Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 14

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו	1 Encore deux jours, et c’était la Pâque et la fête des Pains sans levain. Les chefs des prêtres et les maîtres de la Loi cherchaient la manière de s’emparer de Jésus dans un coup monté et de le mettre à mort.
2 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם	2 Mais ils se disaient: "Pas durant la fête, car le peuple pourrait s’agiter.”
3 ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו	3 Jésus se trouvait à Béthanie dans la maison de Simon le lépreux. Pendant qu’il était à table, une femme s’approcha de lui, portant un vase d’albâtre avec une essence de myrrhe d’un très grand prix. Elle brisa le col du vase et versa le parfum sur la tête de Jésus.
4 ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה	4 Plusieurs d’entre eux en furent indignés; ils se disaient: "Pourquoi avoir gâché ce parfum?
5 כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה	5 On aurait pu vendre cette myrrhe plus de 300 deniers et les donner aux pauvres.” Et ils lui en faisaient le reproche.
6 ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי	6 Mais Jésus leur dit: "Laissez-la tranquille, pourquoi lui cherchez-vous des ennuis? Ce qu’elle vient de faire pour moi est une bonne œuvre.
7 כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד	7 Les pauvres, vous en aurez toujours avec vous et vous pourrez leur faire du bien chaque fois que vous le voudrez, mais moi vous ne m’aurez pas toujours.
8 את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו	8 Elle a fait ce qui lui correspondait: elle a embaumé par avance mon corps pour la sépulture.
9 אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה	9 En vérité, je vous le dis, partout où cet Évangile sera proclamé, jusqu’au bout du monde, on dira aussi ce qu’elle a fait et on gardera sa mémoire.”
10 ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם	10 Alors Judas Iscariote, qui était l’un des Douze, s’en alla trouver les chefs des prêtres pour leur livrer Jésus.
11 והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו	11 Ils en furent très heureux et promirent de lui donner de l’argent. Dès lors il chercha le moment favorable pour le livrer.
12 ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין	12 Le premier jour des Pains sans Levain, où l’on devait immoler l’agneau de la Pâque, les disciples dirent à Jésus: "Où veux-tu que nous allions faire les préparatifs pour manger la Pâque?”
13 וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו	13 Alors il envoie deux de ses disciples en leur disant: "Allez à la ville; un homme portant une cruche d’eau vous rejoindra: suivez-le.
14 ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי	14 Et là où il entrera, dites au propriétaire: Le Maître te fait dire: Où est ma salle où je mangerai la Pâque avec mes disciples?
15 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו	15 Il vous montrera à l’étage une grande pièce garnie de coussins, bien aménagée; vous y préparerez tout ce qu’il nous faut.”
16 ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח	16 Les disciples partirent, arrivèrent à la ville et trouvèrent tout comme Jésus le leur avait dit; ils firent les préparatifs de la Pâque.
17 ויהי בערב ויבא עם שנים העשר	17 Le soir venu, Jésus arrive avec les Douze.
18 ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני	18 Pendant qu’ils sont à table et mangent, Jésus leur dit: "En vérité je vous le dis, l’un de vous va me livrer, un de ceux qui mangent avec moi.”
19 ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא	19 Profondément peinés, ils se mettent à lui dire l’un après l’autre: "Serait-ce moi?”
20 ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה	20 Mais il leur dit: "C’est l’un des Douze, celui qui plonge avec moi la main dans le plat.
21 הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד	21 Le Fils de l’Homme s’en va comme l’Écriture le dit de lui, mais malheur à cet homme par qui le Fils de l’Homme est livré! Il vaudrait mieux pour lui qu’il ne soit pas né.”
22 ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי	22 Pendant qu’ils mangent, Jésus prend du pain, prononce une bénédiction et le rompt. Puis il le leur donne en disant: "Prenez, ceci est mon corps.”
23 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם	23 Il prend ensuite la coupe, il rend grâces, il la leur donne et ils en boivent tous.
24 ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים	24 Puis il leur dit: "Ceci est mon sang, le sang de l’alliance, qui est versé pour une multitude.
25 אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים	25 “En vérité je vous le dis: Je ne boirai plus du produit de la vigne jusqu’au jour où je le boirai nouveau dans le Royaume de Dieu.”
26 ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים	26 Après cela ils chantèrent les hymnes et partirent vers le Mont des Oliviers.
27 ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן	27 Alors Jésus leur dit: "Vous allez tous chuter, car il est écrit: Je frapperai le pasteur et les brebis seront dispersées.
28 ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה	28 Mais quand je me relèverai, j’irai vous attendre en Galilée.”
29 ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל	29 Pierre alors déclare: "Même si tous doutent de toi et chutent, moi non!”
30 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים	30 Jésus lui répond: "En vérité, je te le dis, cette nuit même, avant que le coq ne chante pour la seconde fois, toi, tu m’auras renié trois fois.”
31 והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם	31 Mais lui insistait encore: "Même si je devais mourir avec toi, je ne te renierais pas.” Et tous disaient la même chose.
32 ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל	32 Ils arrivent à une propriété du nom de Gethsémani et Jésus dit à ses disciples: "Asseyez-vous là pendant que j’irai prier.”
33 ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג	33 Il prend avec lui Pierre, Jacques et Jean, et il commence à être envahi par la frayeur et l’angoisse.
34 ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו	34 Il leur dit: "Mon âme est triste à en mourir, restez ici et veillez.”
35 ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת	35 Puis il s’éloigne un peu et se prosterne face contre terre; il demande que cette heure passe loin de lui si cela se peut.
36 ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה	36 Et il dit: "Abba, Père, tout t’est possible, éloigne cette coupe loin de moi! Et cependant, non pas comme je veux, mais comme tu veux.”
37 ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת	37 Après quoi Jésus va vers les disciples et les trouve endormis; il dit à Pierre: "Simon, tu dors? Tu n’as pas été capable de rester une heure éveillé?
38 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה	38 Veillez et priez pour ne pas être pris dans la tentation. Car l’esprit est plein d’ardeur, mais la chair est faible.”
39 ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה	39 De nouveau il s’éloigne pour prier et redit les mêmes paroles.
40 וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו	40 Puis il revient vers les disciples et les trouve endormis; leurs yeux étaient lourds de sommeil et ils ne savaient que lui répondre.
41 ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים	41 Une troisième fois il revient et leur dit: "C’est bien le moment de dormir et de vous reposer! Cette fois l’heure est venue où le Fils de l’Homme est livré aux mains des pécheurs.
42 קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב	42 Levez-vous, allons! Celui qui me livre est proche”.
43 עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים	43 Alors que Jésus parlait encore, arriva Judas, l’un des Douze, et avec lui tout un groupe armé d’épées et de bâtons, envoyé par les chefs des prêtres, les maîtres de la Loi et les Anciens.
44 והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט	44 Celui qui le trahissait leur avait donné un signe: "Celui que j’embrasserai, c’est lui; arrêtez-le et emmenez-le sous bonne garde.”
45 הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו	45 Aussitôt arrivé, Judas s’avança vers lui en disant: "Rabbi!” Et il l’embrassa.
46 וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו	46 Les autres mirent la main sur Jésus et l’arrêtèrent.
47 ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו	47 Un de ceux qui étaient là sortit son épée, frappa le serviteur du Grand Prêtre et lui coupa l’oreille.
48 ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני	48 Alors Jésus prit la parole et leur dit: "Pour m’arrêter vous êtes venus avec épées et gourdins, comme si j’étais un brigand!
49 ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים	49 Tous les jours pourtant, j’étais au milieu de vous dans le Temple pour y enseigner et vous ne m’avez pas arrêté. Mais il fallait que s’accomplissent les Écritures.”
50 ויעזבו אותו כלם וינוסו	50 Tous l’abandonnèrent et prirent la fuite.
51 ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים	51 Un jeune homme le suivait, qui n’avait sur lui qu’un drap, et ils l’arrêtèrent.
52 והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם	52 Mais lui s’enfuit tout nu, laissant le drap entre leurs mains.
53 ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים	53 Ils conduisirent alors Jésus chez le Grand Prêtre et tous les chefs des prêtres, les Anciens et les maîtres de la Loi se rassemblèrent.
54 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור	54 Pierre avait suivi de loin jusqu’à l’intérieur de la cour du Grand Prêtre; il s’assit et resta à se chauffer près du feu avec les hommes de la police du Temple.
55 וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו	55 Les chefs des prêtres et tout le conseil du Sanhédrin cherchaient un témoignage pour condamner Jésus à mort, mais ils n’en trouvaient pas;
56 כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות	56 plusieurs avaient témoigné faussement contre Jésus, mais leur témoignage ne concordait pas.
57 ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר	57 Certains lancèrent cette fausse accusation:
58 שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם	58 "Nous l’avons entendu affirmer: Je détruirai ce Temple, construit de main d’homme, et en trois jours j’en bâtirai un autre qui ne sera pas fait de main d’homme.”
59 וגם בזאת עדותם לא שותה	59 Mais là encore leurs témoignages ne concordaient pas.
60 ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך	60 Alors le Grand Prêtre se lève au milieu du conseil et il interroge Jésus: "Tu ne réponds rien? Quelle est cette histoire dont ils t’accusent?”
61 והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך	61 Mais Jésus garde le silence et ne répond rien. De nouveau le Grand Prêtre l’interroge et lui dit: "Es-tu le Messie, le Fils du Béni?”
62 ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים	62 Jésus répond: "Je le suis, et vous verrez le Fils de l’Homme siéger à la droite du Tout-Puissant et venir sur les nuées du ciel.”
63 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים	63 Le Grand Prêtre alors déchire sa tunique et dit: "Qu’avons-nous encore besoin de témoins?
64 שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא	64 Vous venez d’entendre le blasphème. Quel est votre avis?” Et tous décident qu’il mérite la mort.
65 ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי	65 À ce moment plusieurs se mettent à cracher sur lui, ils lui cachent le visage avec un linge et lui donnent des gifles, puis ils disent: "Fais le prophète!” Et les auxiliaires de police lui donnaient des coups.
66 ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול	66 Pierre était toujours dehors dans la cour. Arrive une des filles au service du Grand Prêtre;
67 ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע	67 elle voit Pierre qui se chauffe, elle le dévisage et lui dit: "Toi aussi tu étais avec Jésus le Nazaréen.”
68 ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא	68 Mais lui le nie et dit: "Je ne sais pas ce que tu veux dire, je ne comprends pas.” Et aussitôt, il se dirige vers le vestibule.
69 ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית	69 La servante qui l’a vu dit de nouveau à ceux qui sont là: "Celui-ci fait partie de la bande.”
70 וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם	70 Pour la deuxième fois Pierre le nie. Un peu plus tard, ceux qui sont présents relancent Pierre: "Allons, tu es sûrement l’un des leurs; d’ailleurs tu es de Galilée.”
71 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם	71 Mais il commence à lancer des malédictions et à jurer: "Je ne connais pas cet homme dont vous parlez.”
72 והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך	72 Et c’est alors le second chant du coq. Pierre se rappelle les paroles que Jésus lui a dites: "Avant que le coq ne chante deux fois, tu m’auras renié trois fois.” Et il commence à pleurer.