Luke 24

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And on the first day of the week, very early in the morning, they came to the sepulchre, bringing the spices which they had prepared.	1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות
2 And they found the stone rolled back from the sepulchre.	2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר
3 And going in, they found not the body of the Lord Jesus.	3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע
4 And it came to pass, as they were astonished in their mind at this, behold, two men stood by them, in shining apparel.	4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים
5 And as they were afraid, and bowed down their countenance towards the ground, they said unto them: Why seek you the living with the dead?	5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים
6 He is not here, but is risen. Remember how he spoke unto you, when he was in Galilee,	6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר
7 Saying: The Son of man must be delivered into the hands of sinful men, and be crucified, and the third day rise again.	7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום
8 And they remembered his words.	8 ותזכרנה את דבריו
9 And going back from the sepulchre, they told all these things to the eleven, and to all the rest.	9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים
10 And it was Mary Magdalen, and Joanna, and Mary of James, and the other women that were with them, who told these things to the apostles.	10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה
11 And these words seemed to them as idle tales; and they did not believe them.	11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן
12 But Peter rising up, ran to the sepulchre, and stooping down, he saw the linen cloths laid by themselves; and went away wondering in himself at that which was come to pass.	12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה
13 And behold, two of them went, the same day, to a town which was sixty furlongs from Jerusalem, named Emmaus.	13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס
14 And they talked together of all these things which had happened.	14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה
15 And it came to pass, that while they talked and reasoned with themselves, Jesus himself also drawing near, went with them.	15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם
16 But their eyes were held, that they should not know him.	16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו
17 And he said to them: What are these discourses that you hold one with another as you walk, and are sad?	17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים
18 And the one of them, whose name was Cleophas, answering, said to him: Art thou only a stranger to Jerusalem, and hast not known the things that have been done there in these days?	18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה
19 To whom he said: What things? And they said: Concerning Jesus of Nazareth, who was a prophet, mighty in work and word before God and all the people;	19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם
20 And how our chief priests and princes delivered him to be condemned to death, and crucified him.	20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו
21 But we hoped, that it was he that should have redeemed Israel: and now besides all this, to day is the third day since these things were done.	21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה
22 Yea and certain women also of our company affrighted us, who before it was light, were at the sepulchre,	22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר
23 And not finding his body, came, saying, that they had also seen a vision of angels, who say that he is alive.	23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי
24 And some of our people went to the sepulchre, and found it so as the women had said, but him they found not.	24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו
25 Then he said to them: O foolish, and slow of heart to believe in all things which the prophets have spoken.	25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים
26 Ought not Christ to have suffered these things, and so to enter into his glory?	26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו
27 And beginning at Moses and all the prophets, he expounded to them in all the scriptures, the things that were concerning him.	27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו
28 And they drew night to the town, whither they were going: and he made as though he would go farther.	28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו
29 But they constrained him; saying: Stay with us, because it is towards evening, and the day is now far spent. And he went in with them.	29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם
30 And it came to pass, whilst he was at table with them, he took bread, and blessed, and brake, and gave to them.	30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם
31 And their eyes were opened, and they knew him: and he vanished out of their sight.	31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם
32 And they said one to the other: Was not our heart burning within us, whilst he spoke in this way, and opened to us the scriptures?	32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים
33 And rising up, the same hour, they went back to Jerusalem: and they found the eleven gathered together, and those that were staying with them,	33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד
34 Saying: The Lord is risen indeed, and hath appeared to Simon.	34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון
35 And they told what things were done in the way; and how they knew him in the breaking of the bread.	35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם
36 Now whilst they were speaking these things, Jesus stood in the midst of them, and saith to them: Peace be to you; it is I, fear not.	36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם
37 But they being troubled and frightened, supposed that they saw a spirit.	37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו
38 And he said to them: Why are you troubled, and why do thoughts arise in your hearts?	38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם
39 See my hands and feet, that it is I myself; handle, and see: for a spirit hath not flesh and bones, as you see me to have.	39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי
40 And when he had said this, he shewed them his hands and feet.	40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו
41 But while they yet believed not, and wondered for joy, he said: Have you any thing to eat?	41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל
42 And they offered him a piece of a broiled fish, and a honeycomb.	42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש
43 And when he had eaten before them, taking the remains, he gave to them.	43 ויקח ויאכל לעיניהם
44 And he said to them: These are the words which I spoke to you, while I was yet with you, that all things must needs be fulfilled, which are written in the law of Moses, and in the prophets, and in the psalms, concerning me.	44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים
45 Then he opened their understanding, that they might understand the scriptures.	45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים
46 And he said to them: Thus it is written, and thus it behoved Christ to suffer, and to rise again from the dead, the third day:	46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי
47 And that penance and remission of sins should be preached in his name, unto all nations, beginning at Jerusalem.	47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים
48 And you are witnesses of these things.	48 ואתם עדים בזאת
49 And I send the promise of my Father upon you: but stay you in the city till you be endued with power from on high.	49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום
50 And he led them out as far as Bethania: and lifting up his hands, he blessed them.	50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם
51 And it came to pass, whilst he blessed them, he departed from them, and was carried up to heaven.	51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה
52 And they adoring went back into Jerusalem with great joy.	52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה
53 And they were always in the temple, praising and blessing God. Amen.	53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן