| 1 וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל־הַיְאֹר | 1 Es war zwei Jahre später. Da hatte der Pharao einen Traum: Er stand am Nil. |
| 2 וְהִנֵּה מִן־הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרֹות יְפֹות מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ | 2 Aus dem Flusse stiegen sieben schön aussehende und fettfleischige Kühe und weideten im Riedgras. |
| 3 וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרֹות אֲחֵרֹות עֹלֹות אַחֲרֵיהֶן מִן־הַיְאֹר רָעֹות מַרְאֶה וְדַקֹּות בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרֹות עַל־שְׂפַת הַיְאֹר | 3 Nach ihnen stiegen aber aus dem Nil sieben schlecht aussehende und magere Kühe. Sie traten neben die Kühe, die schon am Nilufer standen. |
| 4 וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרֹות רָעֹות הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרֹות יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה | 4 Dann fraßen die schlecht aussehenden und mageren die sieben schön aussehenden und fetten Tiere. Hierauf erwachte der Pharao. |
| 5 וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה ׀ שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלֹות בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאֹות וְטֹבֹות | 5 Er schlief wieder ein, und es träumte ihm ein zweites Mal: Siehe, sieben Ähren wuchsen empor auf einem Halm, dick und schön. |
| 6 וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקֹּות וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחֹות אַחֲרֵיהֶן | 6 Da sprossen nach ihnen sieben magere und vom Ostwind ausgetrocknete Ähren empor. |
| 7 וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּות אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאֹות וְהַמְּלֵאֹות וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלֹום | 7 Es verschlangen die mageren die sieben fetten und vollen Ähren. Der Pharao erwachte, und siehe, es war nur ein Traum. |
| 8 וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחֹו וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת־חֲלֹמֹו וְאֵין־פֹּותֵר אֹותָם לְפַרְעֹה | 8 Am Morgen aber ward sein Geist ruhelos hin und her getrieben. Er schickte hin und ließ alle Wahrsagepriester und Weisen Ägyptens zusammenrufen. Dann erzählte er ihnen seine Träume, keiner aber war da, der sie dem Pharao deuten konnte. |
| 9 וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת־פַּרְעֹה לֵאמֹר אֶת־חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיֹּום | 9 Da sagte der Obermundschenk dem Pharao: "Ich muß heute meine Verfehlung in Erinnerung bringen. |
| 10 פַּרְעֹה קָצַף עַל־עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים | 10 Als der Pharao auf seine Diener erzürnt war und sie in Gewahrsam bringen ließ in das Haus des Obersten der Leibwache, nämlich mich und den Oberbäcker, |
| 11 וַנַּחַלְמָה חֲלֹום בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרֹון חֲלֹמֹו חָלָמְנוּ | 11 da hatten wir in ein und derselben Nacht einen Traum, ich und er, ein jeder einen Traum von besonderer Bedeutung. |
| 12 וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר־לֹו וַיִּפְתָּר־לָנוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמֹו פָּתָר | 12 Dort war bei uns ein hebräischer Jüngling, ein Sklave des Obersten der Leibwache. Wir erzählten ihm unsere Träume, und er deutete sie uns; einem jeden gab er die seinem Traum entsprechende Deutung. |
| 13 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר־לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל־כַּנִּי וְאֹתֹו תָלָה | 13 Und so, wie er uns gedeutet hat, ist es geschehen. Mich hat man wieder in meine Stellung eingesetzt, den Oberbäcker hat man aufgehängt." |
| 14 וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת־יֹוסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן־הַבֹּור וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל־פַּרְעֹה | 14 Der Pharao ließ Joseph rufen, und man holte ihn schleunigst aus dem Gefängnis. Joseph schor sich, wechselte seine Kleider und kam zum Pharao. |
| 15 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יֹוסֵף חֲלֹום חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתֹו וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלֹום לִפְתֹּר אֹתֹו | 15 Der Pharao sprach zu Joseph: "Ich hatte einen Traum; keiner ist da, der ihn mir zu deuten vermag; doch ich erfuhr von dir, daß du einen Traum nur zu hören brauchst, um ihn deuten zu können." |
| 16 וַיַּעַן יֹוסֵף אֶת־פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת־שְׁלֹום פַּרְעֹה | 16 Joseph erwiderte dem Pharao: "Ich keineswegs! Gott selbst wird dem Pharao zum Heile eine Antwort geben." |
| 17 וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל־יֹוסֵף בַּחֲלֹמִי הִנְנִי עֹמֵד עַל־שְׂפַת הַיְאֹר | 17 Da sagte der Pharao zu Joseph: "In meinem Traume war es mir, als stünde ich am Ufer des Nils. |
| 18 וְהִנֵּה מִן־הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרֹות בְּרִיאֹות בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ | 18 Es stiegen aus dem Nil sieben fettfleischige und gut aussehende Kühe und weideten im Riedgras. |
| 19 וְהִנֵּה שֶׁבַע־פָּרֹות אֲחֵרֹות עֹלֹות אַחֲרֵיהֶן דַּלֹּות וְרָעֹות תֹּאַר מְאֹד וְרַקֹּות בָּשָׂר לֹא־רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ | 19 Und siehe da, es kamen sieben andere Kühe heraus nach ihnen, unansehnlich, sehr häßlich aussehend und mager; ich habe noch nie im ganzen Ägypterland so häßliche gesehen wie diese. |
| 20 וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרֹות הָרַקֹּות וְהָרָעֹות אֵת שֶׁבַע הַפָּרֹות הָרִאשֹׁנֹות הַבְּרִיאֹת | 20 Da fraßen die mageren und häßlichen Kühe die sieben ersten, fetten Kühe auf. |
| 21 וַתָּבֹאנָה אֶל־קִרְבֶּנָה וְלֹא נֹודַע כִּי־בָאוּ אֶל־קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ | 21 Diese verschwanden in ihrem Inneren; man merkte es jedoch nicht, daß sie in ihren Bauch gelangt waren. Denn ihr Aussehen blieb so häßlich, wie es war. Ich wachte auf. |
| 22 וָאֵרֶא בַּחֲלֹמִי וְהִנֵּה ׀ שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלֹת בְּקָנֶה אֶחָד מְלֵאֹת וְטֹבֹות | 22 Weiter schaute ich im Traum: Sieben Ähren wuchsen auf einem Halm, voll und schön. |
| 23 וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמֹות דַּקֹּות שְׁדֻפֹות קָדִים צֹמְחֹות אַחֲרֵיהֶם | 23 Und nach ihnen sprossen sieben unfruchtbare, dünne und vom Ostwind vertrocknete Ähren auf. |
| 24 וַתִּבְלַעְןָ הָשִׁבֳּלִים הַדַּקֹּת אֵת שֶׁבַע הַשִׁבֳּלִים הַטֹּבֹות וָאֹמַר אֶל־הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי | 24 Darauf verschlangen die dünnen Ähren die sieben schönen Ähren. Dies erzählte ich den Wahrsagepriestern, niemand konnte mir aber Bescheid geben." |
| 25 וַיֹּאמֶר יֹוסֵף אֶל־פַּרְעֹה חֲלֹום פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה | 25 Joseph sprach zum Pharao: "Des Pharao Traum ist ein und derselbe. Was Gott tun will, hat er dem Pharao angezeigt. |
| 26 שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלֹום אֶחָד הוּא | 26 Die sieben schönen Kühe, das sind sieben Jahre, die sieben schönen Ähren sind ebenfalls sieben Jahre. Es ist ein und derselbe Traum. |
| 27 וְשֶׁבַע הַפָּרֹות הָרַקֹּות וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִׁבֳּלִים הָרֵקֹות שְׁדֻפֹות הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב | 27 Die sieben mageren und häßlichen Kühe, die hinter ihnen heraufstiegen, sind sieben Jahre; die sieben leeren und vom Ostwind vertrockneten Ähren werden sieben Hungerjahre sein. |
| 28 הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל־פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת־פַּרְעֹה | 28 Folgendes ist der Inhalt, wovon ich zum Pharao sagte: "Gott hat dem Pharao angezeigt, was er tun will": |
| 29 הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאֹות שָׂבָע גָּדֹול בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם | 29 Siehe, es kommen sieben Jahre, da wird im ganzen Ägypterland großer Überfluß sein. |
| 30 וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל־הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת־הָאָרֶץ | 30 Danach werden sieben Hungerjahre kommen; da wird all die Fülle im Ägypterland vergessen sein, und der Hunger wird das Land aufreiben. |
| 31 וְלֹא־יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי־כֵן כִּי־כָבֵד הוּא מְאֹד | 31 Man wird nichts mehr wissen von der Fülle im Lande angesichts des Hungers, der hernach kommt; denn er wird überaus drückend sein. |
| 32 וְעַל הִשָּׁנֹות הַחֲלֹום אֶל־פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי־נָכֹון הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתֹו | 32 Daß sich aber der Traum des Pharao in zweifacher Form wiederholt hat, bedeutet: Fest beschlossen ist die Sache bei Gott. Gott wird es eilends verwirklichen. |
| 33 וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבֹון וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם | 33 Nun sehe sich der Pharao nach einem verständigen und weisen Manne um und setze ihn über das Land Ägypten! |
| 34 יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל־הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת־אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע | 34 Der Pharao möge auch Aufseher über das Land einsetzen und vom Ägypterland den fünften Teil in den sieben Jahren der Fülle erheben lassen! |
| 35 וְיִקְבְּצוּ אֶת־כָּל־אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָר תַּחַת יַד־פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ | 35 Diese sollen den gesamten Speisevorrat der sieben kommenden guten Jahre sammeln und das Getreide zur Verfügung des Pharao als Vorrat in den Städten aufspeichern und gut aufbewahren. |
| 36 וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדֹון לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא־תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב | 36 Dieser Vorrat wird dann dem Lande für die sieben Hungerjahre, die über das Ägypterland kommen, als Rücklage dienen. So wird das Land durch Hungersnot nicht umkommen." |
| 37 וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל־עֲבָדָיו | 37 Die Rede gefiel dem Pharao und allen seinen Dienern. |
| 38 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בֹּו | 38 Der Pharao sprach zu seinen Dienern: "Finden wir wohl einen Mann, in dem Gottes Geist so wäre wie in diesem?" |
| 39 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יֹוסֵף אַחֲרֵי הֹודִיעַ אֱלֹהִים אֹותְךָ אֶת־כָּל־זֹאת אֵין־נָבֹון וְחָכָם כָּמֹוךָ | 39 Zu Joseph gewandt, sagte er: "Nachdem dich Gott dies alles wissen ließ, gibt es niemand, der so verständig und weise wäre wie du! |
| 40 אַתָּה תִּהְיֶה עַל־בֵּיתִי וְעַל־פִּיךָ יִשַּׁק כָּל־עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ | 40 Du sollst über meinem Hause stehen, deinem Munde soll mein ganzes Volk gehorchen, nur um den Thron will ich größer als du sein!" |
| 41 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יֹוסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל־אֶרֶץ מִצְרָיִם | 41 Der Pharao fuhr zu Joseph fort: "Siehe, ich setze dich über ganz Ägypten." |
| 42 וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת־טַבַּעְתֹּו מֵעַל יָדֹו וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל־יַד יֹוסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתֹו בִּגְדֵי־שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל־צַוָּארֹו | 42 Dann zog der Pharao seinen Siegelring vom Finger und steckte ihn an Josephs Finger. Er ließ ihm linnene Gewänder anziehen und legte die goldene Kette um seinen Hals. |
| 43 וַיַּרְכֵּב אֹתֹו בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר־לֹו וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתֹון אֹתֹו עַל כָּל־אֶרֶץ מִצְרָיִם | 43 Auf seinem zweiten Wagen ließ er ihn fahren. Vor ihm her rief man: "Achtung!" So setzte er ihn über ganz Ägypten. |
| 44 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־יֹוסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא־יָרִים אִישׁ אֶת־יָדֹו וְאֶת־רַגְלֹו בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם | 44 Der Pharao wandte sich an Joseph: "Pharao bin ich! Doch ohne dich soll niemand in ganz Ägypten seinen Arm oder seinen Fuß regen!" |
| 45 וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם־יֹוסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן־לֹו אֶת־אָסְנַת בַּת־פֹּוטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יֹוסֵף עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם | 45 Sodann gab der Pharao Joseph einen anderen Namen: "Zaphenat-Paneach" (Der Gott spricht, und er lebt). Er gab ihm die Asenat, die Tochter des Potiphera, des Priesters von On, zur Frau. So stieg Joseph empor über das ganze Land Ägypten. |
| 46 וְיֹוסֵף בֶּן־שְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדֹו לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרָיִם וַיֵּצֵא יֹוסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעְבֹר בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרָיִם | 46 Joseph war aber dreißig Jahre alt, als er vor den Pharao, den König von Ägypten, trat. Joseph ging von ihm fort und durchzog das ganze Ägypterland. |
| 47 וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים | 47 Das Land aber trug in den sieben Jahren Überfluß in Menge. |
| 48 וַיִּקְבֹּץ אֶת־כָּל־אֹכֶל ׀ שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּתֶּן־אֹכֶל בֶּעָרִים אֹכֶל שְׂדֵה־הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתֹוכָהּ | 48 Joseph ließ allen Speisevorrat der sieben Jahre, den es im Lande Ägypten gab, sammeln und legte den Vorrat in den Städten nieder, und zwar in jeder Stadt den Vorrat von den Feldern rings um sie her. |
| 49 וַיִּצְבֹּר יֹוסֵף בָּר כְּחֹול הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי־חָדַל לִסְפֹּר כִּי־אֵין מִסְפָּר | 49 So speicherte denn Joseph das Getreide auf in überaus großer Menge wie den Meeressand, so daß er schließlich aufhörte, zu messen; denn es gab kein Maß dafür. |
| 50 וּלְיֹוסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבֹוא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה־לֹּו אָסְנַת בַּת־פֹּוטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹון | 50 Dem Joseph wurden zwei Söhne geboren, bevor die Hungersnot kam. Asenat, die Tochter Potipheras, des Priesters von On, hatte sie ihm geschenkt. |
| 51 וַיִּקְרָא יֹוסֵף אֶת־שֵׁם הַבְּכֹור מְנַשֶּׁה כִּי־נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת־כָּל־עֲמָלִי וְאֵת כָּל־בֵּית אָבִי | 51 Joseph nannte den Erstgeborenen Manasse; denn "Gott hat mich all mein Elend und mein Vaterhaus vergessen lassen". |
| 52 וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי־הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי | 52 Den Namen des Zweiten nannte er Ephraim; denn "Gott hat mich in meines Unglücks Land fruchtbar werden lassen". |
| 53 וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם | 53 Die sieben Jahre des Überflusses, die im Lande geherrscht hatten, gingen zu Ende. |
| 54 וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבֹוא כַּאֲשֶׁר אָמַר יֹוסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל־הָאֲרָצֹות וּבְכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם | 54 Und es nahten gemäß der Verheißung des Joseph die sieben Jahre des Hungers. Die Hungersnot aber wütete in allen Ländern; nur im ganzen Lande Ägypten gab es Brot. |
| 55 וַתִּרְעַב כָּל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל־פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל־מִצְרַיִם לְכוּ אֶל־יֹוסֵף אֲשֶׁר־יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ | 55 Sobald nun das Volk im Ägypterland zu hungern anfing und alles zum Pharao um Brot schrie, sagte dieser zu allen Ägyptern: "Geht zu Joseph, und was er euch sagt, das tut!" |
| 56 וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל־פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יֹוסֵף אֶת־כָּל־אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם | 56 Der Hunger dehnte sich über die ganze Erde aus. Joseph öffnete alle Speicher und verkaufte den Ägyptern Getreide. Die Hungersnot wurde immer stärker im Lande Ägypten. |
| 57 וְכָל־הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל־יֹוסֵף כִּי־חָזַק הָרָעָב בְּכָל־הָאָרֶץ | 57 Alle Welt kam nach Ägypten, um bei Joseph Getreide zu kaufen; denn stark war der Hunger auf der ganzen Erde. |
