| 1 ויבוא ויעבר ביריחו | 1 Er ging nach Jericho hinein und wollte hindurchziehen. |
| 2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר | 2 Und siehe, ein Mann, Zachäus mit Namen, ein reicher Oberzöllner, |
| 3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה | 3 suchte Jesus von Angesicht zu sehen; doch bei der Volksmenge konnte er es nicht denn er war klein von Gestalt. |
| 4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה | 4 Da lief er voraus und stieg auf einen Maulbeerfeigenbaum, um ihn zu sehen; denn da sollte er vorbeikommen. |
| 5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך | 5 Als Jesus an die Stelle kam, schaute er hinauf und sprach zu ihm: "Zachäus, steige schnell herab; denn heute muß ich in deinem Hause bleiben." |
| 6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה | 6 Eilends stieg er herab und nahm ihn voll Freude auf. |
| 7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא | 7 Da murrten alle, die es sahen, und sagten: "Bei einem sündigen Mann trat er ein, um Einkehr zu halten." |
| 8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים | 8 Zachäus aber trat vor den Herrn und sagte zu ihm: "Siehe, Herr, die Hälfte meines Besitzes gebe ich den Armen, und habe ich jemand um etwas betrogen, will ich es vierfach erstatten." |
| 9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא | 9 Jesus sprach zu ihm: "Heute ist diesem Haus Heil widerfahren; ist doch auch er ein Sohn Abrahams. |
| 10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד | 10 Denn der Menschensohn ist gekommen, "zu suchen und zu retten, was verloren war"" (Ez 34,16). |
| 11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים | 11 Während sie diesen Worten lauschten, fügte er ein Gleichnis hinzu, weil er nahe vor Jerusalem war und sie meinten, das Reich Gottes sei im Begriff, alsbald in Erscheinung zu treten. |
| 12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב | 12 So sprach er denn: "Ein vornehmer Mann zog in ein fernes Land, um sich die Königswürde zu erwerben und wieder zurückzukommen. |
| 13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי | 13 Er rief zehn seiner Knechte zu sich, gab ihnen zehn Minen und sprach zu ihnen: Macht Geschäfte damit, bis ich komme! |
| 14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו | 14 Seine Mitbürger aber haßten ihn und schickten eine Gesandtschaft hinter ihm her, die erklären sollte: Wir wollen nicht, daß dieser König sei über uns. |
| 15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו | 15 Und es geschah, als er nach Erlangung der Königswürde zurückkam, ließ er jene Knechte rufen, denen er das Geld gegeben hatte, um zu erfahren, was ein jeder an Geschäften gemacht habe. |
| 16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים | 16 Es kam der erste und sprach: Herr, deine Mine hat zehn Minen eingebracht. |
| 17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים | 17 Er sagte zu ihm: Recht so, du guter Knecht; weil du in so Geringem treu warst, sollst du Macht haben über zehn Städte. |
| 18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים | 18 Es kam der zweite und sprach: Deine Mine, Herr, hat fünf Minen getragen. |
| 19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים | 19 Er sagte auch zu diesem: Und du sollst über fünf Städte gesetzt sein. |
| 20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר | 20 Der andere kam und sprach: Herr, hier ist deine Mine; ich hielt sie im Schweißtuch verwahrt; |
| 21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת | 21 denn ich fürchtete dich, weil du ein harter Mann bist. Du nimmst, was du nicht eingelegt, und erntest, was du nicht gesät hast. |
| 22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי | 22 Er sagte zu ihm: Aus deinem eigenen Munde nehme ich das Urteil für dich, du böser Knecht! Du wußtest, daß ich ein harter Mann bin, daß ich nehme, was ich nicht eingelegt, und ernte, was ich nicht gesät habe. |
| 23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית | 23 Warum gabst du mein Geld nicht auf die Bank? Ich hätte bei meiner Rückkehr es mit Zinsen abheben können. |
| 24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים | 24 Und er sagte zu den Umstehenden: Nehmt ihm die Mine und gebt sie dem, der die zehn Minen hat! |
| 25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים | 25 Sie entgegneten ihm: Herr, der hat schon zehn Minen! |
| 26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו | 26 Ich sage euch: Jedem, der hat, wird gegeben; wer aber nicht hat, dem wird auch das, was er hat, genommen werden. |
| 27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני | 27 Meine Feinde aber, die nicht haben wollten, daß ich König sei über sie, führt hierher und macht sie nieder vor meinen Augen!" |
| 28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים | 28 Nach diesen Worten zog er weiter voran, hinauf nach Jerusalem. |
| 29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר | 29 Und es geschah, als er in die Nähe von Bethphage und Bethanien an den Berg kam, der Ölberg genannt wird, sandte er zwei Jünger voraus |
| 30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו | 30 und sprach: "Geht in das Dorf dort vor euch, und kommt ihr hinein, werdet ihr ein Füllen finden, das angebunden ist und auf dem noch nie jemand saß; macht es los und bringt es her! |
| 31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו | 31 Wenn euch jemand fragt: Warum macht ihr es los?, so sagt ihm: Der Herr bedarf seiner." |
| 32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם | 32 Die Abgesandten gingen hin und fanden es so, wie er ihnen gesagt hatte. |
| 33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר | 33 Als sie aber das Füllen losmachten, sagten dessen Eigentümer zu ihnen: "Warum macht ihr das Füllen los?" |
| 34 ויאמרו האדון צריך לו | 34 Sie erwiderten: "Der Herr bedarf seiner." |
| 35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע | 35 Sie führten es zu Jesus und warfen dem Füllen ihre Kleider über und hoben Jesus hinauf. |
| 36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך | 36 Während er dahinzog, breiteten sie ihre Kleider auf den Weg, |
| 37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר | 37 und als er sich schon dem Abstieg vom Ölberg näherte, begann die ganze Menge der Jünger, voll Freude mit lauter Stimme Gott zu loben wegen all der Wunder, die sie gesehen hatten, |
| 38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים | 38 und sie riefen: "Gepriesen sei, der da kommt, der König im Namen des Herrn (Ps 118,26)! Im Himmel ist Friede und Ehre in der Höhe!" |
| 39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך | 39 Einige der Pharisäer riefen aus der Menge ihm zu: "Meister, verbiete es deinen Jüngern!" |
| 40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים | 40 Er antwortete ihnen: "Ich sage euch, wenn diese schweigen, "werden die Steine rufen" (Hab 2,11)." |
| 41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר | 41 Als er näherkam und die Stadt erblickte, weinte er über sie und sprach: |
| 42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך | 42 "Wenn doch an diesem Tag auch du es erkenntest, was zum Frieden dient! Nun aber ist es verborgen vor deinen Augen! |
| 43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך | 43 Denn es werden Tage über dich kommen, da deine Feinde einen Wall um dich aufwerfen und dich einschließen und bedrängen werden von allen Seiten. |
| 44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך | 44 Sie werden dich niedermachen und deine Kinder in dir und nicht Stein auf Stein in dir lassen, weil du die Zeit deiner Heimsuchung nicht erkannt hast." |
| 45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו | 45 Und er betrat den Tempel und begann, die Verkäufer hinauszutreiben, |
| 46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים | 46 indem er zu ihnen sprach: "Es steht geschrieben: "Mein Haus ist ein Bethaus" (Is 56,7); ihr aber habt es zu einer "Räuberhöhle" (Jer 7,11) gemacht." |
| 47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו | 47 Täglich war er im Tempel und lehrte. Die Hohenpriester aber und die Schriftgelehrten suchten ihn zu vernichten, ebenso auch die Führer des Volkes, |
| 48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו | 48 doch sie fanden nicht, was sie tun könnten; denn das ganze Volk war voll Spannung, wenn es ihn hörte. |
