Livro do Eclesiastes 1

SAGRADA BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Palavras do Eclesiastes, filho de Davi, rei de Jerusalém.	1 דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם
2 Vaidade das vaidades, diz o Eclesiastes, vaidade das vaidades! Tudo é vaidade.	2 הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל
3 Que proveito tira o homem de todo o trabalho com que se afadiga debaixo do sol?	3 מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש
4 Uma geração passa, outra vem; mas a terra sempre subsiste.	4 דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת
5 O sol se levanta, o sol se põe; apressa-se a voltar a seu lugar; em seguida, se levanta de novo.	5 וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם
6 O vento vai em direção ao sul, vai em direção ao norte, volteia e gira nos mesmos circuitos.	6 הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח
7 Todos os rios se dirigem para o mar, e o mar não transborda. Em direção ao mar, para onde correm os rios, eles continuam a correr.	7 כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת
8 Todas as coisas se afadigam, mais do que se pode dizer. A vista não se farta de ver, o ouvido nunca se sacia de ouvir.	8 כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע
9 O que foi é o que será: o que acontece é o que há de acontecer. Não há nada de novo debaixo do sol.	9 מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש
10 Se é encontrada alguma coisa da qual se diz: Veja: isto é novo, ela já existia nos tempos passados.	10 יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו
11 Não há memória do que é antigo, e nossos descendentes não deixarão memória junto daqueles que virão depois deles.	11 אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה
12 Eu, o Eclesiastes, fui rei de Israel em Jerusalém.	12 אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם
13 Apliquei meu espírito a um estudo atencioso e à sábia observação de tudo que se passa debaixo dos céus: Deus impôs aos homens esta ocupação ingrata.	13 ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו
14 Vi tudo o que se faz debaixo do sol, e eis: tudo vaidade, e vento que passa.	14 ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח
15 O que está curvado não se pode endireitar, e o que falta não se pode calcular.	15 מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות
16 Eu disse comigo mesmo: Eis que amontoei e acumulei mais sabedoria que todos os que me precederam em Jerusalém. Porque meu espírito estudou muito a sabedoria e a ciência,	16 דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת
17 e apliquei o meu espírito ao discernimento da sabedoria, da loucura e da tolice. Mas cheguei à conclusão de que isso é também vento que passa.	17 ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח
18 Porque no acúmulo de sabedoria, acumula-se tristeza, e que aumenta a ciência, aumenta a dor.	18 כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב