Mishlei (משלי) - Proverbi 9

Miqra 'al pi ha-Mesorah	VULGATA
1 חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּחָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָֽה׃	1 Sapientia ædificavit sibi domum : excidit columnas septem.
2 טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּאַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָֽהּ׃	2 Immolavit victimas suas, miscuit vinum, et proposuit mensam suam.
3 שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָאעַל־גַּפֵּי מְרֹמֵי קָֽרֶת׃	3 Misit ancillas suas ut vocarent ad arcem et ad mœnia civitatis.
4 מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּהחֲסַר־לֵב אָמְרָה לּֽוֹ׃	4 Si quis est parvulus, veniat ad me. Et insipientibus locuta est :
5 לְכוּ לַחֲמוּ בְֽלַחֲמִיוּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָֽכְתִּי׃	5 Venite, comedite panem meum, et bibite vinum quod miscui vobis.
6 עִזְבוּ פְתָאיִם וִֽחְיוּוְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָֽה׃	6 Relinquite infantiam, et vivite, et ambulate per vias prudentiæ.
7 יֹסֵר ׀ לֵץ לֹקֵחַֽ לוֹ קָלוֹןוּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמֽוֹ׃	7 Qui erudit derisorem, ipse injuriam sibi facit, et qui arguit impium, sibi maculam generat.
8 אַל־תּוֹכַח לֵץ פֶּן־יִשְׂנָאֶךָּהוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ׃	8 Noli arguere derisorem, ne oderit te : argue sapientem, et diliget te.
9 תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם־עוֹדהוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶֽקַח׃	9 Da sapienti occasionem, et addetur ei sapientia ; doce justum, et festinabit accipere.
10 תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָהוְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָֽה׃	10 Principium sapientiæ timor Domini, et scientia sanctorum prudentia.
11 כִּי־בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָוְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּֽים׃	11 Per me enim multiplicabuntur dies tui, et addentur tibi anni vitæ.
12 אִם־חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְוְלַצְתָּ לְֽבַדְּךָ תִשָּֽׂא׃	12 Si sapiens fueris, tibimetipsi eris ; si autem illusor, solus portabis malum.
13 אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּהפְּתַיּוּת וּבַל־יָדְעָה מָּֽה׃	13 Mulier stulta et clamosa, plenaque illecebris, et nihil omnino sciens,
14 וְֽיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּעַל־כִּסֵּא מְרֹמֵי קָֽרֶת׃	14 sedit in foribus domus suæ, super sellam in excelso urbis loco,
15 לִקְרֹא לְעֹֽבְרֵי־דָרֶךְהַֽמְיַשְּׁרִים אֹֽרְחוֹתָֽם׃	15 ut vocaret transeuntes per viam, et pergentes itinere suo :
16 מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּהוַחֲסַר־לֵב וְאָמְרָה לּֽוֹ׃	16 Qui est parvulus declinet ad me. Et vecordi locuta est :
17 מַֽיִם־גְּנוּבִים יִמְתָּקוּוְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָֽם׃	17 Aquæ furtivæ dulciores sunt, et panis absconditus suavior.
18 וְֽלֹא־יָדַע כִּֽי־רְפָאִים שָׁםבְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶֽיהָ׃	18 Et ignoravit quod ibi sint gigantes, et in profundis inferni convivæ ejus.