganzen Land nach Jerusalem hinauf, um sich zu heiligen.	55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו
56 Sie fragten nach Jesus und sagten zueinander, während sie im Tempel zusammenstanden: Was meint ihr? Er wird wohl kaum zum Fest kommen.	56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג
57 Die Hohenpriester und die Pharisäer hatten nämlich, um ihn festnehmen zu können, angeordnet: Wenn jemand weiß, wo er sich aufhält, soll er es melden.	57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו