Isaiah (ישעיה) - Isaia 104

MODERN HEBREW BIBLE	DIODATI
1 ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת	1 BENEDICI, anima mia, il Signore; O Signore Iddio mio, tu sei sommamente grande; Tu sei vestito di gloria e di magnificenza.
2 עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה	2 Egli si ammanta di luce come di una vesta; Egli tende il cielo come una cortina.
3 המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח	3 Egli fa i palchi delle sue sale nelle acque; Egli pone le nuvole per suo carro: Egli passeggia sopra le ale del vento.
4 עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט	4 Egli fa i venti suoi Angeli, E il fuoco divampante suoi ministri.
5 יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד	5 Egli ha fondata la terra sulle sue basi; Giammai in perpetuo non sarà smossa.
6 תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים	6 Tu l’avevi già coperta dell’abisso, come d’una vesta; Le acque si erano fermate sopra i monti.
7 מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון	7 Esse fuggirono per lo tuo sgridare; Si affrettarono per la voce del tuo tuono;
8 יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם	8 Erano salite sopra i monti; ma discesero nelle valli, Al luogo che tu hai loro costituito.
9 גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ	9 Tu hai loro posto un termine, il qual non trapasseranno; E non torneranno a coprir la terra
10 המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון	10 Egli è quel che manda le fonti per le valli, Onde esse corrono fra i monti;
11 ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם	11 Abbeverano tutte le bestie della campagna; Gli asini salvatichi spengono la lor sete con esse.
12 עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול	12 Presso a quelle si riparano gli uccelli del cielo; Fanno sentir di mezzo alle frondi le lor voci.
13 משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ	13 Egli adacqua i monti dalle sue stanze sovrane; La terra è saziata del frutto delle sue opere.
14 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ	14 Egli fa germogliar l’erba per le bestie; E l’erbaggio per lo servigio dell’uomo, Facendo uscire della terra il pane.
15 ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד	15 Egli rallegra il cuor dell’uomo col vino, Egli fa risplender la faccia coll’olio, E sostenta il cuor dell’uomo col pane.
16 ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע	16 Gli alberi del Signore ne son saziati; I cedri del Libano ch’egli ha piantati;
17 אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה	17 Dove gli uccelli si annidano; Gli abeti, che son la stanza della cicogna.
18 הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים	18 Gli alti monti sono per li cavriuoli; Le rocce sono il ricetto de’ conigli
19 עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו	19 Egli ha fatta la luna per le stagioni; Il sole conosce il suo occaso.
20 תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער	20 Tu mandi le tenebre, ed e’ si fa notte, Nella quale tutte le fiere delle selve vanno attorno.
21 הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם	21 I leoncelli rugghiano dietro alla preda, E per chiedere a Dio il lor pasto.
22 תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון	22 Ma, tosto ch’è levato il sole, si raccolgono, E giacciono ne’ lor ricetti.
23 יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב	23 Allora l’uomo esce alla sua opera, Ed al suo lavoro, infino alla sera.
24 מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך	24 Quanto grandi sono, o Signore, le tue opere! Tu le hai tutte fatte con sapienza; La terra è piena de’ tuoi beni.
25 זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות	25 Ecco, il mar grande ed ampio: Quivi son rettili senza numero, Amimali piccoli e grandi.
26 שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו	26 Quivi nuotano le navi, E il Leviatan che tu hai formato per ischerzare in esso.
27 כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו	27 Tutti gli animali sperano in te, Che tu dii loro il lor cibo al suo tempo.
28 תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב	28 Se tu lo dài loro, lo ricolgono; Se tu apri la tua mano, son saziati di beni.
29 תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון	29 Se tu nascondi la tua faccia, sono smarriti; Se tu ritiri il fiato loro, trapassano, E ritornano nella lor polvere.
30 תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה	30 Se tu rimandi il tuo spirito son creati; E tu rinnuovi la faccia della terra
31 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו	31 Sia la gloria del Signore in eterno; Rallegrisi il Signore nelle sue opere;
32 המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו	32 Il quale se riguarda verso la terra, ella trema; Se tocca i monti, essi fumano.
33 אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי	33 Io canterò al Signore, mentre viverò; Io salmeggerò all’Iddio mio, tanto che io durerò.
34 יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה	34 Il mio ragionamento gli sarà piacevole, Io mi rallegrerò nel Signore.
35 יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה	35 Vengano meno i peccatori d’in su la terra, E gli empi non sieno più. Anima mia, benedici il Signore. Alleluia