Obadja 1

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Vision Obadjas. Als ein Bote zu den Völkern gesandt wurde mit dem Ruf: Auf zum Kampf gegen Edom!, da haben wir vom Herrn eine Kunde gehört. So spricht Gott, der Herr, zu Edom:	1 חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה
2 Siehe, ich mache dich klein unter den Völkern, du wirst tief verachtet sein.	2 הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד
3 Dein vermessener Sinn hat dich betört; du wohnst in Felsenklüften, du sitzt auf dem hohen Berg und denkst: Wer stürzt mich hinab?	3 זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ
4 Erhebst du dich auch wie der Adler und baust dein Nest zwischen den Sternen, ich stürze dich von dort hinab - Spruch des Herrn.	4 אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה
5 Wenn in der Nacht Diebe oder Räuber bei dir einbrechen, ja, dann bist du verloren. Stehlen sie nicht, was sie wollen? Und wenn zu dir Winzer kommen, lassen sie eine Nachlese übrig?	5 אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות
6 Wie wird man Esau durchsuchen und seine Verstecke durchstöbern!	6 איך נחפשו עשו נבעו מצפניו
7 Man treibt dich fort an die Grenzen; alle deine Bundesgenossen betrügen dich, deine Freunde überwältigen dich. Einst aßen sie dein Brot, jetzt legen sie dir heimlich eine Schlinge.	7 עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו
8 Ja, an jenem Tag - Spruch des Herrn - vernichte ich die Weisen in Edom und die Klugen im Bergland von Esau.	8 הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו
9 Da packt deine Helden der Schrecken, Teman; da werden alle vernichtet im Bergland von Esau. Wegen des Mordens,	9 וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל
10 wegen der Gewalttat an Jakob, deinem Bruder, bedeckt dich die Schande, wirst du ausgerottet für immer.	10 מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם
11 Als die Fremden sein Heer gefangen nahmen, als die Feinde seine Tore besetzten und das Los warfen über Jerusalem, da standest du dabei, du wurdest wie einer von ihnen.	11 ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם
12 Sei nicht schadenfroh am Tag deines Bruders, am Tag seines Unheils! Freu dich nicht über Judas Söhne am Tag ihres Untergangs! Reiß deinen Mund nicht so auf am Tag der Not!	12 ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה
13 Dring nicht ein in das Tor meines Volkes am Tag seines Unglücks! Sei nicht auch du schadenfroh über sein Unheil am Tag seines Unglücks! Streck nicht die Hand aus nach seinem Gut am Tag seines Unglücks!	13 אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו
14 Stell dich nicht an der Wegkreuzung auf, um die Fliehenden niederzumachen. Liefere die Flüchtlinge nicht aus am Tag der Not!	14 ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה
15 Denn er ist nahe, der Tag des Herrn, für alle Völker. Was du getan hast, das tut man dir an; dein Tun fällt zurück auf dich selbst.	15 כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך
16 Ja, wie ihr getrunken habt auf meinem heiligen Berg, so müssen alle Völker jetzt unaufhörlich trinken: Sie trinken und taumeln, sie werden, als seien sie niemals gewesen.	16 כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו
17 Auf dem Berg Zion aber gibt es Rettung, er wird ein Heiligtum sein und das Haus Jakob nimmt die in Besitz, die es besetzten.	17 ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם
18 Dann wird das Haus Jakob zu Feuer und das Haus Josef zur Flamme. Das Haus Esau wird zum Stroh, das vom Brand erfasst und verzehrt wird. Und vom Haus Esau wird keiner entkommen. Denn der Herr hat gesprochen.	18 והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר
19 Den Negeb nehmen sie in Besitz, das Bergland von Esau, die Schefela und das Land der Philister. Sie nehmen Efraims Flur in Besitz und die Fluren von Samarien, Benjamin und Gilead.	19 וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד
20 Die Verbannten von Halach, Söhne Israels, nehmen das Land der Kanaaniter in Besitz bis nach Sarepta; die Verbannten Jerusalems, die in Sefarad sind, besetzen die Städte des Negeb.	20 וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב
21 Befreier ziehen auf den Berg Zion, um Gericht zu halten über das Bergland von Esau. Und der Herr wird herrschen als König.	21 ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה