| 1 ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים | 1 ܗܝܕܝܢ ܟܕ ܫ̣ܡܥ ܣܡܒܠܝܛ ܘܛܘܒܝܐ ܘܥܪ̈ܒܝܐ ܘܥܡܘ̈ܢܝܐ ܘܐܫܕܘ̈ܕܝܐ ܕܐܬܝܗܒ ܙܒܢܐ ܠܫܘܪܐ ܕܐܘܪܫܠܡ ܠܡܬܒܢܝܘ ܘܫ̇ܪܝ ܬܘܪ̈ܥܬܐ ܠܡܣܬܟܪܘ ܟܪܝܬ ܠܗܘܢ ܛܒ |
| 2 ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות | 2 ܘܐܬܚܫܒܘ ܟܠܗܘܢ ܐܟܚܕܐ ܠܡܐܬܐ ܠܡܬܟܬܫܘ ܒܐܘܪܫܠܡ ܘܠܡܥܒܕ ܠܗܘܢ ܬܘܩܠܬܐ |
| 3 וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר הם בונים אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם | 3 ܘܨ̇ܠܝܢ ܩܕܡ ܐܠܗܐ ܕܢܩܝܡ ܥܠܝܢ ܢܛܘܪ̈ܐ ܒܐܝܡܡܐ ܘܒܠܠܝܐ ܡܢ ܩܕܡܝܗܘܢ |
| 4 שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה | 4 ܘܐܡܪܝܢ ܝܗܘ̈ܕܝܐ ܒ̣ܨܪ ܠܗ ܚܝܠܐ ܡܢ ܩܘܦ̈ܝܐ ܘܥܦܪܐ ܣ̇ܓܝ ܛܒ ܘܚܢܢ ܠܐ ܡܫܟܚܝܢ ܚܢܢ ܠܡܒܢܐ ܫܘܪܐ |
| 5 ואל תכס על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחה כי הכעיסו לנגד הבונים | 5 ܘܐܡܪܝܢ ܣܢܐܝ̈ܢ ܕܠܐ ܢܕܥܘܢ ܘܠܐ ܢܚܙܘܢ ܥܕܡܐ ܕܢܦܠ ܥܠܝܗܘܢ ܘܢܩ̇ܛܠ ܐܢܘܢ ܘܢܒ̇ܛܠ ܥ̇ܒܕܗܘܢ |
| 6 ונבנה את החומה ותקשר כל החומה עד חציה ויהי לב לעם לעשות | 6 ܘܐܬܘ ܝܗܘ̈ܕܝܐ ܕܝܬܒܝܢ ܠܘܬܗܘܢ ܘܐܡܪܝܢ ܠܢ ܗܐ ܡܟܝܠ ܥܣܪ ܙܒ̈ܢܝܢ ܐܬܘ ܠܡܬܟܬܫܘ ܥܡܟܘܢ ܡܢ ܟܘܠܗܘܢ ܐܬܪ̈ܘܬܐ ܐܝܠܝܢ ܕܫ̣ܕܝܢ ܗܘܘ ܒܗܘܢ |
| 7 ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד | 7 ܘܐܬܘ ܘܩܡܘ ܡܢ ܒܣܬܪ ܫܘܪܐ ܠܡܬܟܬܫܘ ܥܡܟܘܢ ܒܓܐܪ̈ܝܗܘܢ ܘܦܠܓܘܗܝ ܠܚܝܠܐ ܠܛܘܗܡ̈ܐ ܥܡ ܣܝ̈ܦܝܗܘܢ ܘܪ̈ܘܡܚܐ ܘܩ̈ܫܬܬܐ |
| 8 ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה | 8 ܘܕܚ̇ܠܬ ܘܩܡ̇ܬ ܘܐܡ̇ܪܬ ܠܪ̈ܘܪܒܢܐ ܘܠܫܠܝ̈ܛܢܐ ܘܠܫܪܟܐ ܕܥܡܐ ܠܐ ܬܕܚܠܘܢ ܡܢ ܩܕܡܝܗܘܢ ܠܡܪܝܐ ܪܒܐ ܘܕܚܝܠܐ ܐܬܕܟܪܘ ܘܐܬܟܬܫܘ ܥܠ ܐܦܝ̈ ܐܚܝ̈ܟܘܢ ܘܥܠ ܐܦܝ̈ ܒܢܝ̈ܟܘܢ ܘܒܢ̈ܬܟܘܢ |
| 9 ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם | 9 ܗܝܕܝܢ ܟܕ ܫܡܥܘ ܒܥܠܕܒ̈ܒܝܢ ܕܐܬܝܕܥ̣ܬ ܠܢ ܡܠܬܐ ܘܒ̇ܛܠ ܡܪܝܐ ܡܘ̈ܠܟܢܝܗܘܢ ܐܬܗܦܟܢ ܟܘܠܢ ܘܣܠܩܢ ܠܫܘܪܐ ܘܥܒܕܝܢ ܗܘ̣ܝܢ ܟܠܢ ܓܒܪ ܒܥ̇ܒܕܗ |
| 10 ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה | 10 ܘܦܠܓܐ ܕܥܠܝ̈ܡܐ ܡܢ ܝܘܡܐ ܗ̇ܘ ܘܠܗܠ ܦܠܓܗܘܢ ܕܥܡܐ ܥܒܕܝܢ ܥ̇ܒܕܐ ܘܦܠܓܗܘܢ ܐܚܝܕܝܢ ܪ̈ܘܡܚܐ ܘܣܟܪ̈ܐ ܘܩܫ̈ܬܬܐ ܘܫܪ̈ܝܢܐ ܘܡܫܡ̈ܫܢܐ ܩܝܡܝܢ ܒܣܬܪ ܝܗܘ̈ܕܝܐ |
| 11 ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה | 11 ܘܒ̇ܢܝܢ ܫܘܪܐ ܘܕܫܩܝܠܝܢ ܒܩܘ̈ܦܐ ܫܩܝܠܝܢ ܒܚܕܐ ܐܝܕܗ ܥ̇ܒܕ ܥ̇ܒܕܐ ܘܒܚܕܐ ܫܩܝܠ ܙܝܢܐ |
| 12 ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו | 12 ܘܐܪܕܟܠܐ ܐܚܝܕ ܓܒܪ ܣܝܦܐ ܘܩܐܡ ܘܒ̇ܢܐ ܘܕܩ̇ܪܐ ܒܩܪܢܐ ܩܐܡ ܒܣܬܪܗ |
| 13 ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה בצחחיים ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם | 13 ܘܐܡ̇ܪܬ ܠܪ̈ܘܪܒܢܐ ܘܠܫܠܝ̈ܛܢܐ ܘܠܫܪܟܐ ܕܥܡܐ ܥܒܝܕܬܐ ܣܓܝܐܐ ܘܐܪܘܝܚܐ ܘܚܢܢ ܦܪܝܫܝܢܢ ܘܩܝܡܝܢܢ ܥܠ ܫܘܪܐ ܘܦܪܝܩܝܢ ܚܢܢ ܓܒܪ ܡܢ ܐܚܘܗܝ |
| 14 וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם אל תיראו מפניהם את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם | 14 ܘܒܕܘܟܬܐ ܕܝܢ ܕܫܡܥܝܬܘܢ ܩܠܐ ܕܩܪܢܐ ܠܬܡܢ ܬܬܩܪܒܘܢ ܠܘܬܢ ܘܐܠܗܢ ܢܬܟܬܫ ܥܠ ܐܦܝ̈ܢ |
| 15 ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב כלנו אל החומה איש אל מלאכתו | 15 ܘܚܢܢ ܢܗܘܐ ܥܒܕܝܢ ܒܥ̇ܒܕܢ ܘܦܠܓܢ ܢܗܘܘܢ ܐܚܝܕܝܢ ܪ̈ܘܡܚܐ ܡܢ ܡܣ̈ܩܝ ܫܦ̣ܪܐ ܥܕܡܐ ܕܢܦܩܝܢ ܟܘܟ̈ܒܐ |
| 16 ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים אחרי כל בית יהודה | 16 ܐܦ ܒܗ ܒܙܒܢܐ ܗ̇ܘ ܐܡ̇ܪܬ ܠܥܡܐ ܕܓܒܪܐ ܘܛܠܝܗ ܢܗܘܘܢ ܒܝܬܝܢ ܒܓܘ ܫܘܩ̈ܐ ܕܐܘܪܫܠܡ ܘܢܗܘܘܢ ܢܛܪܝܢ ܠܗ̇ ܒܠܠܝܐ ܘܒܐܝܡܡܐ ܘܢܗܘܘܢ ܥܒܕܝܢ ܥ̇ܒܕܐ |
| 17 הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח | 17 ܘܐܢܐ ܘܐܚܝ̈ ܘܛܠܝ̈ܝ ܘܐܢ̈ܫܐ ܢܛܘܪ̈ܐ ܕܒܬܪܝ ܠܐ ܫܠܚܝܢܢ ܢܚ̈ܬܝܢ ܝܪܚܐ ܕܝܘܡ̈ܬܐ ܐܢܫ ܕܡ̇ܛܐ ܠܗ |
| 18 והבונים איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי | |
| 19 ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו | |
| 20 במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו | |
| 21 ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים | |
| 22 גם בעת ההיא אמרתי לעם איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה | |
| 23 ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי אין אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים | |
