Vangelo secondo Marco 14

Torna indietro

Modern Hebrew Bible	La Biblia
¹ ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו	¹ Faltaban dos días para la Pascua y los Ácimos. Los sumos sacerdotes y los escribas andaban buscando cómo prender a Jesús a traición y darle muerte.
² ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם	² Pero decían: «No durante las fiestas; podría amotinarse el pueblo».
³ ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו	³ Estando Jesús en Betania, en casa de Simón, el leproso, sentado a la mesa, llegó una mujer con un frasco de perfume muy caro, de nardo puro; quebró el frasco y se lo derramó sobre la cabeza.
⁴ ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה	⁴ Algunos comentaban indignados: «¿A qué viene este derroche de perfume?
⁵ כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה	⁵ Se podía haber vendido por más de trescientos denarios para dárselo a los pobres». Y reprendían a la mujer.
⁶ ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי	⁶ Pero Jesús replicó: «Dejadla, ¿por qué la molestáis? Una obra buena ha hecho conmigo.
⁷ כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד	⁷ Porque a los pobres los tenéis siempre con vosotros y podéis socorrerlos cuando queráis; pero a mí no me tenéis siempre.
⁸ את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו	⁸ Ella ha hecho lo que podía: se ha adelantado a embalsamar mi cuerpo para la sepultura.
⁹ אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה	⁹ En verdad os digo que, en cualquier parte del mundo donde se proclame el Evangelio, se hablará de lo que esta ha hecho, para memoria suya».
¹⁰ ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם	¹⁰ Judas Iscariote, uno de los Doce, fue a los sumos sacerdotes para entregárselo.
¹¹ והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו	¹¹ Al oírlo, se alegraron y le prometieron darle dinero. Él andaba buscando ocasión propicia para entregarlo.
¹² ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין	¹² El primer día de los Ácimos, cuando se sacrificaba el cordero pascual, le dijeron a Jesús sus discípulos: «¿Dónde quieres que vayamos a prepararte la cena de Pascua?».
¹³ וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו	¹³ Él envió a dos discípulos diciéndoles: «Id a la ciudad, os saldrá al paso un hombre que lleva un cántaro de agua; seguidlo,
¹⁴ ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי	¹⁴ y en la casa adonde entre, decidle al dueño: “El Maestro pregunta: ¿Cuál es la habitación donde voy a comer la Pascua con mis discípulos?”.
¹⁵ והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו	¹⁵ Os enseñará una habitación grande en el piso de arriba, acondicionada y dispuesta. Preparádnosla allí».
¹⁶ ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח	¹⁶ Los discípulos se marcharon, llegaron a la ciudad, encontraron lo que les había dicho y prepararon la Pascua.
¹⁷ ויהי בערב ויבא עם שנים העשר	¹⁷ Al atardecer fue él con los Doce.
¹⁸ ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני	¹⁸ Mientras estaban a la mesa comiendo dijo Jesús: «En verdad os digo que uno de vosotros me va a entregar: uno que está comiendo conmigo».
¹⁹ ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא	¹⁹ Ellos comenzaron a entristecerse y a preguntarle uno tras otro: «¿Seré yo?».
²⁰ ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה	²⁰ Respondió: «Uno de los Doce, el que está mojando en la misma fuente que yo.
²¹ הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד	²¹ El Hijo del hombre se va, como está escrito; pero, ¡ay de aquel hombre por quien el Hijo del hombre será entregado!; ¡más le valdría a ese hombre no haber nacido!».
²² ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי	²² Mientras comían, tomó pan y, pronunciando la bendición, lo partió y se lo dio diciendo: «Tomad, esto es mi cuerpo».
²³ ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם	²³ Después tomó el cáliz, pronunció la acción de gracias, se lo dio y todos bebieron.
²⁴ ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים	²⁴ Y les dijo: «Esta es mi sangre de la alianza, que es derramada por muchos.
²⁵ אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים	²⁵ En verdad os digo que no volveré a beber del fruto de la vid hasta el día que beba el vino nuevo en el reino de Dios».
²⁶ ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים	²⁶ Después de cantar el himno, salieron para el monte de los Olivos.
²⁷ ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן	²⁷ Jesús les dijo: «Todos os escandalizaréis, como está escrito: “Heriré al pastor y se dispersarán las ovejas”.
²⁸ ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה	²⁸ Pero cuando resucite, iré delante de vosotros a Galilea».
²⁹ ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל	²⁹ Pedro le replicó: «Aunque todos caigan, yo no».
³⁰ ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים	³⁰ Jesús le dice: «En verdad te digo que hoy, esta misma noche, antes que el gallo cante dos veces, tú me habrás negado tres».
³¹ והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם	³¹ Pero él insistía: «Aunque tenga que morir contigo, no te negaré». Y los demás decían lo mismo.
³² ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל	³² Llegan a un huerto, que llaman Getsemaní, y dice a sus discípulos: «Sentaos aquí mientras voy a orar».
³³ ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג	³³ Se lleva consigo a Pedro, a Santiago y a Juan, empezó a sentir espanto y angustia, y les dice:
³⁴ ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו	³⁴ «Mi alma está triste hasta la muerte. Quedaos aquí y velad».
³⁵ ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת	³⁵ Y, adelantándose un poco, cayó en tierra y rogaba que, si era posible, se alejase de él aquella hora;
³⁶ ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה	³⁶ y decía: «¡Abba!, Padre: tú lo puedes todo, aparta de mí este cáliz. Pero no sea como yo quiero, sino como tú quieres».
³⁷ ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת	³⁷ Vuelve y, al encontrarlos dormidos, dice a Pedro: «Simón ¿duermes?, ¿no has podido velar una hora?
³⁸ שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה	³⁸ Velad y orad, para no caer en tentación; el espíritu está pronto, pero la carne es débil».
³⁹ ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה	³⁹ De nuevo se apartó y oraba repitiendo las mismas palabras.
⁴⁰ וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו	⁴⁰ Volvió y los encontró otra vez dormidos, porque sus ojos se les cerraban. Y no sabían qué contestarle.
⁴¹ ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים	⁴¹ Vuelve por tercera vez y les dice: «Ya podéis dormir y descansar. ¡Basta! Ha llegado la hora; mirad que el Hijo del hombre va a ser entregado en manos de los pecadores.
⁴² קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב	⁴² ¡Levantaos, vamos! Ya está cerca el que me entrega».
⁴³ עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים	⁴³ Todavía estaba hablando, cuando se presenta Judas, uno de los Doce, y con él gente con espadas y palos, mandada por los sumos sacerdotes, los escribas y los ancianos.
⁴⁴ והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט	⁴⁴ El traidor les había dado una contraseña, diciéndoles: «Al que yo bese, es él: prendedlo y conducidlo bien sujeto».
⁴⁵ הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו	⁴⁵ Y en cuanto llegó, acercándosele le dice: «¡Rabbí!». Y lo besó.
⁴⁶ וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו	⁴⁶ Ellos le echaron mano y lo prendieron.
⁴⁷ ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו	⁴⁷ Pero uno de los presentes, desenvainando la espada, de un golpe le cortó la oreja al criado del sumo sacerdote.
⁴⁸ ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני	⁴⁸ Jesús tomó la palabra y les dijo: «¿Habéis salido a prenderme con espadas y palos, como si fuera un bandido?
⁴⁹ ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים	⁴⁹ A diario os estaba enseñando en el templo y no me detuvisteis. Pero, que se cumplan las Escrituras».
⁵⁰ ויעזבו אותו כלם וינוסו	⁵⁰ Y todos lo abandonaron y huyeron.
⁵¹ ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים	⁵¹ Lo iba siguiendo un muchacho envuelto solo en una sábana; y le echaron mano,
⁵² והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם	⁵² pero él, soltando la sábana, se les escapó desnudo.
⁵³ ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים	⁵³ Condujeron a Jesús a casa del sumo sacerdote, y se reunieron todos los sumos sacerdotes y los escribas y los ancianos.
⁵⁴ ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור	⁵⁴ Pedro lo fue siguiendo de lejos, hasta el interior del patio del sumo sacerdote; y se sentó con los criados a la lumbre para calentarse.
⁵⁵ וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו	⁵⁵ Los sumos sacerdotes y el Sanedrín en pleno buscaban un testimonio contra Jesús, para condenarlo a muerte; y no lo encontraban.
⁵⁶ כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות	⁵⁶ Pues, aunque muchos daban falso testimonio contra él, los testimonios no concordaban.
⁵⁷ ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר	⁵⁷ Y algunos, poniéndose de pie, daban falso testimonio contra él diciendo:
⁵⁸ שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם	⁵⁸ «Nosotros le hemos oído decir: “Yo destruiré este templo, edificado por manos humanas, y en tres días construiré otro no edificado por manos humanas”».
⁵⁹ וגם בזאת עדותם לא שותה	⁵⁹ Pero ni siquiera en esto concordaban los testimonios.
⁶⁰ ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך	⁶⁰ El sumo sacerdote, levantándose y poniéndose en el centro, preguntó a Jesús: «¿No tienes nada que responder? ¿Qué son estos cargos que presentan contra ti?».
⁶¹ והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך	⁶¹ Pero él callaba, sin dar respuesta. De nuevo le preguntó el sumo sacerdote: «¿Eres tú el Mesías, el Hijo del Bendito?».
⁶² ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים	⁶² Jesús contestó: «Yo soy. Y veréis al Hijo del hombre sentado a la derecha del Poder y que viene entre las nubes del cielo».
⁶³ ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים	⁶³ El sumo sacerdote, rasgándose las vestiduras, dice: «¿Qué necesidad tenemos ya de testigos?»
⁶⁴ שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא	⁶⁴ Habéis oído la blasfemia. ¿Qué os parece?». Y todos lo declararon reo de muerte.
⁶⁵ ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי	⁶⁵ Algunos se pusieron a escupirlo y, tapándole la cara, lo abofeteaban y le decían: «Profetiza». Y los criados le daban bofetadas.
⁶⁶ ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול	⁶⁶ Mientras Pedro estaba abajo en el patio, llega una criada del sumo sacerdote,
⁶⁷ ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע	⁶⁷ ve a Pedro calentándose, lo mira fijamente y dice: «También tú estabas con el Nazareno, con Jesús».
⁶⁸ ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא	⁶⁸ Él lo negó diciendo: «Ni sé ni entiendo lo que dices». Salió fuera al zaguán y un gallo cantó.
⁶⁹ ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית	⁶⁹ La criada, al verlo, volvió a decir a los presentes: «Este es uno de ellos».
⁷⁰ וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם	⁷⁰ Pero él de nuevo lo negaba. Al poco rato, también los presentes decían a Pedro: «Seguro que eres uno de ellos, pues eres galileo».
⁷¹ ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם	⁷¹ Pero él se puso a echar maldiciones y a jurar: «No conozco a ese hombre del que habláis».
⁷² והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך	⁷² Y enseguida, por segunda vez, cantó el gallo. Pedro se acordó de las palabras que le había dicho Jesús: «Antes que el gallo cante dos veces, me habrás negado tres», y rompió a llorar.

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati