| 1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים | 1 Então aproximaram-se dele uns escribas e fariseus de Jerusalém, dizendo: |
| 2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם | 2 "Porque violam os teus discípulos a tradição dos antigos? Pois não lavam as mãos quando comem pão." |
| 3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם | 3 Ele respondeu-lhes: "E vós também porque transgredia o mandamento de Deus por causa da vossa tradição? Porque Deus disse: |
| 4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת | 4 Honra teu pai e tua mãe (Ex. 20, 12; Dt. 5, 16), e: O que amaldiçoar seu pai ou sua mãe, seja punido de morte (Ex. 21, 17). |
| 5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו | 5 Porém, vós dizeis: Qualquer que disser a seu pai ou a sua mãe: É oferta a Deus qualquer coisa minha que te possa ser útil, |
| 6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם | 6 não está mais obrigado a honrar seu pai ou sua mãe; e, assim, por causa da vossa tradição, tornastes nulo o mandamento de Deus. |
| 7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר | 7 Hipócritas, bem profetizou de vós Isaías, dizendo (Is. 29, 13): |
| 8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני | 8 Este povo honra-me com os lábios, mas o seu coração está longe de mim. |
| 9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים | 9 Em vão me prestam culto; as doutrinas que ensinam são preceitos humanos." |
| 10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו | 10 Depois, chamando a si as turbas, disse-Ihes: "Ouvi e entendei. |
| 11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם | 11 Não é aquilo que entra pela boca, que mancha o homem, mas aquilo que sai da boca, isso é que torna imundo o homem." |
| 12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו | 12 Então, aproximando-se dele os seus discípulos, disseram-lhe: "Sabes que os fariseus, ouvindo estas palavras, se escandalizaram?" |
| 13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר | 13 Jesus respondeu: "Toda a planta que meu Pai celestial não plantou, será arrancada pela raiz. |
| 14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור | 14 Deixai-os; são cegos, e guias de cegos; e, se um cego guia outro cego, ambos caem na fossa." |
| 15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה | 15 Pedro, tomando a palavra, disse-lhe: "Explica-nos essa parábola." |
| 16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה | 16 Jesus respondeu: "Também vós tendes tão pouca compreensão? |
| 17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות | 17 Não compreendeis que tudo o que entra pela boca passa ao ventre, e se lança depois num lugar escuso? |
| 18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם | 18 Mas as coisas que saem da boca, vêm do coração, e estas são as que mancham o homem; |
| 19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים | 19 porque do coração saem os maus pensamentos, os homicídios, os adultérios, as fornicações, os furtos, os falsos testemunhos, as palavras injuriosas. |
| 20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם | 20 Estas coisas são as que mancham o homem. O comer, porém, com as mãos por lavar não mancha o homem." |
| 21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון | 21 Partindo dali, retirou-se Jesus para a região de Tiro e de Sidónia. |
| 22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד | 22 E eis que uma Cananeia, que tinha saído daqueles arredores, gritou: "Senhor, Filho de David, tem piedade de mim! Minha filha está miseravelmente atormentada do demônio." |
| 23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו | 23 Ele, porém, não lhe respondeu palavra. Aproximando-se seus discípulos, pediram-lhe: "Despede-; porque vem gritando atrás de nós." |
| 24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל | 24 Ele respondeu: "Eu não fui enviado senão às ovelhas desgarradas da casa de Israel." |
| 25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני | 25 Ela, porém, veio, prostrou-se diante dele, dizendo: "Senhor, valei-me." |
| 26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים | 26 Ele respondeu: "Não é bom tomar o pão dos filhos e lançá-lo aos cães." |
| 27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם | 27 Ela replicou: "Assim é. Senhor, mas também os cachorrinhos comem das migalhas que caem da mesa dos seus donos." |
| 28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא | 28 Então Jesus disse-lhe: "Ó mulher, grande é a tua fé! Seja-te feito como queres." E, desde aquela hora, ficou sã a sua filha. |
| 29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם | 29 Tendo Jesus saído dali, dirigiu-se para o mar da Galileia; e, subindo a um monte, sentou-se aí. |
| 30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם | 30 E concorreu a ele uma grande multidão de povo, que trazia consigo coxos, cegos, mudos, estropiados e muitos outros. Lançaram-nos a seus pés, e ele os curou; |
| 31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל | 31 de sorte que as turbas se admiravam, vendo falar os mudos, andar os coxos, ver os cegos; e davam glória ao Deus de Israel. |
| 32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך | 32 Jesus, chamando os seus discípulos, disse: "Tenho piedade deste povo, porque há jã três dias que não se afastam de mim, e não têm que comer. Não quero despedi-los em jejum, para que não desfaleçam no caminho." |
| 33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה | 33 Os discípulos disseram-lhe: "Onde poderemos encontrar neste deserto pães bastantes para matar a fome a tão grande multidão?" |
| 34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים | 34 Jesus disse-lhes: "Quantos pães tendes vós?" Eles responderam: "Sete e uns poucos de peixinhos." |
| 35 ויצו את המון העם לשבת לארץ | 35 Ordenou então ao povo que se sentasse sobre a terra. |
| 36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם | 36 E, tomando os sete pães e os peixes, deu graças, partiu-os, deu-os aos seus discípulos, e os discípulos os deram ao povo. |
| 37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים | 37 Comeram todos, e saciaram-se. E dos bocados que sobejaram levantaram sete cestos cheios. |
| 38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף | 38 Os que tinham comido eram quatro mil homens, sem contar mulheres e crianças. |
| 39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא | 39 Em seguida, despedindo o povo, entrou Jesus numa barca, e foi para o território de Magadan. |
