Livre de Job 17

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Mon souffle s’est épuisé, mes jours s’éteignent et la tombe m’attend.	1 רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי
2 Ne suis-je pas entouré de moqueurs? Leurs insolences empoisonnent mes nuits.	2 אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני
3 Garde, Seigneur, auprès de toi ma caution puisqu’aucun ami ne s’engage pour moi.	3 שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע
4 Tu leur as obscurci la raison, et pas un d’eux ne se risque:	4 כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם
5 “On ne fait pas, disent-ils, des cadeaux aux amis, pour ensuite laisser ses fils dans la gêne.”	5 לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה
6 Me voici devenu la risée des gens, l’individu à qui l’on crache au visage.	6 והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה
7 Mes yeux s’obscurcissent de chagrin, je ne suis plus que l’ombre de moi-même.	7 ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם
8 Les hommes droits en restent stupéfaits, les bons voient en moi un méchant et moralisent.	8 ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר
9 Quel exemple pour le juste! il s’encourage, et les gens honnêtes en sont ragaillardis.	9 ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ
10 Mais non, venez tous, reprenez-vous donc! vous verrez qu’aucun de vous n’est un sage. …	10 ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם
11 Mes jours ont passé, mes plans ont été brisés; mon cœur désire	11 ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי
12 la nuit quand c’est le jour, et quand il fait noir l’approche du jour.	12 לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך
13 Je n’ai plus à attendre ma maison chez les morts: déjà j’ai mis mon lit dans leurs ténèbres.	13 אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי
14 Je dis au tombeau: “Tu es mon père!” et à la vermine: “C’est toi ma mère et ma sœur!”	14 לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה
15 Alors, où est mon espérance, mon bonheur, voyez-vous quelque chose?	15 ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה
16 Vont-ils descendre avec moi au monde d’en-bas, pour qu’ensemble nous nous trouvions dans la poussière?	16 בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת