Livre des Psaumes 39

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Au maître de chant. À Yédoutoun. Psaume de David.	1 למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי
2 J’avais dit: “Je tiendrai bien ma route, je ne pécherai pas en paroles. Je mettrai un bœuf sur ma langue, tant que j’aurai sous les yeux le méchant.”	2 נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר
3 Je m’enfermais dans le silence, je me taisais, mais son bonheur me rendait fou.	3 חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני
4 Mon cœur bouillait en moi, le scandale entretenait le feu, il a fallu que je parle:	4 הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני
5 “Fais-moi savoir, Seigneur, ce que sera ma fin et quelle sera la mesure de mes jours, que je sache combien je suis fragile.”	5 הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה
6 Tu m’as donné mes jours à la petite mesure, à ton échelle ma durée n’est rien: en vérité, les humains ne pèsent guère.	6 אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם
7 L’homme fait son chemin, tout comme une ombre; il se démène, mais il n’est qu’un souffle; il accumule, mais il ne sait qui aura le tout.	7 ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא
8 Alors, que puis-je attendre, Seigneur? Je mettrai en toi mon espérance.	8 מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני
9 Délivre-moi de toutes mes fautes, ne me fais pas honte devant les incroyants.	9 נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית
10 Je vais me taire, je n’ouvre plus la bouche, puisque c’est toi qui agis.	10 הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי
11 Détourne de moi tes coups, ta main m’a frappé jusqu’à m’achever.	11 בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה
12 Car tu corriges l’homme en punissant la faute, tu ronges, comme la teigne, tout ce qui lui était cher. C’est vrai, l’homme n’est qu’un souffle.	12 שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי
13 Seigneur, écoute ma prière, prête l’oreille à mon cri, ne reste pas sourd à mes pleurs. Je ne suis qu’un hôte sur tes terres, rien qu’un passant, comme ont été mes pères.	13 השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני
14 Ne me regarde plus ainsi, que je respire, avant que je parte et ne sois plus rien.