Livre de l'Exode 15

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Alors Moïse et les Israélites chantèrent ce chant à Yahvé: “Je chanterai Yahvé, il a fait éclater sa gloire, jetant à la mer cheval et cavalier.	1 אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים
2 Yahvé est ma force, il est mon chant, il s’est fait mon libérateur. C’est lui mon Dieu, et je l’admire, il est le Dieu de mon père, à lui la louange.	2 עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו
3 Yahvé est un guerrier, Yahvé est son nom.	3 יהוה איש מלחמה יהוה שמו
4 Les chars du Pharaon et son armée, jetés à la mer! Les meilleurs de ses cavaliers, disparus dans la Mer des Roseaux!	4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף
5 Les eaux de l’abîme les ont recouverts, comme des pierres ils ont coulé jusqu’au fond.	5 תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן
6 Yahvé! Tu as montré la force de ton bras, ta main droite, Yahvé, brise tes ennemis.	6 ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב
7 Par la puissance de ta Gloire, tu disperses tes adversaires. Le feu de ta colère se lève et les dévore comme la paille.	7 וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש
8 Au souffle de tes narines, les eaux se rassemblent, les flots se dressent comme une muraille, le sol marin devient ferme au cœur de la mer.	8 וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים
9 L’ennemi disait: “Je les poursuis, je les rejoindrai, j’aurai droit au butin et serai riche de leurs biens, je tirerai l’épée et les tuerai de ma main.”	9 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי
10 Mais toi, tu as envoyé ton souffle et la mer les a recouverts, comme du plomb ils se sont enfoncés dans les eaux majestueuses.	10 נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים
11 Qui est comme toi, Yahvé, parmi tous les dieux? Qui est comme toi, riche en sainteté, terrible en tes prodiges, toi qui fais des merveilles!	11 מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא
12 Ton bras a frappé, la terre les a engloutis.	12 נטית ימינך תבלעמו ארץ
13 Ta grâce conduit ce peuple que tu as sauvé, mène-le par ta puissance à ta sainte Demeure.	13 נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך
14 Les peuples entendent et ils tremblent, les habitants de la Philistie sont pris de peur.	14 שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת
15 Les chefs d’Édom sont effrayés, et les princes de Moab, terrifiés, les habitants de Canaan sont tous atterrés,	15 אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען
16 peur et terreur tombent sur eux! Devant la puissance de ton bras, ils sont devenus comme pierre, tandis que passe ton peuple, ô Yahvé, tandis que passe le peuple par toi racheté.	16 תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית
17 Tu les feras entrer, pour les y planter, sur la montagne de ton héritage, au lieu que tu as choisi pour y habiter, sanctuaire que tes mains ont préparé, Seigneur!	17 תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך
18 Que Yahvé règne à tout jamais!”	18 יהוה ימלך לעלם ועד
19 Quand les chevaux du Pharaon, ses chars et ses cavaliers furent entrés dans la mer, Yahvé fit revenir sur eux les eaux de la mer, mais les Israélites étaient passés à pied sec au milieu de la mer.	19 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים
20 Alors Miryam la prophétesse, la sœur d’Aaron, prit en main un tambourin et les femmes derrière elle sortirent avec leurs tambourins. En chœur,	20 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת
21 elles chantaient avec Miryam: “Chantez à Yahvé, car il s’est couvert de gloire, il a jeté à la mer cheval et cavalier.”	21 ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים
22 Moïse fit partir le peuple d’Israël de la mer des Roseaux et le conduisit vers le désert de Chour. Ils s’enfoncèrent trois jours dans le désert et ne trouvèrent pas d’eau.	22 ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים
23 Ils arrivèrent à Mara, mais les eaux de Mara n’étaient pas bonnes à boire, car elle étaient amères. C’est d’ailleurs pour cela qu’on appela ce lieu “Mara” (c’est-à-dire Amertume).	23 ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה
24 Le peuple murmura contre Moïse, il disait: “Qu’allons-nous boire?”	24 וילנו העם על משה לאמר מה נשתה
25 Alors Moïse cria vers Yahvé et Yahvé lui montra un bois d’arbre; il le jeta dans l’eau et l’eau devint douce. Yahvé donna là à Israël une règle, et ses décisions. C’est là qu’il le mit à l’épreuve.	25 ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו
26 Il lui dit: “Si tu écoutes la voix de Yahvé, ton Dieu, si tu fais ce qui est juste à ses yeux, si tu fais attention à ses ordres et que tu observes tous ses commandements, je ne te frapperai pas comme j’ai frappé l’Égypte, car je suis Yahvé qui te guéris.”	26 ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך
27 Puis ils arrivèrent à Élim, où il y a 12 sources et 70 palmiers, et ils campèrent au bord de l’eau.	27 ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים