Genesis 29

VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Profectus ergo Jacob venit in terram orientalem.	1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם
2 Et vidit puteum in agro, tres quoque greges ovium accubantes juxta eum : nam ex illo adaquabantur pecora, et os ejus grandi lapide claudebatur.	2 וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר
3 Morisque erat ut cunctis ovibus congregatis devolverent lapidem, et refectis gregibus rursum super os putei ponerent.	3 ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה
4 Dixitque ad pastores : Fratres, unde estis ? Qui responderunt : De Haran.	4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו
5 Quos interrogans, Numquid, ait, nostis Laban filium Nachor ? Dixerunt : Novimus.	5 ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו
6 Sanusne est ? inquit. Valet, inquiunt : et ecce Rachel filia ejus venit cum grege suo.	6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן
7 Dixitque Jacob : Adhuc multum diei superest, nec est tempus ut reducantur ad caulas greges : date ante potum ovibus, et sic eas ad pastum reducite.	7 ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו
8 Qui responderunt : Non possumus, donec omnia pecora congregentur, et amoveamus lapidem de ore putei, ut adaquemus greges.	8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן
9 Adhuc loquebantur, et ecce Rachel veniebat cum ovibus patris sui : nam gregem ipsa pascebat.	9 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא
10 Quam cum vidisset Jacob, et sciret consobrinam suam, ovesque Laban avunculi sui, amovit lapidem quo puteus claudebatur.	10 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו
11 Et adaquato grege, osculatus est eam : et elevata voce flevit,	11 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך
12 et indicavit ei quod frater esset patris sui, et filius Rebeccæ : at illa festinans nuntiavit patri suo.	12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה
13 Qui cum audisset venisse Jacob filium sororis suæ, cucurrit obviam ei : complexusque eum, et in oscula ruens, duxit in domum suam. Auditis autem causis itineris,	13 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה
14 respondit : Os meum es, et caro mea. Et postquam impleti sunt dies mensis unius,	14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים
15 dixit ei : Num quia frater meus es, gratis servies mihi ? dic quid mercedis accipias.	15 ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך
16 Habebat vero duas filias : nomen majoris Lia, minor vero appellabatur Rachel.	16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל
17 Sed Lia lippis erat oculis : Rachel decora facie, et venusto aspectu.	17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה
18 Quam diligens Jacob, ait : Serviam tibi pro Rachel filia tua minore, septem annis.	18 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה
19 Respondit Laban : Melius est ut tibi eam dem quam alteri viro : mane apud me.	19 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי
20 Servivit ergo Jacob pro Rachel septem annis : et videbantur illi pauci dies præ amoris magnitudine.	20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה
21 Dixitque ad Laban : Da mihi uxorem meam : quia jam tempus impletum est, ut ingrediar ad illam.	21 ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה
22 Qui vocatis multis amicorum turbis ad convivium, fecit nuptias.	22 ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה
23 Et vespere Liam filiam suam introduxit ad eum,	23 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה
24 dans ancillam filiæ, Zelpham nomine. Ad quam cum ex more Jacob fuisset ingressus, facto mane vidit Liam :	24 ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה
25 et dixit ad socerum suum : Quid est quod facere voluisti ? nonne pro Rachel servivi tibi ? quare imposuisti mihi ?	25 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני
26 Respondit Laban : Non est in loco nostro consuetudinis, ut minores ante tradamus ad nuptias.	26 ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה
27 Imple hebdomadam dierum hujus copulæ : et hanc quoque dabo tibi pro opere quo serviturus es mihi septem annis aliis.	27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות
28 Acquievit placito : et hebdomada transacta, Rachel duxit uxorem :	28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה
29 cui pater servam Balam tradiderat.	29 ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה
30 Tandemque potitus optatis nuptiis, amorem sequentis priori prætulit, serviens apud eum septem annis aliis.	30 ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות
31 Videns autem Dominus quod despiceret Liam, aperuit vulvam ejus, sorore sterili permanente.	31 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה
32 Quæ conceptum genuit filium, vocavitque nomen ejus Ruben, dicens : Vidit Dominus humilitatem meam : nunc amabit me vir meus.	32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי
33 Rursumque concepit et peperit filium, et ait : Quoniam audivit me Dominus haberi contemptui, dedit etiam istum mihi ; vocavitque nomen ejus Simeon.	33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון
34 Concepitque tertio, et genuit alium filium : dixitque : Nunc quoque copulabitur mihi maritus meus : eo quod pepererim ei tres filios : et idcirco appellavit nomen ejus Levi.	34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי
35 Quarto concepit, et peperit filium, et ait : Modo confitebor Domino, et ob hoc vocavit eum Judam : cessavitque parere.	35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת