Lukas 2

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 In jenen Tagen erließ Kaiser Augustus den Befehl, alle Bewohner des Reiches in Steuerlisten einzutragen.	1 ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל
2 Dies geschah zum ersten Mal; damals war Quirinius Statthalter von Syrien.	2 וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא
3 Da ging jeder in seine Stadt, um sich eintragen zu lassen.	3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו
4 So zog auch Josef von der Stadt Nazaret in Galiläa hinauf nach Judäa in die Stadt Davids, die Betlehem heißt; denn er war aus dem Haus und Geschlecht Davids.	4 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו
5 Er wollte sich eintragen lassen mit Maria, seiner Verlobten, die ein Kind erwartete.	5 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה
6 Als sie dort waren, kam für Maria die Zeit ihrer Niederkunft,	6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת
7 und sie gebar ihren Sohn, den Erstgeborenen. Sie wickelte ihn in Windeln und legte ihn in eine Krippe, weil in der Herberge kein Platz für sie war.	7 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון
8 In jener Gegend lagerten Hirten auf freiem Feld und hielten Nachtwache bei ihrer Herde.	8 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם
9 Da trat der Engel des Herrn zu ihnen und der Glanz des Herrn umstrahlte sie. Sie fürchteten sich sehr,	9 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה
10 der Engel aber sagte zu ihnen: Fürchtet euch nicht, denn ich verkünde euch eine große Freude, die dem ganzen Volk zuteil werden soll:	10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם
11 Heute ist euch in der Stadt Davids der Retter geboren; er ist der Messias, der Herr.	11 כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון
12 Und das soll euch als Zeichen dienen: Ihr werdet ein Kind finden, das, in Windeln gewickelt, in einer Krippe liegt.	12 וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס
13 Und plötzlich war bei dem Engel ein großes himmlisches Heer, das Gott lobte und sprach:	13 ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים
14 Verherrlicht ist Gott in der Höhe und auf Erden ist Friede bei den Menschen seiner Gnade.	14 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו
15 Als die Engel sie verlassen hatten und in den Himmel zurückgekehrt waren, sagten die Hirten zueinander: Kommt, wir gehen nach Betlehem, um das Ereignis zu sehen, das uns der Herr verkünden ließ.	15 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה
16 So eilten sie hin und fanden Maria und Josef und das Kind, das in der Krippe lag.	16 וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס
17 Als sie es sahen, erzählten sie, was ihnen über dieses Kind gesagt worden war.	17 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה
18 Und alle, die es hörten, staunten über die Worte der Hirten.	18 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים
19 Maria aber bewahrte alles, was geschehen war, in ihrem Herzen und dachte darüber nach.	19 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה
20 Die Hirten kehrten zurück, rühmten Gott und priesen ihn für das, was sie gehört und gesehen hatten; denn alles war so gewesen, wie es ihnen gesagt worden war.	20 וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם
21 Als acht Tage vorüber waren und das Kind beschnitten werden sollte, gab man ihm den Namen Jesus, den der Engel genannt hatte, noch ehe das Kind im Schoß seiner Mutter empfangen wurde.	21 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן
22 Dann kam für sie der Tag der vom Gesetz des Mose vorgeschriebenen Reinigung. Sie brachten das Kind nach Jerusalem hinauf, um es dem Herrn zu weihen,	22 וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה
23 gemäß dem Gesetz des Herrn, in dem es heißt: Jede männliche Erstgeburt soll dem Herrn geweiht sein.	23 כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה
24 Auch wollten sie ihr Opfer darbringen, wie es das Gesetz des Herrn vorschreibt: ein Paar Turteltauben oder zwei junge Tauben.	24 ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה
25 In Jerusalem lebte damals ein Mann namens Simeon. Er war gerecht und fromm und wartete auf die Rettung Israels und der Heilige Geist ruhte auf ihm.	25 והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו
26 Vom Heiligen Geist war ihm offenbart worden, er werde den Tod nicht schauen, ehe er den Messias des Herrn gesehen habe.	26 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה
27 Jetzt wurde er vom Geist in den Tempel geführt; und als die Eltern Jesus hereinbrachten, um zu erfüllen, was nach dem Gesetz üblich war,	27 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה
28 nahm Simeon das Kind in seine Arme und pries Gott mit den Worten:	28 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר
29 Nun lässt du, Herr, deinen Knecht, wie du gesagt hast, in Frieden scheiden.	29 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום
30 Denn meine Augen haben das Heil gesehen,	30 כי ראו עיני את ישועתך
31 das du vor allen Völkern bereitet hast,	31 אשר הכינות לפני כל העמים
32 ein Licht, das die Heiden erleuchtet, und Herrlichkeit für dein Volk Israel.	32 אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך
33 Sein Vater und seine Mutter staunten über die Worte, die über Jesus gesagt wurden.	33 ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו
34 Und Simeon segnete sie und sagte zu Maria, der Mutter Jesu: Dieser ist dazu bestimmt, dass in Israel viele durch ihn zu Fall kommen und viele aufgerichtet werden, und er wird ein Zeichen sein, dem widersprochen wird.	34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה
35 Dadurch sollen die Gedanken vieler Menschen offenbar werden. Dir selbst aber wird ein Schwert durch die Seele dringen.	35 וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים
36 Damals lebte auch eine Prophetin namens Hanna, eine Tochter Penuëls, aus dem Stamm Ascher. Sie war schon hochbetagt. Als junges Mädchen hatte sie geheiratet und sieben Jahre mit ihrem Mann gelebt;	36 ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה
37 nun war sie eine Witwe von vierundachtzig Jahren. Sie hielt sich ständig im Tempel auf und diente Gott Tag und Nacht mit Fasten und Beten.	37 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום
38 In diesem Augenblick nun trat sie hinzu, pries Gott und sprach über das Kind zu allen, die auf die Erlösung Jerusalems warteten.	38 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים
39 Als seine Eltern alles getan hatten, was das Gesetz des Herrn vorschreibt, kehrten sie nach Galiläa in ihre Stadt Nazaret zurück.	39 ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם
40 Das Kind wuchs heran und wurde kräftig; Gott erfüllte es mit Weisheit und seine Gnade ruhte auf ihm.	40 ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו
41 Die Eltern Jesu gingen jedes Jahr zum Paschafest nach Jerusalem.	41 ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח
42 Als er zwölf Jahre alt geworden war, zogen sie wieder hinauf, wie es dem Festbrauch entsprach.	42 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג
43 Nachdem die Festtage zu Ende waren, machten sie sich auf den Heimweg. Der junge Jesus aber blieb in Jerusalem, ohne dass seine Eltern es merkten.	43 וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו
44 Sie meinten, er sei irgendwo in der Pilgergruppe, und reisten eine Tagesstrecke weit; dann suchten sie ihn bei den Verwandten und Bekannten.	44 ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים
45 Als sie ihn nicht fanden, kehrten sie nach Jerusalem zurück und suchten ihn dort.	45 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו
46 Nach drei Tagen fanden sie ihn im Tempel; er saß mitten unter den Lehrern, hörte ihnen zu und stellte Fragen.	46 ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם
47 Alle, die ihn hörten, waren erstaunt über sein Verständnis und über seine Antworten.	47 וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו
48 Als seine Eltern ihn sahen, waren sie sehr betroffen und seine Mutter sagte zu ihm: Kind, wie konntest du uns das antun? Dein Vater und ich haben dich voll Angst gesucht.	48 ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך
49 Da sagte er zu ihnen: Warum habt ihr mich gesucht? Wusstet ihr nicht, dass ich in dem sein muss, was meinem Vater gehört?	49 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי
50 Doch sie verstanden nicht, was er damit sagen wollte.	50 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם
51 Dann kehrte er mit ihnen nach Nazaret zurück und war ihnen gehorsam. Seine Mutter bewahrte alles, was geschehen war, in ihrem Herzen.	51 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה
52 Jesus aber wuchs heran und seine Weisheit nahm zu und er fand Gefallen bei Gott und den Menschen.	52 וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים