Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 17

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 רוּחִי חֻבָּלָה יָמַי נִזְעָכוּ קְבָרִים לִי	1 Spiritus meus attenuatus est, dies mei exstincti, et solum mihi superest sepulcrum.
2 אִם־לֹא הֲתֻלִים עִמָּדִי וּבְהַמְּרֹותָם תָּלַן עֵינִי	2 Nonne irrisiones circumdant me, et in amaritudinibus moratur oculus meus?
3 שִׂימָה־נָּא עָרְבֵנִי עִמָּךְ מִי הוּא לְיָדִי יִתָּקֵעַ	3 Pone pignus pro me iuxta te; et quis umquam spondens percutiet manum meam?
4 כִּי־לִבָּם צָפַנְתָּ מִּשָּׂכֶל עַל־כֵּן לֹא תְרֹמֵם	4 Cor eorum longe fecisti a disciplina; propterea non exaltabuntur.
5 לְחֵלֶק יַגִּיד רֵעִים וְעֵינֵי בָנָיו תִּכְלֶנָה	5 Praedam pollicetur sociis, sed oculi filiorum eius deficient.
6 וְהִצִּגַנִי לִמְשֹׁל עַמִּים וְתֹפֶת לְפָנִים אֶהְיֶה	6 Posuit me quasi in proverbium vulgi et conspuendum in faciem.
7 וַתֵּכַהּ מִכַּעַשׂ עֵינִי וִיצֻרַי כַּצֵּל כֻּלָּם	7 Caligavit ab indignatione oculus meus, et membra mea quasi in umbram redacta sunt.
8 יָשֹׁמּוּ יְשָׁרִים עַל־זֹאת וְנָקִי עַל־חָנֵף יִתְעֹרָר	8 Stupebunt iusti super hoc, et innocens contra impium excitabitur.
9 וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכֹּו וּטֳהָר־יָדַיִם יֹסִיף אֹמֶץ	9 Et tenebit iustus viam suam, et mundus manibus addet fortitudinem.
10 וְאוּלָם כֻּלָּם תָּשֻׁבוּ וּבֹאוּ נָא וְלֹא־אֶמְצָא בָכֶם חָכָם	10 Igitur omnes vos convertimini et venite, et non inveniam in vobis ullum sapientem.
11 יָמַי עָבְרוּ זִמֹּתַי נִתְּקוּ מֹורָשֵׁי לְבָבִי	11 Dies mei transierunt, cogitationes meae dissipatae sunt et desideria cordis mei.
12 לַיְלָה לְיֹום יָשִׂימוּ אֹור קָרֹוב מִפְּנֵי־חֹשֶׁךְ	12 Noctem verterunt in diem; et rursum post tenebras properat lux.
13 אִם־אֲקַוֶּה שְׁאֹול בֵּיתִי בַּחֹשֶׁךְ רִפַּדְתִּי יְצוּעָי	13 Si sustinuero, infernus domus mea est; et in tenebris stravi lectulum meum.
14 לַשַּׁחַת קָרָאתִי אָבִי אָתָּה אִמִּי וַאֲחֹתִי לָרִמָּה	14 Putredini dixi: Pater meus es!; Mater mea et soror mea! vermibus.
15 וְאַיֵּה אֵפֹו תִקְוָתִי וְתִקְוָתִי מִי יְשׁוּרֶנָּה	15 Ubi est ergo nunc praestolatio mea, et patientiam meam quis considerat?
16 בַּדֵּי שְׁאֹל תֵּרַדְנָה אִם־יַחַד עַל־עָפָר נָחַת׃ ס	16 In profundissimum infernum descendent omnia mea; simul in pulvere erit requies mihi? ”.