Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 29

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA VOLGARE
1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר	1 E aggiunse ancora Iob, riassumendo la parola sua', e disse:
2 מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני	2 Chi mi darà ch' io sia appresso li mezi dinanzi, secondo li dì ne' quali guardava me Iddio,
3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך	3 quando splendeva la lucerna sua sopra lo mio capo, e al lume suo andava nelle tenebre?
4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי	4 Sì come io fui ne' dì della mia giovinezza, quando secreto era Iddio nel mio tabernacolo;
5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי	5 quando era l' Onnipotente meco, e dintorno a me li miei figliuoli;
6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן	6 quando lavava li piedi miei di butirro, e la pietra spandeva a me li rivi dell' olio;
7 בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי	7 quando andava alla porta della cittade, e nella piazza apparecchiavano la cattedra a me?
8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו	8 Vedeano me i giovani, e nascondevansi; e li vecchii si rizzavano e stavano.
9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם	9 Li principi cessavano di favellare, e lo dito si ponevano alla sua bocca.
10 קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה	10 Li duchi constrigneano la loro voce, e la lingua loro s'accostava allo loro gorguzzolo.
11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני	11 E le orecchie udenti beatificavano me, e l'occhio vedente rendea testimonianza a me.
12 כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו	12 Chè io avea deliberato lo povero gridante, e lo pupillo il quale non avea aiuto.
13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן	13 La benedizione di colui, che sì dovea perire, sopra me venìa; e ho consolato lo cuore della vedova.
14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי	14 Di giustizia sono vestito; e vesti’mi, sì come di vestimento e di corona, del mio giudicio.
15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני	15 Io fui occhio al cieco, e piede al zoppo.
16 אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו	16 Padre era de' poveri; e la cagione, ch' io non sapea, diligentemente la investigava.
17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף	17 Tritava le mascelle delli malvagi, e delli denti suoi tolleva la preda.
18 ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים	18 E dicea: nel mio piccolo nido mi morirò, e sì come palma moltiplicherò i dì.
19 שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי	19 La mia radice aperta è appresso l'acque, e la rugiada starà nella mia mietitura.
20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף	20 La mia gloria sempre si rinnoverae, e l'arco mio nella mia mano (sempre) si ristorerà.
21 לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי	21 Coloro che mi udivano, aspettavano la mia sentenza, e intenti tacevano.
22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי	22 Allo mio consiglio niuna cosa ardivano d'aggiugnere, e la mia parola sopra loro stillava.
23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש	23 E aspettavano me, sì come la piova; e la bocca loro aprivano, sì come al vento piovoso serotino.
24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון	24 Si quando rideva a loro, non credevano; e la luce del mio volto non cadeva in terra.
25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם	25 Se io avessi voluto ire a loro, sedeva nel primo luogo; e quando sedea, era sì come re, stanteli dintorno l'oste, ed era consolatore delli piagnenti.