Lucas 22

VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Appropinquabat autem dies festus azymorum, qui dicitur Pascha :	1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח
2 et quærebant principes sacerdotum, et scribæ, quomodo Jesum interficerent : timebant vero plebem.	2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם
3 Intravit autem Satanas in Judam, qui cognominabatur Iscariotes, unum de duodecim :	3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר
4 et abiit, et locutus est cum principibus sacerdotum, et magistratibus, quemadmodum illum traderet eis.	4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם
5 Et gavisi sunt, et pacti sunt pecuniam illi dare.	5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף
6 Et spopondit, et quærebat opportunitatem ut traderet illum sine turbis.	6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון
7 Venit autem dies azymorum, in qua necesse erat occidi pascha.	7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח
8 Et misit Petrum et Joannem, dicens : Euntes parate nobis pascha, ut manducemus.	8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה
9 At illi dixerunt : Ubi vis paremus ?	9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו
10 Et dixit ad eos : Ecce introëuntibus vobis in civitatem occurret vobis homo quidam amphoram aquæ portans : sequimini eum in domum, in quam intrat,	10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה
11 et dicetis patrifamilias domus : Dicit tibi Magister : Ubi est diversorium, ubi pascha cum discipulis meis manducem ?	11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי
12 Et ipse ostendet vobis cœnaculum magnum stratum, et ibi parate.	12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו
13 Euntes autem invenerunt sicut dixit illis, et paraverunt pascha.	13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח
14 Et cum facta esset hora, discubuit, et duodecim apostoli cum eo.	14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו
15 Et ait illis : Desiderio desideravi hoc pascha manducare vobiscum, antequam patiar.	15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי
16 Dico enim vobis, quia ex hoc non manducabo illud, donec impleatur in regno Dei.	16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים
17 Et accepto calice gratias egit, et dixit : Accipite, et dividite inter vos.	17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם
18 Dico enim vobis quod non bibam de generatione vitis donec regnum Dei veniat.	18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים
19 Et accepto pane gratias egit, et fregit, et dedit eis, dicens : Hoc est corpus meum, quod pro vobis datur : hoc facite in meam commemorationem.	19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני
20 Similiter et calicem, postquam cœnavit, dicens : Hic est calix novum testamentum in sanguine meo, qui pro vobis fundetur.	20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם
21 Verumtamen ecce manus tradentis me, mecum est in mensa.	21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן
22 Et quidem Filius hominis, secundum quod definitum est, vadit : verumtamen væ homini illi per quem tradetur.	22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר
23 Et ipsi cœperunt quærere inter se quis esset ex eis qui hoc facturus esset.	23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת
24 Facta est autem et contentio inter eos, quis eorum videretur esse major.	24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם
25 Dixit autem eis : Reges gentium dominantur eorum : et qui potestatem habent super eos, benefici vocantur.	25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד
26 Vos autem non sic : sed qui major est in vobis, fiat sicut minor : et qui præcessor est, sicut ministrator.	26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת
27 Nam quis major est, qui recumbit, an qui ministrat ? nonne qui recumbit ? Ego autem in medio vestrum sum, sicut qui ministrat :	27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת
28 vos autem estis, qui permansistis mecum in tentationibus meis.	28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי
29 Et ego dispono vobis sicut disposuit mihi Pater meus regnum,	29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות
30 ut edatis et bibatis super mensam meam in regno meo, et sedeatis super thronos judicantes duodecim tribus Israël.	30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל
31 Ait autem Dominus : Simon, Simon, ecce Satanas expetivit vos ut cribraret sicut triticum :	31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים
32 ego autem rogavi pro te ut non deficiat fides tua : et tu aliquando conversus, confirma fratres tuos.	32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך
33 Qui dixit ei : Domine, tecum paratus sum et in carcerem et in mortem ire.	33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות
34 At ille dixit : Dico tibi, Petre, non cantabit hodie gallus, donec ter abneges nosse me. Et dixit eis :	34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו
35 Quando misi vos sine sacculo, et pera, et calceamentis, numquid aliquid defuit vobis ?	35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר
36 At illi dixerunt : Nihil. Dixit ergo eis : Sed nunc qui habet sacculum, tollat ; similiter et peram : et qui non habet, vendat tunicam suam et emat gladium.	36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב
37 Dico enim vobis, quoniam adhuc hoc quod scriptum est, oportet impleri in me : Et cum iniquis deputatus est. Etenim ea quæ sunt de me finem habent.	37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו
38 At illi dixerunt : Domine, ecce duo gladii hic. At ille dixit eis : Satis est.	38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די
39 Et egressus ibat secundum consuetudinem in monte Olivarum. Secuti sunt autem illum et discipuli.	39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו
40 Et cum pervenisset ad locum, dixit illis : Orate ne intretis in tentationem.	40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון
41 Et ipse avulsus est ab eis quantum jactus est lapidis : et positis genibus orabat,	41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר
42 dicens : Pater, si vis, transfer calicem istum a me : verumtamen non mea voluntas, sed tua fiat.	42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך
43 Apparuit autem illi angelus de cælo, confortans eum. Et factus in agonia, prolixius orabat.	43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו
44 Et factus est sudor ejus sicut guttæ sanguinis decurrentis in terram.	44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ
45 Et cum surrexisset ab oratione et venisset ad discipulos suos, invenit eos dormientes præ tristitia.	45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון
46 Et ait illis : Quid dormitis ? surgite, orate, ne intretis in tentationem.	46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו
47 Adhuc eo loquente, ecce turba : et qui vocabatur Judas, unus de duodecim, antecedebat eos, et appropinquavit Jesu ut oscularetur eum.	47 ]74-64[
48 Jesus autem dixit illi : Juda, osculo Filium hominis tradis ?	48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם
49 Videntes autem hi qui circa ipsum erant, quod futurum erat, dixerunt ei : Domine, si percutimus in gladio ?	49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב
50 Et percussit unus ex illis servum principis sacerdotum, et amputavit auriculam ejus dexteram.	50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית
51 Respondens autem Jesus, ait : Sinite usque huc. Et cum tetigisset auriculam ejus, sanavit eum.	51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו
52 Dixit autem Jesus ad eos qui venerant ad se principes sacerdotum, et magistratus templi, et seniores : Quasi ad latronem existis cum gladiis et fustibus ?	52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות
53 Cum quotidie vobiscum fuerim in templo, non extendistis manus in me : sed hæc est hora vestra, et potestas tenebrarum.	53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך
54 Comprehendentes autem eum, duxerunt ad domum principis sacerdotum : Petrus vero sequebatur a longe.	54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק
55 Accenso autem igne in medio atrii et circumsedentibus illis, erat Petrus in medio eorum.	55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם
56 Quem cum vidisset ancilla quædam sedentem ad lumen, et eum fuisset intuita, dixit : Et hic cum illo erat.	56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו
57 At ille negavit eum, dicens : Mulier, non novi illum.	57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו
58 Et post pusillum alius videns eum, dixit : Et tu de illis es. Petrus vero ait : O homo, non sum.	58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני
59 Et intervallo facto quasi horæ unius, alius quidam affirmabat, dicens : Vere et hic cum illo erat : nam et Galilæus est.	59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי
60 Et ait Petrus : Homo, nescio quid dicis. Et continuo, adhuc illo loquente, cantavit gallus.	60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא
61 Et conversus Dominus respexit Petrum, et recordatus est Petrus verbi Domini, sicut dixerat : Quia priusquam gallus cantet, ter me negabis.	61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים
62 Et egressus foras Petrus flevit amare.	62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי
63 Et viri qui tenebant illum, illudebant ei, cædentes.	63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו
64 Et velaverunt eum, et percutiebant faciem ejus : et interrogabant eum, dicentes : Prophetiza, quis est, qui te percussit ?	64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך
65 Et alia multa blasphemantes dicebant in eum.	65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו
66 Et ut factus est dies, convenerunt seniores plebis, et principes sacerdotum, et scribæ, et duxerunt illum in concilium suum, dicentes : Si tu es Christus, dic nobis.	66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו
67 Et ait illis : Si vobis dixero, non credetis mihi :	67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו
68 si autem et interrogavero, non respondebitis mihi, neque dimittetis.	68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני
69 Ex hoc autem erit Filius hominis sedens a dextris virtutis Dei.	69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים
70 Dixerunt autem omnes : Tu ergo es Filius Dei ? Qui ait : Vos dicitis, quia ego sum.	70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא
71 At illi dixerunt : Quid adhuc desideramus testimonium ? ipsi enim audivimus de ore ejus.	71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו