תהילים 40

תנ"ך - מקרא על פי המסורה	VULGATA
1 לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמֹור	1 In finem. Psalmus ipsi David.
2 קַוֹּה קִוִּיתִי יְהוָה וַיֵּט אֵלַי וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתִי	2 Beatus qui intelligit super egenum et pauperem : in die mala liberabit eum Dominus.
3 וַיַּעֲלֵנִי ׀ מִבֹּור שָׁאֹון מִטִּיט הַיָּוֵן וַיָּקֶם עַל־סֶלַע רַגְלַי כֹּונֵן אֲשֻׁרָי	3 Dominus conservet eum, et vivificet eum, et beatum faciat eum in terra, et non tradat eum in animam inimicorum ejus.
4 וַיִּתֵּן בְּפִי ׀ שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּיהוָה	4 Dominus opem ferat illi super lectum doloris ejus ; universum stratum ejus versasti in infirmitate ejus.
5 אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר־שָׂם יְהֹוָה מִבְטַחֹו וְלֹא־פָנָה אֶל־רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב	5 Ego dixi : Domine, miserere mei ; sana animam meam, quia peccavi tibi.
6 רַבֹּות עָשִׂיתָ ׀ אַתָּה ׀ יְהוָה אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין ׀ עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר	6 Inimici mei dixerunt mala mihi : Quando morietur, et peribit nomen ejus ?
7 זֶבַח וּמִנְחָה ׀ לֹא־חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי עֹולָה וַחֲטָאָה לֹא שָׁאָלְתָּ	7 Et si ingrediebatur ut videret, vana loquebatur ; cor ejus congregavit iniquitatem sibi. Egrediebatur foras et loquebatur.
8 אָז אָמַרְתִּי הִנֵּה־בָאתִי בִּמְגִלַּת־סֵפֶר כָּתוּב עָלָי	8 In idipsum adversum me susurrabant omnes inimici mei ; adversum me cogitabant mala mihi.
9 לַעֲשֹׂות־רְצֹונְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתֹורָתְךָ בְּתֹוךְ מֵעָי	9 Verbum iniquum constituerunt adversum me : Numquid qui dormit non adjiciet ut resurgat ?
10 בִּשַּׂרְתִּי צֶדֶק ׀ בְּקָהָל רָב הִנֵּה פָתַי לֹא אֶכְלָא יְהוָה אַתָּה יָדָעְתָּ	10 Etenim homo pacis meæ in quo speravi, qui edebat panes meos, magnificavit super me supplantationem.
11 צִדְקָתְךָ לֹא־כִסִּיתִי ׀ בְּתֹוךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא־כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב	11 Tu autem, Domine, miserere mei, et resuscita me ; et retribuam eis.
12 אַתָּה יְהוָה לֹא־תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי	12 In hoc cognovi quoniam voluisti me, quoniam non gaudebit inimicus meus super me.
13 כִּי אָפְפוּ־עָלַי ׀ רָעֹות עַד־אֵין מִסְפָּר הִשִּׂיגוּנִי עֲוֹנֹתַי וְלֹא־יָכֹלְתִּי לִרְאֹות עָצְמוּ מִשַּׂעֲרֹות רֹאשִׁי וְלִבִּי עֲזָבָנִי	13 Me autem propter innocentiam suscepisti ; et confirmasti me in conspectu tuo in æternum.
14 רְצֵה יְהוָה לְהַצִּילֵנִי יְהוָה לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה	14 Benedictus Dominus Deus Israël a sæculo et usque in sæculum. Fiat, fiat.
15 יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ ׀ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפֹּותָהּ יִסֹּגוּ אָחֹור וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי
16 יָשֹׁמּוּ עַל־עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים לִי הֶאָח ׀ הֶאָח
17 יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ ׀ בְּךָ כָּל־מְבַקְשֶׁיךָ יֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְהוָה אֹהֲבֵי תְּשׁוּעָתֶךָ
18 וַאֲנִי ׀ עָנִי וְאֶבְיֹון אֲדֹנָי יַחֲשָׁב לִי עֶזְרָתִי וּמְפַלְטִי אַתָּה אֱלֹהַי אַל־תְּאַחַר