Amos 6

EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL	MODERN HEBREW BIBLE
1 Weh den Sorglosen auf dem Zion und den Selbstsicheren auf dem Berg von Samaria. Weh den Vornehmen des Ersten unter den Völkern. [ Weh denen, bei denen sich die Israeliten versammeln.]	1 הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל
2 Zieht hinüber nach Kalne und seht euch dort um! Geht von da nach Hamat, in die große Stadt, und steigt hinunter nach Gat, ins Land der Philister! Seid ihr besser als diese Reiche? Ist euer Gebiet größer als ihr Gebiet?	2 עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם
3 Ihr, die ihr den Tag des Unheils hinausschieben wollt, führt die Herrschaft der Gewalt herbei.	3 המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס
4 Ihr liegt auf Betten aus Elfenbein und faulenzt auf euren Polstern. Zum Essen holt ihr euch Lämmer aus der Herde und Mastkälber aus dem Stall.	4 השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק
5 Ihr grölt zum Klang der Harfe, ihr wollt Lieder erfinden wie David.	5 הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר
6 Ihr trinkt den Wein aus großen Humpen, ihr salbt euch mit dem feinsten Öl und sorgt euch nicht über den Untergang Josefs.	6 השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף
7 Darum müssen sie jetzt in die Verbannung, allen Verbannten voran. Das Fest der Faulenzer ist nun vorbei.	7 לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים
8 Gott, der Herr, hat bei sich selbst geschworen - Spruch des Herrn, des Gottes der Heere: Ich verabscheue Jakobs Stolz und hasse seine Paläste; die Stadt und alles, was in ihr ist, gebe ich preis.	8 נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה
9 Wenn dann in einem einzigen Haus noch zehn Menschen übrig sind, müssen auch sie sterben.	9 והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו
10 Und hebt ein Verwandter oder der Leichenbestatter einen Toten auf, um die Gebeine aus dem Haus zu schaffen, und fragt er den, der im hintersten Winkel des Hauses sitzt: Ist noch jemand bei dir?, dann antwortet dieser: Nein!, und sagt: Still! Sprich ja nicht den Namen des Herrn aus!	10 ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה
11 Denn der Herr befiehlt und man schlägt das große Haus in Trümmer und das kleine in Stücke.	11 כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים
12 Rennen denn Pferde über die Felsen, oder pflügt man mit Ochsen das Meer? Ihr aber habt das Recht in Gift verwandelt und die Frucht der Gerechtigkeit in bitteren Wermut.	12 הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה
13 Ihr jubelt über (die Eroberung von) Lo-Dabar und sagt: Haben wir nicht aus eigener Kraft Karnajim erobert?	13 השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים
14 Doch seht, ihr vom Haus Israel, ich schicke ein Volk gegen euch, das euch quälen wird von Lebo-Hamat bis zum Bach der Araba-Steppe - Spruch des Herrn, des Gottes der Heere.	14 כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה