Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 14

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו	1 Now the feast of the pasch, and of the Azymes was after two days; and the chief priests and the scribes sought how they might by some wile lay hold on him, and kill him.
2 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם	2 But they said: Not on the festival day, lest there should be a tumult among the people.
3 ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו	3 And when he was in Bethania, in the house of Simon the leper, and was at meat, there came a woman having an alabaster box of ointment of precious spikenard: and breaking the alabaster box, she poured it out upon his head.
4 ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה	4 Now there were some that had indignation within themselves, and said: Why was this waste of the ointment made?
5 כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה	5 For this ointment might have been sold for more than three hundred pence, and given to the poor. And they murmured against her.
6 ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי	6 But Jesus said: Let her alone, why do you molest her? She hath wrought a good work upon me.
7 כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד	7 For the poor you have always with you: and whensoever you will, you may do them good: but me you have not always.
8 את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו	8 She hath done what she could: she is come beforehand to anoint my body for burial.
9 אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה	9 Amen, I say to you, wheresoever this gospel shall be preached in the whole world, that also which she hath done, shall be told for a memorial of her.
10 ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם	10 And Judas Iscariot, one of the twelve, went to the chief priests, to betray him to them.
11 והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו	11 Who hearing it were glad; and they promised him they would give him money. And he sought how he might conveniently betray him.
12 ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין	12 Now on the first day of the unleavened bread, when they sacrificed the pasch, the disciples say to him: Whither wilt thou that we go, and prepare for thee to eat the pasch?
13 וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו	13 And he sendeth two of his disciples, and saith to them: Go ye into the city; and there shall meet you a man carrying a pitcher of water, follow him;
14 ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי	14 And whithersoever he shall go in, say to the master of the house, The master saith, Where is my refectory, where I may eat the pasch with my disciples?
15 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו	15 And he will shew you a large dining room furnished; and there prepare ye for us.
16 ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח	16 And his disciples went their way, and came into the city; and they found as he had told them, and they prepared the pasch.
17 ויהי בערב ויבא עם שנים העשר	17 And when evening was come, he cometh with the twelve.
18 ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני	18 And when they were at table and eating, Jesus saith: Amen I say to you, one of you that eateth with me shall betray me.
19 ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא	19 But they began to be sorrowful, and to say to him one by one: Is it I?
20 ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה	20 Who saith to them: One of the twelve, who dippeth with me his hand in the dish.
21 הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד	21 And the Son of man indeed goeth, as it is written of him: but woe to that man by whom the Son of man shall be betrayed. It were better for him, if that man had not been born.
22 ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי	22 And whilst they were eating, Jesus took bread; and blessing, broke, and gave to them, and said: Take ye. This is my body.
23 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם	23 And having taken the chalice, giving thanks, he gave it to them. And they all drank of it.
24 ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים	24 And he said to them: This is my blood of the new testament, which shall be shed for many.
25 אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים	25 Amen I say to you, that I will drink no more of the fruit of the vine, until that day when I shall drink it new in the kingdom of God.
26 ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים	26 And when they had said an hymn, they went forth to the mount of Olives.
27 ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן	27 And Jesus saith to them: You will all be scandalized in my regard this night; for it is written, I will strike the shepherd, and the sheep shall be dispersed.
28 ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה	28 But after I shall be risen again, I will go before you into Galilee.
29 ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל	29 But Peter saith to him: Although all shall be scandalized in thee, yet not I.
30 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים	30 And Jesus saith to him: Amen I say to thee, to day, even in this night, before the cock crow twice, thou shall deny me thrice.
31 והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם	31 But he spoke the more vehemently: Although I should die together with thee, I will not deny thee. And in like manner also said they all.
32 ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל	32 And they came to a farm called Gethsemani. And he saith to his disciples: Sit you here, while I pray.
33 ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג	33 And he taketh Peter and James and John with him; and he began to fear and to be heavy.
34 ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו	34 And he saith to them: My soul is sorrowful even unto death; stay you here, and watch.
35 ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת	35 And when he was gone forward a little, he fell flat on the ground; and he prayed, that if it might be, the hour might pass from him.
36 ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה	36 And he saith: Abba, Father, all things are possible to thee: remove this chalice from me; but not what I will, but what thou wilt.
37 ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת	37 And he cometh, and findeth them sleeping. And he saith to Peter: Simon, sleepest thou? couldst thou not watch one hour?
38 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה	38 Watch ye, and pray that you enter not into temptation. The spirit indeed is willing, but the flesh is weak.
39 ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה	39 A going away again, he prayed, saying the same words.
40 וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו	40 And when he returned, he found them again asleep, (for their eyes were heavy,) and they knew not what to answer him.
41 ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים	41 And he cometh the third time, and saith to them: Sleep ye now, and take your rest. It is enough: the hour is come: behold the Son of man shall be betrayed into the hands of sinners.
42 קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב	42 Rise up, let us go. Behold, he that will betray me is at hand.
43 עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים	43 And while he was yet speaking, cometh Judas Iscariot, one of the twelve: and with him a great multitude with swords and staves, from the chief priests and the scribes and the ancients.
44 והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט	44 And he that betrayed him, had given them a sign, saying: Whomsoever I shall kiss, that is he; lay hold on him, and lead him away carefully.
45 הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו	45 And when he was come, immediately going up to him, he saith: Hail, Rabbi; and he kissed him.
46 וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו	46 But they laid hands on him, and held him.
47 ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו	47 An one of them that stood by, drawing a sword, struck a servant of the chief priest, and cut off his ear.
48 ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני	48 And Jesus answering, said to them: Are you come out as to a robber, with swords and staves to apprehend me?
49 ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים	49 I was daily with you in the temple teaching, and you did not lay hands on me. But that the scriptures may be fulfilled.
50 ויעזבו אותו כלם וינוסו	50 Then his disciples leaving him, all fled away.
51 ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים	51 And a certain young man followed him, having a linen cloth cast about his naked body; and they laid hold on him.
52 והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם	52 But he, casting off the linen cloth, fled from them naked.
53 ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים	53 And they brought Jesus to the high priest; and all the priests and the scribes and the ancients assembled together.
54 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור	54 And Peter followed him from afar off, even into the court of the high priest; and he sat with the servants at the fire, and warmed himself.
55 וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו	55 And the chief priests and all the council sought for evidence against Jesus, that they might put him to death, and found none.
56 כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות	56 For many bore false witness against him, and their evidences were not agreeing.
57 ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר	57 And some rising up, bore false witness against him, saying:
58 שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם	58 We heard him say, I will destroy this temple made with hands, and within three days I will build another not made with hands.
59 וגם בזאת עדותם לא שותה	59 And their witness did not agree.
60 ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך	60 And the high priest rising up in the midst, asked Jesus, saying: Answerest thou nothing to the things that are laid to thy charge by these men?
61 והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך	61 But he held his peace, and answered nothing. Again the high priest asked him, and said to him: Art thou the Christ the Son of the blessed God?
62 ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים	62 And Jesus said to him: I am. And you shall see the Son of man sitting on the right hand of the power of God, and coming with the clouds of heaven.
63 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים	63 Then the high priest rending his garments, saith: What need we any further witnesses?
64 שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא	64 You have heard the blasphemy. What think you? Who all condemned him to be guilty of death.
65 ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי	65 And some began to spit on him, and to cover his face, and to buffet him, and to say unto him: Prophesy: and the servants struck him with the palms of their hands.
66 ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול	66 Now when Peter was in the court below, there cometh one of the maidservants of the high priest.
67 ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע	67 And when she had seen Peter warming himself, looking on him she saith: Thou also wast with Jesus of Nazareth.
68 ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא	68 But he denied, saying: I neither know nor understand what thou sayest. And he went forth before the court; and the cock crew.
69 ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית	69 And again a maidservant seeing him, began to say to the standers by: This is one of them.
70 וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם	70 But he denied again. And after a while they that stood by said again to Peter: Surely thou art one of them; for thou art also a Galilean.
71 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם	71 But he began to curse and to swear, saying; I know not this man of whom you speak.
72 והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך	72 And immediately the cock crew again. And Peter remembered the word that Jesus had said unto him: Before the cock crow twice, thou shalt thrice deny me. And he began to weep.