| 1 כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו | 1 O reino dos céus é semelhante a um pai de família que, ao romper da manhã, saiu a contratar operários para sua vinha. |
| 2 והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו | 2 Tendo justado com os operários um dinheiro por dia, mandou-os para a sua vinha. |
| 3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק | 3 Tendo saído cerca da terceira hora, viu outros, que estavam na praça ociosos, |
| 4 ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו | 4 e disse-lhes: Ide vós também, para a minha vinha, e dar-vos-ei o que for justo. |
| 5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה | 5 Eles foram. Saiu outra vez cerca da hora sexta e da nona, e fez o mesmo. |
| 6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום | 6 Cerca da undécima, saiu, e encontrou outros que estavam sem fazer nada, e disse-Ihes: Porque estais aqui todo o dia sem trabalhar? |
| 7 ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם | 7 Eles responderam: Porque ninguém nos assalariou. Ele disse-lhes: Ide vós também para a minha vinha. |
| 8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים | 8 No fim da tarde o senhor da vinha disse ao seu mordomo: Chama os operários e paga-lhes o salário, começando pelos últimos até aos primeiros. |
| 9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד | 9 Tendo chegado os que tinham ido à hora undécima, recebeu cada um seu dinheiro. |
| 10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד | 10 Chegando também os primeiros, julgaram que haviam de receber mais; porém, também eles receberam um dinheiro cada um. |
| 11 ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר | 11 Mas, ao receberem, murmuravam contra o pai de família, |
| 12 אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו | 12 dizendo: Estes últimos trabalharam somente uma hora, e os igualaste connosco, que suportamos o peso do dia e do calor. |
| 13 ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי | 13 Porém, ele, respondendo a um deles, disse: Amigo, eu não te faço injustiça. Não ajustaste tu comigo um dinheiro? |
| 14 קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך | 14 Toma o que é teu, e vai-te. Eu quero dar também a este último tanto como a ti. |
| 15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי | 15 Ou não me é lícito fazer dos meus bens o que quero? Porventura vês com maus olhos que eu sou bom? |
| 16 ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים | 16 Assim os últimos são os primeiros, e os primeiros serão os últimos, porque são muitos os chamados, e poucos os escolhidos." |
| 17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך | 17 Subindo Jesus a Jerusalém, tomou de parte os doze discípulos, e disse-lhes pelo caminho: |
| 18 הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות | 18 "Eis que subimos para Jerusalém, e o Filho do homem será entregue aos príncipes dos sacerdotes e aos escribas, e o condenarão à morte, |
| 19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום | 19 e o entregarão aos gentios para ser escarnecido, açoutado e crucificado, e ao terceiro dia ressuscitará." |
| 20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר | 20 Então aproximou-se dele a mãe dos filhos de Zebedeu com seus filhos, prostrando-se, para lhe fazer um pedido. |
| 21 ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך | 21 Ele disse-lhe: "Que queres?" Ela respondeu: "Ordena que estes meus dois filhos se sentem no teu reino, um à tua direita e outro à tua esquerda." |
| 22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל | 22 Jesus disse: "Não sabeis o que pedis. Podeis vós beber o cálice que eu hei-de beber?" Eles responderam-lhe: "Podemos." |
| 23 ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי | 23 Disse-lhes: "Efectivamente habeis de beber o meu cálice, mas, quanto a estardes sentados à minha direita ou à esquerda, não pertence a mim conceder-vo-lo; será para aqueles, para quem está reservado por meu Pai." |
| 24 ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים | 24 Os outros dez, ouvindo isto, indignaram-se contra os dois irmãos. |
| 25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם | 25 Mas Jesus chamou-os e disse-Ihes: "Vós sabeis que os príncipes das nações as subjugam e que os grandes as governam com autoridade. |
| 26 ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת | 26 Não será assim entre vós, mas todo o que quiser ser entre vós o maior, seja vosso servo, |
| 27 והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד | 27 e o que quiser ser entre vós o primeiro, seja vosso escravo. |
| 28 כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים | 28 Assim como o Filho do homem não veio para ser servido, mas para servir e dar a sua vida para redenção de muitos." |
| 29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב | 29 Saindo ele de Jericó, seguiu-o muita gente. |
| 30 והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד | 30 Eis que dois cegos, que estavam sentados junto à estrada, ouviram dizer que Jesus passava, e puseram-se a gritar: "Senhor, Filho de David, tem piedade de nós! |
| 31 ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד | 31 O povo repreendia-os para que se calassem. Eles, porém, cada vez gritavam mais: "Senhor, Filho de David, tem piedade de nós!" |
| 32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם | 32 Jesus parou, chamou-os e disse: "Que quereis que eu vos faça?" |
| 33 ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו | 33 "Senhor, responderam eles, queremos que se abram os nossos olhos!" |
| 34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו | 34 Jesus, compadecido, tocou-lhes os olhos, e no mesmo instante recuperaram a vista e o seguiram. |
