Ad Thessalonicenses I 1

VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Paulus, et Silvanus, et Timotheus ecclesiæ Thessalonicensium in Deo Patre, et Domino Jesu Christo.	1 פּוֹלוֹס וְסִלְוָנוֹס וְטִימוֹתִיּוֹס אֶל־קְהִלַּת הַתַּסְלוֹנִיקִים בֵּאלֹהִים הָאָב וּבָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ חֶסֶד לָכֶם וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
2 Gratia vobis, et pax. Gratias agimus Deo semper pro omnibus vobis, memoriam vestri facientes in orationibus nostris sine intermissione,	2 נוֹדֶה לֵאלֹהִים עַל־כֻּלְּכֶם בְּכָל־עֵת בְּהַזְכִּיר אֶתְכֶם בִּתְפִלּוֹתֵינוּ
3 memores operis fidei vestræ, et laboris, et caritatis, et sustinentiæ spei Domini nostri Jesu Christi, ante Deum et Patrem nostrum :	3 בְּזָכְרֵנוּ תָמִיד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אָבִינוּ אֶת־פֹּעַל אֱמוּנַתְכֶם וִיגִיעַת אַהֲבַתְכֶם וְסַבְלָנוּת תִּקְוַתְכֶם לַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ
4 scientes, fratres dilecti a Deo, electionem vestram :	4 כִּי יָדַעְנוּ אַחַי חֲבִיבֵי הָאֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר נִבְחַרְתֶּם
5 quia Evangelium nostrum non fuit ad vos in sermone tantum, sed et in virtute, et in Spiritu Sancto, et in plenitudine multa, sicut scitis quales fuerimus in vobis propter vos.	5 בַּאֲשֶׁר בְּשׂוֹרָתֵנוּ לֹא הָיְתָה לָכֶם בְּדִבּוּר לְבָד כִּי־גַם בִּגְבוּרָה וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְדַעַת נֶאֱמָנָה מְאֹד כַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם גַּם־אַתֶּם אֵת אֲשֶׁר־הָיִינוּ בְתוֹכְכֶם לְמַעַנְכֶם
6 Et vos imitatores nostri facti estis, et Domini, excipientes verbum in tribulatione multa, cum gaudio Spiritus Sancti :	6 וְאַתֶּם הֱיִיתֶם הֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתֵינוּ וּבְעִקְּבוֹת אֲדֹנֵינוּ בְּקַבֶּלְכֶם אֶת־הַדָּבָר בְּתוֹךְ לַחַץ רָב עִם־חֶדְוַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
7 ita ut facti sitis forma omnibus credentibus in Macedonia, et in Achaia.	7 עַד־הֱיוֹתְכֶם מוֹפֵת לְכָל־הַמַּאֲמִינִים אֲשֶׁר בְּמַקְדּוֹנְיָא וּבַאֲכַיָּא
8 A vobis enim diffamatus est sermo Domini, non solum in Macedonia, et in Achaia, sed et in omni loco fides vestra, quæ est ad Deum, profecta est ita ut non sit nobis necesse quidquam loqui.	8 כִּי מֵאִתְּכֶם נִשְׁמַע קוֹל דְּבַר יְהוָֹה לֹא לְבַד בְּמַקְדּוֹנְיָא וַאֲכַיָּא כִּי־אִם בְּכָל־מָקוֹם יָצְאָה אֱמוּנַתְכֶם בֵּאלֹהִים עַד שֶׁאֵין־לָנוּ צֹרֶךְ לְדַבֵּר דָּבָר
9 Ipsi enim de nobis annuntiant qualem introitum habuerimus ad vos : et quomodo conversi estis ad Deum a simulacris, servire Deo vivo, et vero,	9 כִּי־פִיהֶם הַמְסַפֵּר מֶה־הָיָה מְבוֹאֵנוּ אֲלֵיכֶם וְאֵיךְ פְּנִיתֶם מֵעֲבוֹדַת אֱלִילִים וְשַׁבְתֶּם לֵאלֹהִים לַעֲבֹד אֶת־אֵל חַי וַאֲמִתִּי
10 et exspectare Filium ejus de cælis (quem suscitavit a mortuis) Jesum, qui eripuit nos ab ira ventura.	10 וּלְחַכּוֹת לִבְנוֹ מִן־הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים לְיֵשׁוּעַ מַצִּילֵנוּ מִן־הֶחָרוֹן הַבָּא
	11 כִּי זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ בְּחַמָּתוֹ וַיְיַבֵּשׁ אֶת־הֶחָצִיר וַיִּבֹּל צִיצוֹ וְחֶסֶד מַרְאֵהוּ אָבָד כֵּן יִבּוֹל הֶעָשִׁיר בַּהֲלִיכוֹתָיו
	12 אַשְׁרֵי הָאִישׁ הָעֹמֵד בְּנִסְיוֹנוֹ כִּי כַּאֲשֶׁר נִבְחַן יִשָּׂא עֲטֶרֶת הַחַיִּים אֲשֶׁר־הִבְטִיחַ יְהוָֹה לְאֹהֲבָיו
	13 אַל־יֹאמַר הַמְנֻסֶּה הָאֱלֹהִים נִסָּנִי כִּי הָאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ מְנֻסֶּה בָּרָע וְהוּא לֹא־יְנַסֶּה אִישׁ
	14 כִּי אִם־יְנֻסֶּה כָל־אִישׁ בְּתַאֲוַת נַפְשׁוֹ אֲשֶׁר תְּסִיתֵהוּ וּתְפַתֵּהוּ
	15 וְאַחֲרֵי־כֵן הָרְתָה הַתַּאֲוָה וַתֵּלֶד חֵטְא וְהַחֵטְא כִּי נִשְׁלַם יוֹלִיד אֶת־הַמָּוֶת
	16 אַל־תִּתְעוּ אַחַי אֲהוּבָי
	17 כָּל־מַתָּנָה טוֹבָה וְכָל־מִנְחָה שְׁלֵמָה תֵּרֵד מִמַּעַל מֵאֵת אֲבִי הָאוֹרוֹת אֲשֶׁר חִלּוּף וְכָל־צֵל שִׁנּוּי אֵין־עִמּוֹ
	18 הוּא בְחֶפְצוֹ יָלַד אוֹתָנוּ בִּדְבַר הָאֱמֶת לִהְיוֹתֵנוּ כְּמוֹ רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי יְצוּרָיו
	19 עַל־זֹאת אַחַי אֲהוּבַי יְהִי כָל־אִישׁ מָהִיר לִשְׁמֹעַ קָשֶׁה לְדַבֵּר וְקָשֶׁה לִכְעוֹס
	20 כִּי־כַעַס אָדָם לֹא יִפְעַל צִדְקַת אֱלֹהִים
	21 לָכֵן הָסִירוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל־טִנּוּף וְתַרְבּוּת רָעָה וְקַבְּלוּ בַעֲנָוָה אֶת־הַדָּבָר הַנָּטוּעַ בָּכֶם אֲשֶׁר יָכֹל לְהוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם
	22 וֶהֱיוּ עֹשֵׂי הַדָּבָר וְלֹא שֹׁמְעָיו לְבָד לְרַמּוֹת אֶת־נַפְשְׁכֶם
	23 כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר רַק־שֹׁמֵעַ אֶת־הַדָּבָר וְלֹא עֹשֵׂהוּ נִמְשָׁל לְאִישׁ מַבִּיט אֶת־תֹּאַר הֲוָיָתוֹ בְּמַרְאָה
	24 כִּי הִבִּיט אֶל־מַרְאֵהוּ וַיֵּלֶךְ לוֹ וּבְרֶגַע שָׁכַח מַה־תָּאֳרוֹ
	25 אֲבָל הַמַּשְׁקִיף בַּתּוֹרָה הַשְּׁלֵמָה תּוֹרַת הַחֵרוּת וּמַחֲזִיק בָּהּ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ וְשָׁכֵחַ כִּי אִם־עֹשֶׂה בְּפֹעַל אַשְׁרֵי הָאִישׁ הַהוּא בְּמַעֲשֵׂהוּ
	26 אִישׁ מִכֶּם אִם־יְדַמֶּה לִהְיוֹת עֹבֵד אֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ שָׂם רֶסֶן לִלְשֹׁנוֹ כִּי אִם־מַתְעֶה הוּא אֶת־לְבָבוֹ עֲבֹדָתוֹ אַךְ־לָרִיק תִּהְיֶה
	27 זֹאת הָעֲבוֹדָה הַטְּהוֹרָה וְהַבָּרָה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אָבִינוּ לְבַקֵּר אֶת־הַיְתוֹמִים וְהָאַלְמָנוֹת בְּלַחֲצָם וְלִשְׁמֹר אֶת־עַצְמוֹ נָקִי מֵחֶלְאַת הָעוֹלָם