I Timotheum 6

VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Quicumque sunt sub jugo servi, dominos suos omni honore dignos arbitrentur, ne nomen Domini et doctrina blasphemetur.	1 כֹּל אֲשֶׁר־הֵם תַּחַת עֹל הָעַבְדוּת יַחְשְׁבוּ אֶת־אֲדֹנֵיהֶם רְאוּיִם לְכָל־כָּבוֹד לְמַעַן לֹא־יְחֻלַּל שֵׁם הָאֱלֹהִים וְהַלֶּקַח
2 Qui autem fideles habent dominos, non contemnant, quia fratres sunt : sed magis serviant, quia fideles sunt et dilecti, qui beneficii participes sunt. Hæc doce, et exhortare.	2 וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲדֹנֵיהֶם בְּנֵי אֱמוּנָה אַל־יָקֵלּוּ אֹתָם עַל־הֱיוֹתָם אַחִים כִּי אִם־יַעַבְדוּם בְּיוֹתֵר בַּעֲבוּר כִּי־מַאֲמִינִים וַאֲהוּבִים הֵם הַמִּשְׁתַּדְּלִים לִגְמֹל חָסֶד אֶת־זֹאת תְּלַמֵּד וּתְצַוֶּה
3 Si quis aliter docet, et non acquiescit sanis sermonibus Domini nostri Jesu Christi, et ei, quæ secundum pietatem est, doctrinæ :	3 הָאִישׁ אֲשֶׁר יוֹרֶה תּוֹרָה אַחֶרֶת וְלֹא יַעֲמֹד בַּדְּבָרִים הַבְּרִיאִים שֶׁל־אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּבְלֶקַח הַחֲסִידוּת
4 superbus est, nihil sciens, sed languens circa quæstiones, et pugnas verborum : ex quibus oriuntur invidiæ, contentiones, blasphemiæ, suspiciones malæ,	4 נַפְשׁוֹ עֻפְּלָה וְלֹא יָדַע מְאוּמָה כִּי אִם־חֹלֶה הוּא בִּשְׁאֵלוֹת וּמַחֲלֹקוֹת מִלִּים הַמְּבִיאוֹת לִידֵי קִנְאָה וּמְרִיבָה וְגִדּוּפִים וַחֲשָׁד רָע
5 conflictationes hominum mente corruptorum, et qui veritate privati sunt, existimantium quæstum esse pietatem.	5 וִכּוּחֵי הֶבֶל שֶׁל־אֲנָשִׁים נִשְׁחֲתֵי דַעַת וּמְחֻסְּרֵי אֱמֶת הַשָּׂמִים אֶת־הַחֲסִידוּת לִדְבַר בָּצַע סוּר מֵאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה
6 Est autem quæstus magnus pietas cum sufficientia.	6 וְאַף־אָמְנָם יִתְרוֹן גָּדוֹל הִיא הַחֲסִידוּת עִם־לֵב שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ
7 Nihil enim intulimus in hunc mundum : haud dubium quod nec auferre quid possumus.	7 כִּי לֹא־הֵבֵאנוּ מְאוּמָה לָעוֹלָם בְּיָדוּעַ שֶׁגַּם־לֹא נוּכַל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מְאוּמָה
8 Habentes autem alimenta, et quibus tegamur, his contenti simus.	8 וְעַל־כֵּן אִם־יֵשׁ לָנוּ מָזוֹן וּכְסוּת נִסְתַּפְּקָה בָּהֶם
9 Nam qui volunt divites fieri, incidunt in tentationem, et in laqueum diaboli, et desideria multa inutilia, et nociva, quæ mergunt homines in interitum et perditionem.	9 אֲבָל הַמְבַקְשִׁים לְהַעֲשִׁיר יִפְּלוּ בְנִסָּיוֹן וּבְמוֹקְשִׁים וּבְרֹב תַּאֲוֺת סְכָלוֹת וּמַשְׁחִיתוֹת הַמַּשְׁקִיעוֹת אֶת־הָאָדָם בַּשַּׁחַת וּבָאֲבַדּוֹן
10 Radix enim omnium malorum est cupiditas : quam quidam appetentes erraverunt a fide, et inseruerunt se doloribus multis.	10 כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל־הָרָעוֹת אַהֲבַת הַכֶּסֶף וְיֵשׁ אֲשֶׁר עָרְגוּ לוֹ וַיָּסוּרוּ מִן־הָאֱמוּנָה וַיַּעֲצִיבוּ אֶת־נַפְשָׁם בְּמַכְאֹבִים רַבִּים
11 Tu autem, o homo Dei, hæc fuge : sectare vero justitiam, pietatem, fidem, caritatem, patientiam, mansuetudinem.	11 וְאַתָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים בְּרַח־לְךָ מֵאֵלֶּה וּרְדֹף צְדָקָה וַחֲסִידוּת וֶאֱמוּנָה וְאַהֲבָה וְסַבְלָנוּת וַעֲנָוָה
12 Certa bonum certamen fidei, apprehende vitam æternam, in qua vocatus es, et confessus bonam confessionem coram multis testibus.	12 הִלָּחֵם הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה שֶׁל־הָאֱמוּנָה וֶאֱחֹז חַיֵּי עוֹלָמִים אֲשֶׁר נִקְרֵאתָ לָהֶם וְהוֹדֵיתָ הוֹדָאָה יָפָה בִּפְנֵי עֵדִים רַבִּים
13 Præcipio tibi coram Deo, qui vivificat omnia, et Christo Jesu, qui testimonium reddidit sub Pontio Pilato, bonam confessionem,	13 הִנְנִי מְצַוְּךָ נֶגֶד הָאֱלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת־כֹּל וְנֶגֶד הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר הֵעִיד הַהוֹדָאָה הַיָּפָה לִפְנֵי פָּנְטִיּוֹס פִּילָטוֹס
14 ut serves mandatum sine macula, irreprehensibile usque in adventum Domini nostri Jesu Christi,	14 כִּי־שָׁמוֹר תִּשְׁמֹר אֶת־הַמִּצְוָה בְּאֵין־שֶׁמֶץ וָדֹפִי עַד־הוֹפָעַת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ
15 quem suis temporibus ostendet beatus et solus potens, Rex regum, et Dominus dominantium :	15 אֲשֶׁר יַרְאֶנָּה בְעִתָּהּ הַמְבֹרָךְ וְהַשַּׁלִּיט לְבַדּוֹ מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים
16 qui solus habet immortalitatem, et lucem inhabitat inaccessibilem : quem nullus hominum vidit, sed nec videre potest : cui honor, et imperium sempiternum. Amen.	16 אֲשֶׁר הוּא לְבַדּוֹ חַי וְקַיָּם וְהוּא הַדָּר בְּאוֹר נִשְׂגָּב וְאִישׁ לֹא רָאָהוּ וְלֹא יוּכַל לִרְאוֹתוֹ וְלוֹ הַכָּבוֹד וּגְבוּרַת עוֹלָמִים אָמֵן
17 Divitibus hujus sæculi præcipe non sublime sapere, neque sperare in incerto divitiarum, sed in Deo vivo (qui præstat nobis omnia abunde ad fruendum)	17 אֶת־עֲשִׁירֵי הָעוֹלָם הַזֶּה תְּצַוֶּה שֶׁלֹּא יָרוּם לְבָבָם גַּם לֹא־יִבְטְחוּ בָּעשֶׁר הַבּוֹגֵד כִּי אִם־בֵּאלֹהִים חַיִּים הַמְסַפֵּק לָנוּ דַּי וְהוֹתֵר לִשְׂבֹּעַ
18 bene agere, divites fieri in bonis operibus, facile tribuere, communicare,	18 וְיִגְמְלוּ טוֹב וְיַעְשִׁירוּ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים לָתֵת מֵהוֹנָם וְלַעֲזֹר לְזוּלָתָם
19 thesaurizare sibi fundamentum bonum in futurum, ut apprehendant veram vitam.	19 וְיַאַצְרוּ לָהֶם אוֹצָר לִיסוֹד טוֹב לֶעָתִיד שֶׁיַּשִּׂיגוּ אֶת־חַיֵּי הָעוֹלָמִים
20 O Timothee, depositum custodi, devitans profanas vocum novitates, et oppositiones falsi nominis scientiæ,	20 אַתָּה טִימוֹתִיּוֹס שְׁמֹר אֶת־הַפִּקָּדוֹן וְהִתְרַחֵק מִדִּבְרֵי הֶבֶל הַפְּסוּלִים וּמִן־וִכּוּחֵי הַמַּדָּע הַנִּקְרָא כֵן בְּשָׁקֶר
21 quam quidam promittentes, circa fidem exciderunt. Gratia tecum. Amen.	21 אֲשֶׁר יֵשׁ מִתְפָּאֲרִים בּוֹ וַיִּתְעוּ מִן־הָאֱמוּנָה הַחֶסֶד עִמָּךְ אָמֵן