Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 17

MODERN HEBREW BIBLE	DIODATI
1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו	1 OR egli disse a’ suoi discepoli: Egli è impossibile che non avvengano scandali; ma, guai a colui per cui avvengono!
2 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה	2 Meglio per lui sarebbe che una macina d’asino gli fosse appiccata al collo, e che fosse gettato nel mare, che di scandalezzare uno di questi piccoli.
3 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו	3 Prendete guardia a voi. Ora, se il tuo fratello ha peccato contro a te, riprendilo; e se si pente, perdonagli.
4 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו	4 E benchè sette volte il dì pecchi contro a te, se sette volte il dì ritorna a te, dicendo: Io mi pento, perdonagli.
5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה	5 Allora gli apostoli dissero al Signore: Accrescici la fede.
6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם	6 E il Signore disse: Se voi avete pur tanta fede quant’è un granel di senape, voi potreste dire a questo moro: Diradicati, e piantati nel mare, ed esso vi ubbidirebbe.
7 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב	7 Ora, chi è colui d’infra voi, il quale, avendo un servo che ari, o che pasturi il bestiame, quando esso, tornando dai campi, entra in casa, subito gli dica: Passa qua, mettiti a tavola?
8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה	8 Anzi, non gli dice egli: Apparecchiami da cena, e cingiti, e servimi, finchè io abbia mangiato e bevuto, poi mangerai e berrai tu?
9 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן	9 Tiene egli in grazia da quel servo, ch’egli ha fatte le cose che gli erano stato comandate? Io nol penso.
10 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו	10 Così ancora voi, quando avrete fatte tutte le cose che vi son comandate, dite: Noi siam servi disutili; poichè abbiam fatto ciò ch’eravamo obbligati di fare
11 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל	11 OR avvenne che, andando in Gerusalemme, egli passava per mezzo la Samaria e la Galilea.
12 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק	12 E come egli entrava in un certo castello, dieci uomini lebbrosi gli vennero incontro, i quali si fermarono da lungi.
13 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו	13 E levarono la voce, dicendo: Maestro Gesù, abbi pietà di noi.
14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו	14 Ed egli, vedutili, disse loro: Andate, mostratevi a’ sacerdoti. Ed avvenne, che come essi andavano, furon mondati.
15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול	15 Ed un di loro, veggendo ch’era guarito, ritornò, glorificando Iddio ad alta voce.
16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני	16 E si gettò sopra la sua faccia ai piedi di Gesù, ringraziandolo. Or colui era Samaritano.
17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם	17 E Gesù prese a dire: I dieci non son eglino stati nettati? e dove sono i nove?
18 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה	18 Ei non se n’è trovato alcuno, che sia ritornato per dar gloria a Dio, se non questo straniero?
19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך	19 E disse a colui: Levati, e vattene; la tua fece ti ha salvato
20 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים	20 ORA, essendo domandato da’ Farisei, quando verrebbe il regno di Dio, rispose loro, e disse: Il regno di Dio non verrà in maniera che si possa osservare.
21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא	21 E non si dirà: Eccolo qui, o eccolo là; perciocchè ecco, il regno di Dio è dentro di voi.
22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו	22 Or egli disse ancora a’ suoi discepoli: I giorni verranno che voi desidererete vedere un de’ giorni del Figliuol dell’uomo, e non lo vedrete.
23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם	23 E vi si dirà: Eccolo qui, o eccolo là; non vi andate, e non li seguitate.
24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו	24 Perciocchè, quale è il lampo, il quale, lampeggiando, risplende da una parte di sotto al cielo infino all’altra, tale ancora sarà il Figliuol dell’uomo, nel suo giorno.
25 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה	25 Ma conviene ch’egli prima sofferisca molte cose, e sia rigettato da questa generazione.
26 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם	26 E come avvenne a’ dì di Noè, così ancora avverrà a’ dì del Figliuol dell’uomo.
27 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם	27 Gli uomini mangiavano, beveano, sposavano mogli, e si maritavano, infino al giorno che Noè entrò nell’arca; e il diluvio venne, e li fece tutti perire.
28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה	28 Parimente ancora, come avvenne a’ dì di Lot: la gente mangiava, bevea, comperava, vendeva, piantava ed edificava;
29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם	29 ma, nel giorno che Lot uscì di Sodoma, piovve dal cielo fuoco e zolfo, e li fece tutti perire.
30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם	30 Tal sarà il giorno, nel quale il Figliuol dell’uomo apparirà.
31 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה	31 In quel giorno, colui che sarà sopra il tetto della casa, ed avrà le sue masserizie dentro la casa, non iscenda per toglierle; e parimente che sarà nella campagna non torni addietro.
32 זכרו את אשת לוט	32 Ricordatevi della moglie di Lot.
33 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה	33 Chiunque avrà cercato di salvar la vita sua la perderà; ma chi l’avrà perduta farà ch’ella viverà.
34 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב	34 Io vi dico che in quella notte due saranno in un letto; l’uno sarà preso, e l’altro lasciato.
35 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב	35 Due donne macineranno insieme; l’una sarà presa, e l’altra lasciata.
36 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב	36 Due saranno nella campagna; l’uno sarà preso, e l’altro lasciato.
37 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים	37 E i discepoli, rispondendo, gli dissero: Dove, Signore? Ed egli disse loro: Dove sarà il carname, quivi ancora si accoglieranno le aquile