Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 6

MODERN HEBREW BIBLE	NEW JERUSALEM
1 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו	1 Leaving that district, he went to his home town, and his disciples accompanied him.
2 וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו	2 With the coming of the Sabbath he began teaching in the synagogue, and most of them wereastonished when they heard him. They said, 'Where did the man get al this? What is this wisdom that has beengranted him, and these miracles that are worked through him?
3 הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול	3 This is the carpenter, surely, the son of Mary, the brother of James and Joset and Jude and Simon? Hissisters, too, are they not here with us?' And they would not accept him.
4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו	4 And Jesus said to them, 'A prophet is despised only in his own country, among his own relations and inhis own house';
5 ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם	5 and he could work no miracle there, except that he cured a few sick people by laying his hands onthem.
6 ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד	6 He was amazed at their lack of faith. He made a tour round the vil ages, teaching.
7 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה	7 Then he summoned the Twelve and began to send them out in pairs, giving them authority overunclean spirits.
8 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה	8 And he instructed them to take nothing for the journey except a staff -- no bread, no haversack, nocoppers for their purses.
9 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו	9 They were to wear sandals but, he added, 'Don't take a spare tunic.'
10 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם	10 And he said to them, 'If you enter a house anywhere, stay there until you leave the district.
11 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא	11 And if any place does not welcome you and people refuse to listen to you, as you walk away shake offthe dust under your feet as evidence to them.'
12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה	12 So they set off to proclaim repentance;
13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום	13 and they cast out many devils, and anointed many sick people with oil and cured them.
14 וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות	14 King Herod had heard about him, since by now his name was wel known. Some were saying, 'Johnthe Baptist has risen from the dead, and that is why miraculous powers are at work in him.'
15 ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים	15 Others said, 'He is Elijah,' others again, 'He is a prophet, like the prophets we used to have.'
16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים	16 But when Herod heard this he said, 'It is John whose head I cut off; he has risen from the dead.'
17 כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה	17 Now it was this same Herod who had sent to have John arrested, and had had him chained up inprison because of Herodias, his brother Philip's wife whom he had married.
18 יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך	18 For John had told Herod, 'It is against the law for you to have your brother's wife.'
19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה	19 As for Herodias, she was furious with him and wanted to kil him, but she was not able to do so,
20 כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו	20 because Herod was in awe of John, knowing him to be a good and upright man, and gave him hisprotection. When he had heard him speak he was greatly perplexed, and yet he liked to listen to him.
21 ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל	21 An opportunity came on Herod's birthday when he gave a banquet for the nobles of his court, for hisarmy officers and for the leading figures in Galilee.
22 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך	22 When the daughter of this same Herodias came in and danced, she delighted Herod and his guests;so the king said to the girl, 'Ask me anything you like and I will give it you.'
23 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי	23 And he swore her an oath, 'I wil give you anything you ask, even half my kingdom.'
24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל	24 She went out and said to her mother, 'What shall I ask for?' She replied, 'The head of John theBaptist.'
25 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל	25 The girl at once rushed back to the king and made her request, 'I want you to give me John theBaptist's head, immediately, on a dish.'
26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה	26 The king was deeply distressed but, thinking of the oaths he had sworn and of his guests, he wasreluctant to break his word to her.
27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו	27 At once the king sent one of the bodyguard with orders to bring John's head.
28 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה	28 The man went off and beheaded him in the prison; then he brought the head on a dish and gave it tothe girl, and the girl gave it to her mother.
29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר	29 When John's disciples heard about this, they came and took his body and laid it in a tomb.
30 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו	30 The apostles rejoined Jesus and told him al they had done and taught.
31 ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול	31 And he said to them, 'Come away to some lonely place al by yourselves and rest for a while'; for therewere so many coming and going that there was no time for them even to eat.
32 וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד	32 So they went off in the boat to a lonely place where they could be by themselves.
33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו	33 But people saw them going, and many recognised them; and from every town they al hurried to theplace on foot and reached it before them.
34 ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה	34 So as he stepped ashore he saw a large crowd; and he took pity on them because they were likesheep without a shepherd, and he set himself to teach them at some length.
35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד	35 By now it was getting very late, and his disciples came up to him and said, 'This is a lonely place and itis getting very late,
36 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל	36 so send them away, and they can go to the farms and villages round about, to buy themselvessomething to eat.'
37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה	37 He replied, 'Give them something to eat yourselves.' They answered, 'Are we to go and spend twohundred denari on bread for them to eat?'
38 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים	38 He asked, 'How many loaves have you? Go and see.' And when they had found out they said, 'Five,and two fish.'
39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא	39 Then he ordered them to get all the people to sit down in groups on the green grass,
40 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים	40 and they sat down on the ground in squares of hundreds and fifties.
41 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם	41 Then he took the five loaves and the two fish, raised his eyes to heaven and said the blessing; then hebroke the loaves and began handing them to his disciples to distribute among the people. He also shared out thetwo fish among them al .
42 ויאכלו כלם וישבעו	42 They al ate as much as they wanted.
43 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים	43 They col ected twelve basketfuls of scraps of bread and pieces of fish.
44 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש	44 Those who had eaten the loaves numbered five thousand men.
45 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם	45 And at once he made his disciples get into the boat and go on ahead to the other side near Bethsaida,while he himself sent the crowd away.
46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל	46 After saying goodbye to them he went off into the hills to pray.
47 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה	47 When evening came, the boat was far out on the sea, and he was alone on the land.
48 וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם	48 He could see that they were hard pressed in their rowing, for the wind was against them; and aboutthe fourth watch of the night he came towards them, walking on the sea. He was going to pass them by,
49 והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו	49 but when they saw him walking on the sea they thought it was a ghost and cried out;
50 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו	50 for they had all seen him and were terrified. But at once he spoke to them and said, 'Courage! It's me!Don't be afraid.'
51 וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו	51 Then he got into the boat with them and the wind dropped. They were utterly and completelydumbfounded,
52 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם	52 because they had not seen what the miracle of the loaves meant; their minds were closed.
53 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה	53 Having made the crossing, they came to land at Gennesaret and moored there.
54 ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו	54 When they disembarked people at once recognised him,
55 וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא	55 and started hurrying al through the countryside and brought the sick on stretchers to wherever theyheard he was.
56 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו	56 And wherever he went, to vil age or town or farm, they laid down the sick in the open spaces, begginghim to let them touch even the fringe of his cloak. And al those who touched him were saved.