Ad Corinthios II 2

VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Statui autem hoc ipsum apud me, ne iterum in tristitia venirem ad vos.	1 ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת
2 Si enim ego contristo vos : et quis est, qui me lætificet, nisi qui contristatur ex me ?	2 כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי
3 Et hoc ipsum scripsi vobis, ut non cum venero, tristitiam super tristitiam habeam, de quibus oportuerat me gaudere : confidens in omnibus vobis, quia meum gaudium, omnium vestrum est.	3 וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם
4 Nam ex multa tribulatione et angustia cordis scripsi vobis per multas lacrimas : non ut contristemini, sed ut sciatis, quam caritatem habeam abundantius in vobis.	4 כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם
5 Si quis autem contristavit, non me contristavit : sed ex parte, ut non onerem omnes vos.	5 ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת
6 Sufficit illi, qui ejusmodi est, objurgatio hæc, quæ fit a pluribus :	6 ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים
7 ita ut e contrario magis donetis, et consolemini, ne forte abundantiori tristitia absorbeatur qui ejusmodi est.	7 ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון
8 Propter quod obsecro vos, ut confirmetis in illum caritatem.	8 על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה
9 Ideo enim et scripsi, ut cognoscam experimentum vestrum, an in omnibus obedientes sitis.	9 כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון
10 Cui autem aliquid donastis, et ego : nam et ego quod donavi, si quid donavi, propter vos in persona Christi,	10 ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח
11 ut non circumveniamur a Satana : non enim ignoramus cogitationes ejus.	11 פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו
12 Cum venissem autem Troadem propter Evangelium Christi, et ostium mihi apertum esset in Domino,	12 ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו
13 non habui requiem spiritui meo, eo quod non invenerim Titum fratrem meum, sed valefaciens eis, profectus sum in Macedoniam.	13 לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא
14 Deo autem gratias, qui semper triumphat nos in Christo Jesu, et odorem notitiæ suæ manifestat per nos in omni loco :	14 אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום
15 quia Christi bonus odor sumus Deo in iis qui salvi fiunt, et in iis qui pereunt :	15 כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים
16 aliis quidem odor mortis in mortem : aliis autem odor vitæ in vitam. Et ad hæc quis tam idoneus ?	16 לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך
17 non enim sumus sicut plurimi, adulterantes verbum Dei, sed ex sinceritate, sed sicut ex Deo, coram Deo, in Christo loquimur.	17 כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח