| 1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים | 1 Allora, alcuni farisei e scribi venuti da Gerusalemme avvicinarono Gesù e gli dissero: |
| 2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם | 2 «Per quale motivo i tuoi discepoli trasgrediscono la tradizione degli antichi? Poiché non si lavano le mani al momento di mangiare». |
| 3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם | 3 Ma egli replicò: «E voi, per qual motivo trasgredite il comandamento di Dio in nome della vostra tradizione? |
| 4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת | 4 Iddio, infatti, ha detto: Onora il padre e la madre, e chi maledice padre e madre sia messo a morte; |
| 5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו | 5 voi, invece, dite: “Chiunque dice al padre e alla madre: ‘ È offerta sacra ciò con cui avrei dovuto aiutarvi’, |
| 6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם | 6 non è più tenuto a onorare suo padre e sua madre”, e così avete annullata la parola di Dio in nome della vostra tradizione. |
| 7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר | 7 Ipocriti, ha ben profetizzato di voi Isaia dicendo: |
| 8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני | 8 Questo popolo mi onora con le labbra; ma il suo cuore è lontano da me. |
| 9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים | 9 È vano il culto che mi rendono, insegnando dottrine che sono precetti umani». |
| 10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו | 10 E, chiamata a sé la folla, disse: «Ascoltate e comprendete! |
| 11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם | 11 Non è ciò che entra nella bocca quel che contamina l’uomo, ma ciò che esce dalla bocca, questo contamina l’uomo!» |
| 12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו | 12 Allora i discepoli gli si avvicinarono e gli dissero: «Sai che i farisei si sono scandalizzati nel sentirti dir questo?» |
| 13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר | 13 Egli rispose: «Ogni pianta che non è stata piantata dal mio Padre celeste sarà sradicata. |
| 14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור | 14 Lasciateli: son ciechi, guide di ciechi. Ora, se un cieco guida un altro cieco entrambi cadranno in un fosso». |
| 15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה | 15 Pietro prese la parola e disse: «Spiegaci la parabola». |
| 16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה | 16 Gesù disse: «Siete ancora, anche voi, senza intelligenza? |
| 17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות | 17 Non capite che tutto ciò che entra nella bocca passa nel ventre ed è evacuato nella fogna? |
| 18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם | 18 Ciò, invece, che esce dalla bocca esce dal cuore, e questo è quel che contamina l’uomo. |
| 19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים | 19 Dal cuore, difatti, escono pensieri cattivi, omicidi, adulteri, fornicazioni, furti, false testimonianze, bestemmie. |
| 20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם | 20 Queste son le cose che contaminano l’uomo; ma mangiare senza essersi lavate le mani non contamina l’uomo». |
| 21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון | 21 Partito di là, Gesù si ritirò nelle parti di Tiro e Sidone. |
| 22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד | 22 Ed ecco una donna cananea, venuta da quel territorio, si mise a gridare: «Abbi pietà di me, Signore, Figlio di Davide! Mia figlia è crudelmente tormentata da un demonio». |
| 23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו | 23 Gesù non rispose nulla. Allora i suoi discepoli, avvicinatisi, gli chiedevano: «Rimandala, perché ci grida dietro». |
| 24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל | 24 Ma egli rispose: «Io sono stato mandato soltanto alle pecore perdute della casa d’Israele». |
| 25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני | 25 Ma la donna venne a prostrarsi dinanzi a lui dicendo: «Signore, soccorrimi!» |
| 26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים | 26 Gesù rispose: «Non è bene prendere il pane dei sn per gettarlo ai cagnolini». |
| 27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם | 27 Quella disse: «È vero, Signore; però anche i cagnolini mangiano le briciole che cadono dalla mensa dei loro padroni». |
| 28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא | 28 Allora Gesù le rispose: «O donna, grande è la tua fede; ti sia fatto come desideri». E in quel momento la figlia della donna guarì. |
| 29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם | 29 Partitosi di là, Gesù si recò sulle rive del lago di Galilea, salì sulla montagna e là si fermò. |
| 30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם | 30 E gli si avvicinarono molte folle che avevano con sé zoppi, storpi, ciechi, sordi e molti altri ancora; e li deposero ai suoi piedi, ed egli li guarì. |
| 31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל | 31 E le folle eran piene di ammirazione vedendo muti parlare, storpi guarire, zoppi camminare e ciechi vedere; e glorificarono il Dio d’Israele. |
| 32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך | 32 Ora Gesù, chiamati a sé i discepoli, disse: «Ho pietà di questa folla, perché già da tre giorni stanno con me e non hanno da mangiare; e rimandarli digiuni non voglio: potrebbero venir meno per via». |
| 33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה | 33 I discepoli gli dicono: «Dove possiamo procurarci, in un deserto, tanti pani da saziare tanta folla?» |
| 34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים | 34 Gesù dice loro: «Quanti pani avete?» «Sette — quelli dissero — e pochi pesciolini». |
| 35 ויצו את המון העם לשבת לארץ | 35 E allora ordinò alla folla di stendersi per terra, |
| 36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם | 36 prese i sette pani e i pesci, e, rese grazie, li spezzò e li diede ai discepoli, e i discepoli alle folle. |
| 37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים | 37 E mangiarono tutti a sazietà, e portarono via sette ceste piene dei pezzetti avanzati. |
| 38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף | 38 Quelli che avevano mangiato erano quattromila uomini, senza contare donne e bambini. |
| 39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא | 39 E, dopo aver congedato le folle, salì in barca e si recò nel territorio di Magadan. |
