Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 6

MODERN HEBREW BIBLE	DOUAI-RHEIMS
1 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו	1 And going out from thence, he went into his own country; and his disciples followed him.
2 וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו	2 And when the sabbath was come, he began to teach in the synagogue: and many hearing him were in admiration at his doctrine, saying: How came this man by all these things? and what wisdom is this that is given to him, and such mighty works as are wrought by his hands?
3 הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול	3 Is not this the carpenter, the son of Mary, the brother of James, and Joseph, and Jude, and Simon? are not also his sisters here with us? And they were scandalized in regard of him.
4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו	4 And Jesus said to them: A prophet is not without honor, but in his own country, and in his own house, and among his own kindred.
5 ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם	5 And he could not do any miracles there, only that he cured a few that were sick, laying his hands upon them.
6 ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד	6 And he wondered because of their unbelief, and he went through the villages round about teaching.
7 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה	7 And he called the twelve; and began to send them two and two, and gave them power over unclean spirits.
8 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה	8 And he commanded them that they should take nothing for the way, but a staff only: no scrip, no bread, nor money in their purse,
9 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו	9 But to be shod with sandals, and that they should not put on two coats.
10 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם	10 And he said to them: Wheresoever you shall enter into an house, there abide till you depart from that place.
11 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא	11 And whosoever shall not receive you, nor hear you; going forth from thence, shake off the dust from your feet for a testimony to them.
12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה	12 And going forth they preached that men should do penance:
13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום	13 And they cast out many devils, and anointed with oil many that were sick, and healed them.
14 וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות	14 And king Herod heard, (for his name was made manifest,) and he said: John the Baptist is risen again from the dead, and therefore mighty works shew forth themselves in him.
15 ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים	15 And others said: It is Elias. But others said: It is a prophet, as one of the prophets.
16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים	16 Which Herod hearing, said: John whom I beheaded, he is risen again from the dead.
17 כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה	17 For Herod himself had sent and apprehended John, and bound him in prison for the sake of Herodias the wife of Philip his brother, because he had married her.
18 יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך	18 For John said to Herod: It is not lawful for thee to have thy brother's wife.
19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה	19 Now Herodias laid snares for him: and was desirous to put him to death, and could not.
20 כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו	20 For Herod feared John, knowing him to be a just and holy man: and kept him, and when he heard him, did many things: and he heard him willingly.
21 ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל	21 And when a convenient day was come, Herod made a supper for his birthday, for the princes, and tribunes, and chief men of Galilee.
22 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך	22 And when the daughter of the same Herodias had come in, and had danced, and pleased Herod, and them that were at table with him, the king said to the damsel: Ask of me what thou wilt, and I will give it thee.
23 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי	23 And he swore to her: Whatsoever thou shalt ask I will give thee, though it be the half of my kingdom.
24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל	24 Who when she was gone out, said to her mother, What shall I ask? But she said: The head of John the Baptist.
25 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל	25 And when she was come in immediately with haste to the king, she asked, saying: I will that forthwith thou give me in a dish, the head of John the Baptist.
26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה	26 And the king was struck sad. Yet because of his oath, and because of them that were with him at table, he would not displease her:
27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו	27 But sending an executioner, he commanded that his head should be brought in a dish.
28 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה	28 And he beheaded him in the prison, and brought his head in a dish: and gave it to the damsel, and the damsel gave it to her mother.
29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר	29 Which his disciples hearing came, and took his body, and laid it in a tomb.
30 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו	30 And the apostles coming together unto Jesus, related to him all things that they had done and taught.
31 ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול	31 And he said to them: Come apart into a desert place, and rest a little. For there were many coming and going: and they had not so much as time to eat.
32 וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד	32 And going up into a ship, they went into a desert place apart.
33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו	33 And they saw them going away, and many knew: and they ran flocking thither on foot from all the cities, and were there before them.
34 ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה	34 And Jesus going out saw a great multitude: and he had compassion on them, because they were as sheep not having a shepherd, and he began to teach them many things.
35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד	35 And when the day was now far spent, his disciples came to him, saying: This is a desert place, and the hour is now past:
36 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל	36 Send them away, that going into the next villages and towns, they may buy themselves meat to eat.
37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה	37 And he answering said to them: Give you them to eat. And they said to him: Let us go and buy bread for two hundred pence, and we will give them to eat.
38 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים	38 And he saith to them: How many loaves have you? go and see. And when they knew, they say: Five, and two fishes
39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא	39 And he commanded them that they should make them all sit down by companies upon the green grass.
40 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים	40 And they sat down in ranks, by hundreds and by fifties.
41 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם	41 And when he had taken the five loaves, and the two fishes: looking up to heaven, he blessed, and broke the loaves, and gave to his disciples to set before them: and the two fishes he divided among them all.
42 ויאכלו כלם וישבעו	42 And they all did eat, and had their fill.
43 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים	43 And they took up the leavings, twelve full baskets of fragments, and of the fishes.
44 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש	44 And they that did eat, were five thousand men.
45 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם	45 And immediately he obliged his disciples to go up into the ship, that they might go before him over the water to Bethsaida, whilst he dismissed the people.
46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל	46 And when he had dismissed them, he went up to the mountain to pray.
47 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה	47 And when it was late, the ship was in the midst of the sea, and himself alone on the land.
48 וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם	48 And seeing them labouring in rowing, (for the wind was against them,) and about the fourth watch of the night, he cometh to them walking upon the sea, and he would have passed by them.
49 והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו	49 But they seeing him walking upon the sea, thought it was an apparition, and they cried out.
50 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו	50 For they all saw him, and were troubled. And immediately he spoke with them, and said to them: Have a good heart, it is I, fear ye not.
51 וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו	51 And he went up to them into the ship, and the wind ceased: and they were far more astonished within themselves:
52 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם	52 For they understood not concerning the loaves; for their heart was blinded.
53 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה	53 And when they had passed over, they came into the land of Genezareth, and set to the shore.
54 ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו	54 And when they were gone out of the ship, immediately they knew him:
55 וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא	55 And running through that whole country, they began to carry about in beds those that were sick, where they heard he was.
56 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו	56 And whithersoever he entered, into towns or into villages or cities, they laid the sick in the streets, and besought him that they might touch but the hem of his garment: and as many as touched him were made whole.