Vangelo secondo Matteo 20

Torna indietro

Modern Hebrew Bible	La Biblia
¹ כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו	¹ Pues el reino de los cielos se parece a un propietario que al amanecer salió a contratar jornaleros para su viña.
² והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו	² Después de ajustarse con ellos en un denario por jornada, los mandó a la viña.
³ ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק	³ Salió otra vez a media mañana, vio a otros que estaban en la plaza sin trabajo
⁴ ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו	⁴ y les dijo: “Id también vosotros a mi viña y os pagaré lo debido”.
⁵ ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה	⁵ Ellos fueron. Salió de nuevo hacia mediodía y a media tarde, e hizo lo mismo.
⁶ ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום	⁶ Salió al caer la tarde y encontró a otros, parados, y les dijo: “¿Cómo es que estáis aquí el día entero sin trabajar?”.
⁷ ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם	⁷ Le respondieron: “Nadie nos ha contratado”. Él les dijo: “Id también vosotros a mi viña”.
⁸ ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים	⁸ Cuando oscureció, el dueño dijo al capataz: “Llama a los jornaleros y págales el jornal, empezando por los últimos y acabando por los primeros”.
⁹ ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד	⁹ Vinieron los del atardecer y recibieron un denario cada uno.
¹⁰ ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד	¹⁰ Cuando llegaron los primeros, pensaban que recibirían más, pero ellos también recibieron un denario cada uno.
¹¹ ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר	¹¹ Al recibirlo se pusieron a protestar contra el amo:
¹² אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו	¹² “Estos últimos han trabajado solo una hora y los has tratado igual que a nosotros, que hemos aguantado el peso del día y el bochorno”.
¹³ ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי	¹³ Él replicó a uno de ellos: “Amigo, no te hago ninguna injusticia. ¿No nos ajustamos en un denario?
¹⁴ קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך	¹⁴ Toma lo tuyo y vete. Quiero darle a este último igual que a ti.
¹⁵ הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי	¹⁵ ¿Es que no tengo libertad para hacer lo que quiera en mis asuntos? ¿O vas a tener tú envidia porque yo soy bueno?”.
¹⁶ ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים	¹⁶ Así, los últimos serán primeros y los primeros, últimos».
¹⁷ ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך	¹⁷ Mientras iba subiendo Jesús a Jerusalén, tomando aparte a los Doce, les dijo por el camino:
¹⁸ הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות	¹⁸ «Mirad, estamos subiendo a Jerusalén, y el Hijo del hombre va a ser entregado a los sumos sacerdotes y a los escribas, y lo condenarán a muerte
¹⁹ ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום	¹⁹ y lo entregarán a los gentiles, para que se burlen de él, lo azoten y lo crucifiquen; y al tercer día resucitará».
²⁰ אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר	²⁰ Entonces se le acercó la madre de los hijos de Zebedeo con sus hijos y se postró para hacerle una petición.
²¹ ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך	²¹ Él le preguntó: «¿Qué deseas?». Ella contestó: «Ordena que estos dos hijos míos se sienten en tu reino, uno a tu derecha y el otro a tu izquierda».
²² ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל	²² Pero Jesús replicó: «No sabéis lo que pedís. ¿Podéis beber el cáliz que yo he de beber?». Contestaron: «Podemos».
²³ ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי	²³ Él les dijo: «Mi cáliz lo beberéis; pero sentarse a mi derecha o a mi izquierda no me toca a mí concederlo, es para aquellos para quienes lo tiene reservado mi Padre».
²⁴ ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים	²⁴ Los otros diez, al oír aquello, se indignaron contra los dos hermanos.
²⁵ וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם	²⁵ Y llamándolos, Jesús les dijo: «Sabéis que los jefes de los pueblos los tiranizan y que los grandes los oprimen.
²⁶ ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת	²⁶ No será así entre vosotros: el que quiera ser grande entre vosotros, que sea vuestro servidor,
²⁷ והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד	²⁷ y el que quiera ser primero entre vosotros, que sea vuestro esclavo.
²⁸ כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים	²⁸ Igual que el Hijo del hombre no ha venido a ser servido sino a servir y a dar su vida en rescate por muchos».
²⁹ ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב	²⁹ Y al salir de Jericó le siguió una gran muchedumbre.
³⁰ והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד	³⁰ Dos ciegos que estaban sentados al borde del camino oyeron que Jesús pasaba y se pusieron a gritar: «¡Ten compasión de nosotros, Señor, Hijo de David!».
³¹ ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד	³¹ La muchedumbre los increpó para que se callaran, pero ellos gritaban más fuerte: «¡Ten compasión de nosotros, Señor, Hijo de David!».
³² ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם	³² Entonces Jesús se detuvo, los llamó y les dijo: «¿Qué queréis que os haga?».
³³ ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו	³³ Le respondieron: «Señor, que se abran nuestros ojos».
³⁴ ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו	³⁴ Compadecido, Jesús les tocó los ojos, y al punto recobraron la vista y lo siguieron.

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati